אוֹר לְי"ד נִיסָן
הַלְּבָנָה מְאִירָה אֶת הַדֶּרֶךְ הָרֵיקָה –
צִלְלֵי הַנֶּפֶשׁ
מִשְׂחָק שֶׁל חשֶׁךְ עִם קְרִיצָה שֶׁל אוֹר.
בְּתוֹךְ הַתְּהוֹם הָעֲמֻקָּה
צַעַר הָעוֹלָם.
תִּקְוָה.

אוֹר לְי"ד נִיסָן
הַנֵּר מֵאִיר אֶת פַּחֲדֵי הַלֵּב
בְּחִפּוּשׂ עַתִּיק
אַחַר פֵּרוּרֵי הַמַּחֲבוֹאִים
מִשְׂחֲקֵי הַחַם־קַר
מִשְׂחֲקֵי הַקֵּרוּב וְהָרִחוּק
פְּתִיתִים שֶׁל חָמֵץ שֶׁמְּחַפְּשִׂים
בִּכְאִלּוּ
וְלֹא אֱמֶת.

אֲבָל בְּאוֹתָהּ הַדְלָקָה שֶׁל נֵר
חִפַּשְׂתִּי אֶת הַדָּבָר
שֶׁלֹּא הֵעַזְתִּי לְחַפֵּשׂ
וְלֹא יוֹדֵעַ מַהוּ
לְבַד.