בקשה להציע פתרון נקודתי יותר לעונשו של אנס, שמשתמש במסקנות המשפטיות של החוק המקראי ומתרגם אותן למושגי חובות וזכויות מודרניים. מובן שאין כל הצדקה מוסרית או משפטית לחייב את הנאנסת להתחתן עם האנס, אבל חובתו לדאוג לרווחתה, לשלומה, לבריאותה הנפשית והגופנית, למשך כל ימי חייו בעינה עומדת.

ראוי שנשאל על מחיר ההשתקה, ומחיר הזהירות. יורם גלילי משתף כי לדעתו פרשת "וישלח״, ובתוכה מעשה אונס דינה, אינה מתירה לנו שלא שלא להתייחס לשאלות ולמחירים שטמונים בשתיקה בקהילותינו.

המילה 'אחותנו' מבטאת את התביעה שהיא אחת מאיתנו, ואיננה הפקר. היא מסייעת לתבוע חזרה גם את ערכה, הצהרה לעולם שהיא איננה חסרת ערך. שהיא חייבת להפוך לאחריותנו.

לא זו בלבד שלא העניקו לדינה את האפשרות ללמוד תורה, צעירה ככל שתהיה גם לא היו באמתחתה הכלים הנאותים שיכשירוה להתמודד עם מצבי חיים משתנים ומתחלפים. אפילו דרך ארץ הקודמת לתורה, לא היה בידה; היא לא ידעה לחוש חשדנות כלפי זרים, ולא חינכוה לגלות במידת הצורך התנגדות.

וּכְכָל שֶׁעוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים מִתְבַּהֵר / שֶׁאִשָּׁה אֵינָהּ אֱלֹהִים / שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחְזוֹר גָּלוּת וּתְקוּמָה.

אָמַרְתָּ לִי, / שִׁירָה אֵינָהּ עוֹשָׂה דָּבָר / הִיא רַק מְאַפְשֶׁרֶת לָנוּ / לְעַכֵּל אֶת מַרְאוֹת הַיּוֹמְיוֹם.

וְרַק הַטַּל מַמְשִׁיךְ בִּטְלִילוּתוֹ/ וְהַמַּיִם הָרוֹתְחִים מַמְשִׁיכִים בְּהֶמְיָתָם

שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה, גְּבֶרֶת, לֹא שִׁבְעִים וְשָׁלֹש, / קוֹרֵא הַקֻּפָּאִי צוֹחֵק, קוֹפֵא עַל מְקוֹמוֹ,

שיחה גלוית עיניים על התפקיד כרבת קהילת ציון ועל מיזם ״ברית אמונים״ בו היא שותפה להקמה - איך מייצרים קהילה מגוונת אך עדיין ביתית, מה המקום של ליווי רוחני בחיים הדתיים והקהילתיים, ומה זה אומר להיות רבת קהילה.

הַאִם הֵם יִתְיַשְּׁרוּ בְּנַחַת / אוֹ יִשָּׁאֲרוּ כָּךְ לְעוֹלָם, / מַנְצִיחִים מַעֲלָלַי, / לֹא נוֹתַר מָקוֹם לְהִתְעַרְסֵל בְּיָדַיִךְ.

אַתָּה הוֹלֵךְ וּמִתְעַצֵּב / וּלְאָן תֵּרָתֵם? / מַרְגִּישׁ עַכְשָׁו אֶת דַּלּוּת חַיֶּיךָ. / שִׁירָה שָׁרְתָה בַּכֹּל / לְהַעֲלוֹת יֹפִי אַחֲרֵי שֶׁהִתְפּוֹגֵג.

אַחַר כָּךְ חוֹף יָם - / אִם יַעֲלֶה שָׁם הָאוֹר לֹא יִסְתַּדֵּר לָנוּ. / אַל תִּפֹּל, אָבִי.

וַאֲנִי וְאַתָּה הָיִינוּ בְּתוֹךְ הַבְּדִידוּת / הָאֶקְסְקְלוּסִיבִית שֶׁלָּנוּ / הַשּׁוֹפֶטֶת שִׂמְחָה וְאֻמְלָלוּת שֶׁל אֲנָשִׁים

רחל רז בשיחה אישית מאוד עם מוריה אשכנזי - אמנית רב תחומית זמרת, פסלת וציירת המציגה בתערוכות ברחבי הארץ.  בימים אלה יצא לאור ספר שירים שכתבה "קומי", הספר מביא שירים וקטעי זיכרון מתוך הפגיעה שחוותה. זהו ראיון נוסף כחלק מסדרת הראיונות לכבוד מיזם "ברית אמונים".

שיחה גלוית עיניים על פגיעות, כוחה של קהילה ותפקידה בתהליך הריפוי וכינון מרחב מוגן ועל הבעירה הפנימית להפוך אותנו לטובים יותר. ראיון נוסף, כחלק מסדרת הראיונות במסגרת מיזם "ברית אמונים".

לֵידָתוֹ / מַחֲשַׁבְתּוֹ / אַהֲבָתוֹ

סְלַח לִי אֲהוּבִי / כִּי אֶת לִבִּי פָּצַעְתִּי

וּמָה אִם אַתָּה בּוֹכֶה בְּשֶׁל / הִתְפַּרְדוּתְךָ מִסִּימָה סֵן, יוֹלַדֶתְּךָ, / וּמָה אִם בְּחֵטְא הוֹלָדְתִיךָ.

עוֹד מְפַעֶמֶת / הַדְּמָמָה / שֶׁל הַמָּחָר

כְּשֶׁאַתָּה פּוֹגֵשׁ / אָדָם, שְׁאַל אֶת עַצְמְךָ: / הַאִם הָיִיתָ רוֹצֶה / שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אוֹתְךָ.

הָרַדְיוֹ נִגֵּן צִרְצָרוֹ הַנִּסְפָּג בַּסֶּלַע / הַסֶּלַע שָׁתַק צִרְצָרוֹ. / זָכִיתִי בָּאוֹר. / הָיִיתִי הֶפְקֵר

גַּן עֵדֶן אָבוּד

שִׁיר בְּהַזְמָנָה / גַּם אִם אַתְּ עַצְמֵךְ הַמַּזְמִינָה / מֵעַצְמֵךְ הַשְּׁנִיָּה / לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה טָהוֹר

הַפַּס הַדָּבִיק הַשָּׁקוּף / שֶׁנּוֹתַר אַחֲרֵי לֶכְתִּי / הוּא כָּל שֶׁאוּכַל לְסַפֵּר / עַל כֹּבֶד הַמַּשָּׂא.