זָרְקוּ עָלַי אֲבָנִים בְּבֵית הַסֵּפֶר / קָרָאתִי

הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל חרמות.

לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי מָקוֹם. / לֹא הָיוּ לִי פָּנִים / לֹא הָיָה לִי קוֹל.

בְּמַהֲלַךְ חַיֵּינוּ חָשַׁבְנוּ אֶלֶף פְּעָמִים עַל דְּרָכִים לַחְזֹר / לַכְּלוּם הַפָּשׁוּט שֶׁהָיִינוּ.

אֶשָּׁאֵר עִם הַחֲלוֹמוֹת / וְהַזִּכְרוֹנוֹת / הַמַּחְשָׁבוֹת עַל מָה שֶׁפִסְפַסְתִּי

חָפוּן שְׁכָבוֹת עַל שְׁכָבוֹת שֶׁל הֲזָנָה / עָטוּף כְּעֻבָּר בְּשַׁיָּכוּת מֻחְלֶטֶת / שֶׁאֵין בָּהּ שֶׁמֶץ הַכָּרָה

כֹּל רְגִישׁוּתִי הֲלוֹא הִיא חֲלֻקַּת גֶּנֶטִיקָה מְשֻׁתֶּפֶת.

לָמַדְתְּ לִקְרֹא לְאַבָּא בַּחֲלוֹם / וּלְזֵהוֹת שֶׁהַבַּקְבּוּק שֶׁלּוֹ בְּצֶבַע כָּתֹם / לָמַדְתְּ לְהַצְבִּיעַ עָלָיו בַּתְּמוּנָה / וּלְהִתְגַּלְגֵּל לְצַד שֶׁלּוֹ בְּמִטָּה כְּשֶׁאַתְּ יְשֵׁנָה

וְאִם הוּא יִטְרֹף? / "שֶׁיִטְרֹף", / הֵם זוֹעֲקִים וּמַתְחִילִים לָרוּץ בְּחֶדְוָה.

נִזְכַּר אֵיךְ חָמַק מִיָּדַי הַיֶּלֶד שֶׁלִּי / וְאֵיךְ הִשַּׂגְתִּי אוֹתוֹ לְבַסּוֹף / קְצַר נְשִׁימָה וּבוֹלֵעַ אֲוִיר קַר וּמַכְאִיב.

הֲרֵי לֹא תָּמִיד עַצְמִיּוּתְךָ / הָיְתָה מְסוּרָה בְּיָדֶיךָ בִּלְבַד.

הַמִּתְחַלְּפוֹת שֶׁל הַלֵּב / אִם כּוֹאֵב אִם מְכַזֵּב. / כְּכָל לֵב: אֵי אָז אָהַב / אֵמְאָב. הַכֹּל זָהָב.

עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי: / כְּפָרִי: הַסְּפָרִים: רָזַי הַמּוּטָלִים / אֶת הַהוֹרִים וְהָאַחִים / אֶת מַטָּעֵי הַתַּפּוּחִים:

סוֹפְרִים אֶת הַדְּפִיקוֹת / בּוֹא, בּוֹא / הִתְקָרֵב לְלִבִּי / רוּץ אִתִּי אַבָּא / קֶּצֶב שֶׁלִּי לֵךְ / אִתִּי לִמְקוֹמִי

הֵיכָן תַּנִּיחִי אוֹתוֹ אֶת הָעֶצֶב / בֵּין יוֹם מֻקְדָּם לְהַרְדָּמוֹת אֲרֻכּוֹת / בֵּין הֲנָקוֹת חִבּוּקִים נְשִׁיקוֹת

וְרַק כַּעֲבוֹר כַּמָּה רְגָעִים אָמַרְתָּ: / "אַתָּה רוֹאֶה, אַתָּה יָכוֹל / לְבַד. אַתָּה לֹא צָרִיךְ אוֹתִי".

כָּתַבְתִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ לִי. / אַחַר כָּךְ הִכְרִיחוּ אוֹתִי / לְתַקֵּן אֶת הַגִּרְסָה. / הֵבַנְתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר.

לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי קְהִלָּה, / שֶׁדָּרוּשׁ שֵׁבֶט

חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה מְשַׁעֲמֵם, הָיִיתִי בֶּן חָמֵשׁ. / רָצִיתִי לְשַׂחֵק עִם אַבָּא בַּכַּדּוּר הַכָּחֹל הֶחָדָשׁ שֶׁקִּבַּלְתִּי.

לַיְלָה טוֹב תְּהִלָּה. / לַיְלָה טוֹב לַצַּעֲצוּעִים. / לַיְלָה טוֹב לַחֲטוּפִים.

כמה שהיא מנסה - היא לא מצליחה לדמיין את רגע הלידה המתקרב. דוחה שוב ושוב את רכישת חבילת הלידה, נרשמת ומבטלת את קורס ההכנה ללידה. חוששת שכמו אימא שלה, גם היא לא תעפיל לשלב הגמר - בו תאחז באצבעותיו הגפרוריות של העובר הגדל ברחמה.

"מה שאני הכי רוצה לעשות זה להעז להגיד דברים שאני רואה בלי פחד" - ראיון עם המשוררת רוני אלדד גם על מקומה של השירה אצלה לאחר השבעה באוקטובר: ״העורק של השירה היה דווקא מאד דחוס ומלא תנועה״.

חִלְמִי חֲלוֹמוֹת טוֹבִים / דַּמְיְנִי שֶׁיֵּשׁ לָךְ הוֹרִים אֲבִיגַיִל / כֶּתֶר עַל רֹאשֵׁךְ

יֵשׁ רְגָעִים בָּהֶם אֵינִי זוֹכֶרֶת מִי אֲנִי / וּמָה קָרָה לִפְנֵי הַשְּׁבִיעִי בְּאוֹקְטוֹבֶּר