בָּאֲוִויר הַפָּתוּחַ הַזֶּה,
שֶׁסּוֹגֵר עַל כּוּלָּנוּ עַכְשָׁיו
מְתַמְרְנוֹת הַצִּיפּוֹרִים הַנּוֹדְדוֹת בְּסַבְלָנוּת
בֵּין לְהָקוֹת שֶׁל מְטוֹסִים וְרַחְפָנִים וּנְשָׁמוֹת אָדָם.
וְהֶעָשָׁן הַסָּמִיךְ הַזֶּה, שֶׁכְּבָר מְצַלֵּק אֶת הַשָּׁמַיִם,
וְהָאוֹר שֶׁהוֹלֵךְ וּפוֹחֵת וְהַצְּבָעִים שֶׁדּוֹהִים.

לְפֶתַע זִיכָּרוֹן תָּמִים נוֹשֵׂא אוֹתִי מִכָּאן
אֶל מִדְשְׁאוֹת חֲדַר הָאוֹכֶל בַּקִּיבּוּץ.
עִם הַפִיקוּס הָעֲנָקִי וּמִצְהֲלוֹת הַיְּלָדִים
וְפֶסֶל הָאַרְיֵה הַזָּהוֹב שֶׁנִּיצַּב שָׁם חַי כָּל-כָּךְ –
עַז וְדָרוּךְ לְלֹא תְּנוּעָה.
מָגֵן מַמְלֶכֶת נַרְנִיָּה, שֶׁאַף הִיא קָפְאָה.

וּכְמִיהָה לְהָעִיף שׁוּב יַחַד בַּדֶּשֶׁא
אֶת הָעֲפִיפוֹן הַזֶּה, שֶׁלִּימַּדְתָּ אוֹתִי לִבְנוֹת
מְאוּזָּן וְשׁוֹאֵף אֶל הַשֶּׁמֶשׁ וְגִיבּוֹר הָרוּחוֹת.
נִזְכַּר אֵיךְ חָמַק מִיָּדַי הַיֶּלֶד שֶׁלִּי
וְאֵיךְ הִשַּׂגְתִּי אוֹתוֹ לְבַסּוֹף
קְצַר נְשִׁימָה וּבוֹלֵעַ אֲוִיר קַר וּמַכְאִיב.

לִהְיוֹת שָׁם בְּיַחַד עוֹד פַּעַם אַחַת אַחֲרוֹנָה
עַד שֶׁקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת יִסְתַּתְּרוּ בַּחֲשֵׁיכָה,
בְּעוֹדֵנוּ חוֹלְקִים שְׁתִיקָה אַחַת קְרוֹבָה וְגַאֲוָוה
וְנִבְלָעִים עַד תּוֹם בִּמְחוֹלוֹ שֶׁל עֲפִיפוֹן.