שִׁכְבַת הַבָּצָל מִדַּקֶּקֶת לְאַט
לְבַסּוֹף נוֹשֶׁרֶת
הַתּוֹךְ, נִסְתָּר כֻּלּוֹ מִן הָעַיִן
חָפוּן שְׁכָבוֹת עַל שְׁכָבוֹת שֶׁל הֲזָנָה
עָטוּף כְּעֻבָּר בְּשַׁיָּכוּת מֻחְלֶטֶת
שֶׁאֵין בָּהּ שֶׁמֶץ הַכָּרָה
בַּחוֹבֵק אוֹתוֹ, בְּעַצְמוֹ הַנֶּחְבָּק, בַּחִבּוּק
הַהוֹלֵךְ וְנִפְרָם
אָדָם בְּמוֹת הוֹרָיו
חוֹזֵר לְעֻבְּרוּתוֹ
שׁוּב מְחֻבָּר בְּחֶבֶל טַבּוּר
אֶל אֵינְסוֹף הַתּוֹדָעָה, מוּזָן חַיִּים יְחִידִים
שׁוּב עָטוּף בֶּטֶן גְּדוֹלָה שֶׁל שָׁמַיִם
וָאָרֶץ, בְּעִלּוּם פֶּתַח הַיְּצִיאָה
שׁוּב נוֹכַחַת הַיְּדִיעָה, בְּרוּרָה
בִּלְתִּי נִפְרֶדֶת
שֶׁהָאַיִן שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּעֵת
לָעַד יִהְיֶה לוֹ
![* (שכבת הבצל מדקקת לאט) - שיר מאת חגית קופפר צ'רקה](https://gluya.org/wp-content/uploads/2024/05/bhautik-andhariya.png)
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם