כָּל הָרְגָעִים הַיָּפִים וְהַקָּשִׁים
הָיוּ אִתָּךְ.
כֹּל שִׁירַי נִפְקְחוּ בִּזְכוּת מַבָּטֵךְ הַיּוֹדֵעַ.
כֹּל רְגִישׁוּתִי הֲלוֹא הִיא חֲלֻקַּת גֶּנֶטִיקָה מְשֻׁתֶּפֶת.
אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ
כֹּל כָּךְ עַל אַף שֶׁלֹּא אַרְבֶּה וְאֹמַר
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁדַּי לָהֶם בְּמַבָּט
אֲשַׁדֵּר לָךְ בְּרֹךְ
כֹּל שְׁנוֹתַיִךְ
לוּ הָיוּ הֵן רַבּוֹת כְּאַהֲבָתִי
וַדַּאי הָיִית חָיָה
עֲדֵי עַד.
מוקדש לאמי, עדנה רן, שתבדל לחיים ארוכים
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם