כָּל כָּךְ מְשֻׁנָּה הַשִּׂמְחָה הַזּוֹ

וּבְשַׁבָּת, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, / אֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ, / וְלֹא מוֹצֵא.

בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ הֶחָטוּף הָאַחֲרוֹן יַחְזֹר הַבַּיְתָה, / נְחַבֵּק אֶת הָרֶגַע כְּמוֹ יֶלֶד אָבוּד שֶׁמָּצָא אֶת דַּרְכּוֹ.

אֲנִי תּוֹרָה / פְּשׁוּטָה לַכֹּל / עוֹמֶדֶת לְפָנֶיךָ / וְקוֹרֵאת: - שְׁמַע!

אסופת פיוטים, שירים תפילות ומאמרים לכבוד חג הפסח. האסופה נערכה מתוך עבודה משותפת של דוברות.י עברית וצרפתית, כקריאה משותפת לחירותם של החטופים אשר עדיין בשבי.

אָנָּא עֵין הַחַיִּים / מַלְּאִי בּוֹרוֹת רֵיקִים מִמַּיִם / שֶׁנֶּחְדֵּרוּ / וּמִנַּחַל עֶדְנֵךְ / תַּשְׁקִי פִּיּוֹת צְמֵאִים לְצֶדֶק

כֻּלָּנוּ חַיּוֹת פְּצוּעוֹת. / אִם תְּבַקְּשׁוּ לְרַפֵּא אֶת לִבִּי – / אָנָּא חִבְשׁוּ אֶת לִבְּכֶם שֶׁלָּכֶם, / קַדְּשׁוּהוּ, / בַּשְּׂרוּ חַיִּים, / מַלְּאוּהוּ תְּחִנָּה וְעֶרְגָּה – / כָּךְ אוּכַל לִרְווֹת מִמֵּי תְּפִלּוֹת לִבְּכֶם

רשומה שהתפרסמה בנובמבר 2023 במסגרת ׳שבת התייצבות לצד דינה׳: ״...התורה, היא יומן קולקטיבי על טראומה והחלמה. יומן שכתבו האבות והאמהות שלנו. היא משלחת עדות להריסות האדם ולזוהר שבאדם. לכן שפת התורה כמו שפתם של הנפגעים... היא עדות שבורה ועמוקה. שפת התורה ובעקבותיה שפת התפילה הן שפות-קודש כי הן משוחחות עם האדם במקום שבו נשברו ונגמרו לה / לו המילים...״

אסופת שירים, תפילות ומאמרים מתוך הכרה בתהומות הכאב ובידיעה כי הצמיחה וההתחדשות לא פוסקים, גם בתוך האבלות המתמשכת. באסופה אפשר למצוא התייחסות אל הנורא אשר קרה ואל הדבקות בתקווה, למרות הכל. זוהי אסופה שישית מתוך סדרת האסופות לחודש תשרי/אוקטובר, המבקשת להיות למשענת בזמן הקשה מאז מתקפת השבעה באוקטובר ואילך. סדרת האסופות יוצאת כשת״פ של גלויה ורשות הרבים עם ארגונים קולגיאליים נוספים.

שמחת תורה, החג שלא ישוב להיות כשהיה. חג שבו נהוג לבקש על הגשם, והשנה, אחרי המבול הגדול, אנו בבקשה לגשם מרווה שיצמיח את שדותינו. האסופה שלפניכן.ם מנסה בעדינות רבה לאסוף מילים ומחשבות מאותו יום ארור ולהציע קריאה שיש בה מימד של כאב, אבל, ואבדן אך גם תקווה שמבצבצת ממעבה האדמה.

כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי (משנה סוכה, ב' , ט') - מה קבוע ומה ארעי בחיינו? השנה האחרונה זימנה לנו מפגש בדיוק עם השאלה הזו. הַבַּיְתָה - אסופה דיגיטלית יצאה לכבוד חג הסוכות, כהצעה למסע בין קבע לארעי, בין הבית שקירותיו קרסו לבין הסוכה ובכל הדרכים שביניהם.

מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים הבא, אנחנו ניצבים בתווך. עם בקשה דחופה מהלב שימצא את הדרך להתפלל - בלחישה, באמירה, בזעקה, ברעם. זו אסופה שלישית, הנושאת את השם: ״מֶה הָיָה לָנוּ״. אפשר למצוא בה כותבות.ים מגוונים ולשמוע היטב את ריבוי הקולות, בתוך המתח של איך בכלל אפשר להחזיק את היום הזה ולאן למען את הגעיות והתחינות.

אסופה שניה, לציון יום הזכרון למתקפת השבעה באוקטובר. אסופה זו היא חלק מסדרת אסופות שיצרנו ב״מגזין גלויה״ יחד עם "רשות הרבים". האסופות משקפות את ההתמודדות בשנה החולפת בכאב ובצער, מהשבעה באוקטובר 2023 ועד אוקטובר 2024.

עבור השבועות הקרובים, בהם נתמודד עם ‘עונת החגים’ לצד כל מה שצברנו בשנה הזו, ומה שמצטרף עכשיו - בחרנו ליצור, ביחד עם “רשות הרבים” סדרת אסופות לחגים ולמועדים הקרבים בראי השבעה באוקטובר וההתמודדות שמלווה את כולנו בכל רגע בשנה האחרונה ועם כניסת השנה החדשה.

וּבְקָרוֹב יָחֵל גִּלְגּוּלוֹ מֵחָדָשׁ / וְגַם אֲנַחְנוּ נוּכַל לִשְׂמֹחַ בָּיוֹם שֶׁבּוֹ יִתְגַּלֶּה לְעֵינֵנוּ שׁוּב

אִם כָּל הַטֶּבַע עֲדַיִן מַאֲמִין, / אָז גַּם אֲנִי.

מִתְחִי אֶת הָאֶצְבָּעוֹת הָאֲרֻכּוֹת שֶׁלָּךְ, / הָרַגְלַיִם יֵדְעוּ לַעֲמֹד זָקוּף.

כָּל גִּיד וְנִים בַּגּוּף / קוֹרְאִים / לְהִתְנַגֵּד לְחֹסֶר הָאוֹנִים

קוּם! כִּי עָלְתָה רָעָתְךָ לְפָנַי / עֲשֵׂה פֶלֶא. עֲשֵׂה מַשֶּׁהוּ

וּשְׂפָתִי כּוֹפֶרֶת בִּשְׁתִיקָתְךָ / כְּקוֹל שַׁאֲגַת הָאַרְיֵה בַּמֶּרְחָב

הַשָּׁנָה נַעֲמֹד בְּמֶרְכַּז הַמַּעְגָּל, וּכְמוֹ חוֹנִי / לֹא נָזוּז / עַד שֶׁתַּקִּיף אַתָּה אוֹתָנוּ / בְּשֶׁבַע הַקָּפוֹת לְפָחוֹת

בקשה על הגשם ועל מים-חיים ועל התקומה ועל השיבה של החטופים והחטופות, הלוחמים והלוחמות, המפונים והמפונות לבתיהם לשלום. מבוסס על הנוסח הספרדי המקובל ונערך לשמיני עצרת שנת ה'תשפ"ה על ידי רבי נריה רפאל כנפו וצוות התפילה בקהילת ציון.