בָּרְכֵן בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וְשָׁמְרֵן כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן, בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵן.

אֲבָל אִם תִשְּׁאֲלוּ אוֹתִי, / מָה אַת צְרִיכָה? / אֵדַע לוֹמַר

לִמְרֹחַ בְּיָד מְיֻמֶּנֶת / אֶת שִׁכְבַת הַזֶּפֶת הַחַמָּה, / לְהֵאָטֵם, לָצוּף, / לֹא לְהֵעָתֵר לַמְּצוּלָה.

לא זו בלבד שלא העניקו לדינה את האפשרות ללמוד תורה, צעירה ככל שתהיה גם לא היו באמתחתה הכלים הנאותים שיכשירוה להתמודד עם מצבי חיים משתנים ומתחלפים. אפילו דרך ארץ הקודמת לתורה, לא היה בידה; היא לא ידעה לחוש חשדנות כלפי זרים, ולא חינכוה לגלות במידת הצורך התנגדות.

סיפור סדום כמו סיפור אמנון מדגישים כי אונס הוא ביטוי קיצוני של אלימות והעיסוק בהם מזכיר לנו כי עיסוק באונס אינו עיסוק במין אלא עיסוק בכפייה ובכח.

טראומה יכולה להפוך להיות פוסט טראומה, אבל לפעמים היא הופכת להיות כוח העל שלך.

כָּאן אֶפְשָׁר לְהִתְפּוֹצֵץ מְרֹב כְּאֵב.

ביכולת של קהילה לרפא את השברים האישיים. מתוך שותפות גורל ולא מתוך רחמים.  ריפוי היא דרך פתלתלה, ארוכה וכואבת, בימים רגישים אלה ניכר שהארץ כולה זקוקה להתמלא במעגלים שכאלה שידליקו לפיד בחשכה ויספרו את סיפור השבר. 

נְבַקֵּשׁ אֶת הַכּוֹחַ לְהָכִיל / אֶת עָצְמַת הַלְּבָבוֹת הַמִּתְפַּקְּעִים.

רַק עוֹד יוֹם חַג שֶׁנִּבְרָא / וְכָזֶה שֶׁיִּזָּכֵר מֵעַתָּה / כִּתְמוּנוֹת מִן הַגֵּיהִנּוֹם

להפגש במבט. להושיט יד. להתעכב מעט. אין מלים, רק נוכחות.

עוֹלָה בְּתוֹכָהּ שְׁלַבִּים מִתְנַדְנְדִים, / מַשְׁמִיעָה קוֹלוֹת. / מְחַפֶּשֶׂת זִיזֵי יָדִיּוֹת

וְהִיא שֶׁעָמְדָה כְּשֶׁכָּל רמ"ח אֵיבָרֶיהָ וּפְרוֹזְדּוֹרֵי לִבָּה בִּקְּשׁוּ שׁוּב לִפֹּל

בִּמְקוֹם "מָה שְׁלוֹמְךָ?" הֶחָצוּף / נַקְדִּיר פָּנִים מוּל חֲבֵרֵנוּ וְנִשְׁאַל - / מָה מִלְחַמְתְּךָ?

בָּעֲקֵבוֹת / שֶׁהוֹתַרְנוּ / בִּשְׁבִיל הַחַיִּים

אֲנִי רוֹכֶנֶת אֶל הָרֶחֶם הַחוּמָה, הַהֲמוּמָה / לוֹחֶשֶׁת מַיִם לִפְסִיגי מַרְגָּנִיּוֹת וְכוֹבַע הַנָּזִיר / אוֹמֶרֶת: תִּנְשְׁמִי וְתִנְשְׁפִי עָמֹק, / עָמֹק.

הִבְטַחְתִּי לָךְ / שֶׁאַתְּ וְהַיַּלְדָּה תִּשְׂרְדוּ / שֶׁתִּהְיֶה לָךְ שׁוּב אַהֲבָה טוֹבָה

שִׁכְבַת כְּאֵב נוֹסָף נִתֶּקֶת / הַעֲבֵר לְמִי שֶׁהֲכִי שׁוֹתֶקֶת / שֶׁקּוֹלָהּ נָדַם

בּוֹא וְתִרְאֶה, הָרוּחַ שָׁח אֶל הַבּוֹרוֹת / יְגוֹן הָאִמָּהוֹת עָמֹק מִתְּהוֹם / אֵימַת הַטַּל אֲשֶׁר הוּטָח / עַל הַבָּתִּים

שׁוֹמַעַת אֵשׁ וִירִיּוֹת שְׂרָפִים / וּמַלְאָכִים נוֹפְלִים / בְּצוּק המִּנְהָרוֹת וּבִמְחִלּוֹת עָפָר / בִּבְכִי חֲלוֹמוֹתַי

אֵין יַעַר / הָלַךְ הַשָּׂדֶה / נֶחְסַם פִּי הַבְּאֵר

כֵּן./ גַּם / כְּשֶׁסְּפִינוֹת טְרוּפוֹת / מִן הֶעָבָר / שׁוֹעֲטוֹת / אֶל / מֵזַח הַהֹוֶוה.

וּבָרָא אָדָם / שֶׁנָּטַע בָּאֲדָמָה / שִׁלְטֵי אַזְהָרָה

הָאֲדָמָה רָבְצָה / כִּי לֹא יָדְעָה / לָקוּם, קָשֶׁה הָיָה / לְהִתְרוֹמֵם, לִנְשֹׁם