"מעשה זה של ליקוט וברירה מניח עוד חוליה בשרשרת המסירה היהודית האינסופית… בכך אנו מצטרפים להרחבת גבולותיה של התרבות היהודית, ולהתכתה אל תוך הישראליוּת שלנו" – ד”ר מוטי זעירא והרבה שירה לוין בדברי הקדמה לאסופת "אותיות נשמה" מן הזמר העברי שבידה לתת מבע למה שאין לו ביטוי, ונועדה להיות כלי למובילי ולמובילות טקסי אזכרה.
ימים עטופים ביגון ואימה עוברים עלינו, כיחידים, כקהילה וכעם. הלוויות, אזכרות, טקסי פרידה קורעי לב. המדרשה באורנים עוסקת מזה 40 שנים במתן מענה רוחני וניסוח שפה המתאימה לציבורים רחבים בחברה הישראלית, שאין להם נורמטיביות של מנהג הלכתי אורתודוכסי.
אסופה זו של "אותיות לנשמה" מסייעת לתת מבע למה שאין לו ביטוי, ונועדה להיות כלי למובילי ולמובילות טקסי אזכרה (שלושים, שנה). נהוג במסורתנו להזכיר את שם הנפטר/ת באמצעות קריאת פסוקי פרק תהלים קי”ט (שבנוי על סדר אותיות א’-ב’), הפותחים באותיות השם הפרטי של הנפטר/ת. לאחר אמירת הפסוקים לציון אותיות השם, מוסיפים פסוקים כנגד ארבע אותיות המילה “נשמה”. רבים-רבים בציבור הישראלי אינם מכירים מנהג זה, או אינם מוצאים בו פתח לרחשי ליבם במצבים קשים של פרידה מאדם אהוב. על כן גיבשנו אפשרות נוספת.
מתוך הזמר הישראלי לדורותיו אספנו כאן מספר רב של פסוקי שיר, מסודרים לפי א’-ב’, שיהוו מאגר לבחירת פסוקים לשם הנפטר/ת – כאלה שיהלמו את זהותם, את חלומותיהם ואהבותיהם, את חייהם כפי שהיו. ולא פחות חשוב – פסוקים אלה יכולים לתת מבע אישי וקרוב לעולמם של המתכנסים לפרידה העצובה: ליחיד, למשפחה, לקהילה הסובבת, להוויה הישראלית הרחבה. יתרה מזו, בבחירת פסוקים מתוך הזמר הישראלי מהדהד מיד בתוכנו גם הלחן שעומד מאחוריהם, הצליל, זיכרון הקול של זמר או זמרת אהובים. גם כשאין משמיעים את הצלילים הם מפעמים בנו, נוגעים עמוק בלב, “מְעִירִים זִכְרוֹנוֹת, מְעוֹרְרִים עֶרְגוֹנוֹת”, כמו שכתב מאיר אריאל.
הזמר הישראלי הוא אחד ההישגים הגדולים ביותר של התרבות העברית המתחדשת בארץ, מאז ראשית הציונות ועד ימינו. זהו אוצר בלתי נדלה של טקסטים, שנוצרו מתוך החיים “כאן על פני האדמה” הזו. הם נותנים ביטוי עשיר למורכבות הוויה הישראלית, לרגעי שגב ושפל, תפארת ויגון, צחוק ובכי, למצבי יום-יום ולנקודות שיא.
לא עשינו אבחנה בין “גבוה” ו”נמוך”, שפה מליצית ושפת יום-יום, ישן וחדש. השירים כולם נותנים ביטוי לרחשי ליבנו העמוקים ביותר, בשפתם הייחודית ובמילותיהם החד-פעמיות. עושר הביטוי העצום המתגלם בזמר הישראלי יאפשר, כך אנו מקווים, לכל אחת ואחד מאיתנו למצוא בו את עצמנו.
מעשה זה של ליקוט וברירה מניח עוד חוליה בשרשרת המסירה היהודית האינסופית, מאז ימי התנ”ך ועד עצם הרגע הזה. בכך אנו מצטרפים להרחבת גבולותיה של התרבות היהודית, ולהתכתה אל תוך הישראליוּת שלנו.
אנו תקווה שאוסף זה יהיה לעזר ולמזור. מי יתן כי ימים קשים אלה, שכולנו חווים כעת, יובילו אותנו לדרך חדשה של תיקון, תקווה והתחדשות.
לחצו כאן לכניסה לאסופת "אותיות לנשמה" – מבחר פסוקי שיר מן הזמר הישראלי לקריאת אותיות נשמה
<< להורדת האסופה >>
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
***
קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית:
1202: נשים | 1203: גברים
02-6730002: נשים דתיות | 02-5328000: גברים דתיים
סיוע דרך WhatsApp ב-052-8361202 | קולמילה – צ'אט סיוע אנונימי
מענה רפואי ראשוני | הליך פלילי והליך אזרחי | סיוע וליווי בהליך הפלילי | מענה טיפולי ורגשי
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית | רקע, חזון ומטרות להקמת האיגוד
***
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְנַפְשִׁי עָלַי אֶשְׁפְּכָה: הצעות לקריאה במגזין גלויה עבור ימי זכרון ותקופת אבלות – הרבנית שרה סגל-כץ
- ״להפוך את ההורים והאחים השקופים- לזקופים״ – ראיון עם פיני וברוריה רבינוביץ' לרגל שבוע המודעות לשכול האזרחי – פלג בר-און
- "אצלנו נשים אינן מספידות" – המאבק נגד הדרת נשים בבתי העלמין – טו"ר רבקה לוביץ
- על חוויית אמירת הקדיש שלי – ד"ר גילי (מבצרי) זיוון
- אמן יתומה: קדיש נשים בקהילה – אלומה מוניקנדם-לאו
- יתגדל ויתקדש אל מול הנעלם: כמה טיפות של נחמה – יוסקה אחיטוב ז"ל
- על הצורך בטקס לאחר אובדן היריון, והצעות מעשיות לכינונו – צוות גלויה
- עיבוד האיבוד: הצעה לטקס לאחר הפלה – רעיונות לקטעים ותפילות – גיתית איש שלום
- שירת נשים תימנית: בין מוות ללידה – ד"ר ורד מדר
