עו"ד אורית להב, מנכ"לית ארגון "מבוי סתום"*, מתארת ישר ולעניין מהי הכתובה, מדוע ומתי נוצרה, וכן מה מעמדה בימינו. סקירה היסטורית ומשפטית, המהווה כלי שימושי וחשוב לכל אלו שעושים את צעדיהם לעבר חיי נישואין.
הכתובה היא מסמך הלכתי-משפטי המפרט את חובות האיש כלפי אשתו, במהלך הנישואים וגם במקרה של גירושין או מות האיש. על הכתובה חותמים העדים וגם החתן רגע לפני החופה, היא נקראת תחת החופה ונשמרת במהלך חיי הנישואים בבית של בני הזוג או מופקדת אצל הורי הכלה, שכן רוב ההתחייבויות הן של האיש כלפי האישה ולכן יש הגיון לתת להורי האישה לשמור על הכתובה ובכך להגן על האינטרסים של בתם.
למה בעצם צריך כתובה?
יש מספר סיבות שבגללן נקבע שיש לתת כתובה לאישה, הסיבה העיקרית היא "שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה";
לפני החרם שגזר רבינו גרשום שאסר, בין היתר, על גירוש אשה ללא הסכמתה, כל שהיה צריך בשביל להתגרש הוא לתת גט. כדי למנוע מצב שבו בלהט מריבה איש יגרש את אשתו והיא תישאר חסרת כל, קבעו החכמים כי יהיה עליו לשלם מעין "קנס" על גירוש זה, סכום כסף שיהיה משמעותי מספיק בשביל שאדם ישתהה לפני שהוא מגרש את אשתו. היום המצב שונה ויש איסור על איש לגרש את אשתו ללא הסכמתה אבל נושא הכתובה השתמר ועד היום איש המבקש לגרש את אשתו צריך לתת לה את סכום הכתובה. הסיבות הנוספות הן לדאוג ולהסדיר את התחייבויות האיש כלפי האישה בזמן הנישואים, לדאוג לבטחון הכלכלי של האישה במקרה של מות האיש ולהקל על האישה הגרושה להתחתן מחדש ובכך להבטיח את עתידה.
חכמים התייחסו לכתובה ברצינות גדולה ככלי שמבטיח את עתיד האישה ואת הביטחון שלה ואפילו אמרו ש"אסור לו לאדם לדור עם אשתו אפילו, שעה אחת בלא כתובה" (טור אבן העזר ס"ו).
ממתי התחילו להשתמש בכתובה?
האזכור המפורש הקדום ביותר לכתובה במקורות הוא מתקופת שמעון בן שטח (שחי בערך בשנת 100 לפנה"ס). במסכת כתובות (פ"ב ע"ב), כתוב שבן שטח תיקן תקנה שיהיה אפשר לשעבד את נכסי איש לכתובת האישה, כדי להקשות עליו לגרש את אשתו.
אבל ההערכה היא שכתובות היו קיימות הרבה קודם. לפי רש"י, כתובות היו קיימות עוד מימי אברהם אבינו, אשר נתן שטר כתובה לאשתו שרה. הכתובה העתיקה ביותר שנמצאת בידנו היא כתובה ממרשה (עיר קדומה בשפלת יהודה) שנכתבה על גבי חרס ומתוארכת לשנת 176 לפני הספירה.
סכום הכתובה
סכום הכתובה מורכב משלושה מרכיבים שונים; עיקר הכתובה, נדוניה ותוספת הכתובה.
עיקר הכתובה הוא סכום של לפחות 200 מנה (היום- בסביבות 250 ₪), הנדוניה זה השווי של מה שהאישה הביאה איתה לנישואים, כדי שאם הם יתגרשו היא לא תצא בלי מה שהיא הביאה. תוספת הכתובה הוא סכום שהחתן מוסיף משלו על 2 המרכיבים האחרים.
כל אלה יוצרים את "סכום הכתובה", הסכום שהאיש מתחייב לתת לאשתו אם ירצה לגרש אותה וכן הסכום המינימלי שמגיע לה במקרה שהאיש נפטר והיא אינה היורשת.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
כתובה והחוק בישראל
האם תמיד האישה זכאית לכתובה? והאם היא מקבלת את מלוא סכום הכתובה?
אלו שאלות שאנחנו נשאלים לא מעט והתשובה על שתיהן היא שלילית.
למרות הנוכחות הדומיננטית של הכתובה בטקס הקידושין, בזמן הגירושין העיסוק בה ברוב המקרים מתייתר.
האיש מחוייב בתשלום הכתובה רק אם הוא זה שמבקש להתגרש, או אם הוא במעשיו הפר את התחייבויותיו הזוגיות כלפי אשתו ובכך אילץ אותה לבקש להתגרש. הרציונל של הכלל "שלא תהיה קלה בעיני להוציאה" צריך להתקיים, והוא לא קיים אם האישה היא זו המעוניינת בגירושין או אם שני בני הזוג החליטו על כך ביחד ועל כן אין עילה במקרים אלו לחייב בסכום הכתובה.
בית הדין בודק בכל מקרה בו דורשת האישה את כתובתה מי פתח את תיק הגירושין ובאשמת מי הוא נפתח. גם אם האיש פתח את תיק הגירושין, אך האישה "אשמה" בגירושין עצמם, הרי שלא מגיעה לה הכתובה.
כאשר יש פירוד פיזי ממושך וכל צד טוען שזה בגלל הצד השני יש הטוענים שהאישה לא תקבל את הכתובה. לעומתם יש הטוענים שהאיש מחוייב רק בעיקר הכתובה, ויש הטוענים שיש לברר מי היה הראשון "למרוד" או לריב. אם האישה היתה הראשונה – היא לא זכאית לכתובה.
גם כאשר פוסק בית הדין כי לאשה מגיעה הכתובה, עדיין לא ברור כמה תקבל האישה מסכום תוספת הכתובה.
בבית הדין קיים משפט השגור בפי הדיינים לפיו "אין כפל מבצעים", המשמעות היא כי כאשר בני הזוג דנים על רכושם על פי חוק יחסי ממון, יש להפחית את אשר קיבלה האישה על פי החוק, שכן, איזון משאבים בדין הישראלי גורם לכך שהאישה מקבלת יותר ממה שהיתה מקבלת אם היו מעניקים לה את הזכויות המוקנות לה על פי ההלכה. נכסים שעל פי ההלכה נחשבים נכסים של האיש, נחשבים בחוק נכסים משותפים. כדי שאישה שמתגרשת לא תרוויח "פעמיים" (פעם אחת מהדין הישראלי ופעם אחת מהדין הדתי) מתבצע קיזוז של הזכויות שלה בזמן הגירושין ולכן, לרוב, סכום הכתובה נבלע בתוך הזכויות האזרחיות המגיעות לה.
לעניין סכום הכתובה, או מאיזה סכום מפחיתים את הכתובה מהחלק שעובר לאישה במסגרת איזון המשאבים – לרוב, בעיקר בסכומים הגדולים, קובע בית הדין סכום של 120,000 ₪. אלו מעין "דמי הסתגלות" שמטרתם לפרנס את האישה במשך שנה לאחר הגירושין, כשהאיש כבר לא חייב לפרנסה. ישנם הרכבים אשר פוסקים ע"פ עשיר ועני, דהיינו, העשיר משלם את אשר נכתב בכתובה והעני על פי פסיקת בית הדין, בד"כ כמה שידו משגת.
כתובות שוויוניות
כמו כל טקסט מסורתי, גם לכתובה קיימים לא מעט נוסחים. כתובה ספרדית, אשכנזית, תימנית, חסידית ועוד. הכתובה המקורית היא בארמית אבל היום יותר ויותר זוגות מעדיפים את הנוסח בעברית. בנוסף לכתובות המסורתיות, היום קיימות כתובות שוויוניות, שהתחייבויות בני הזוג בהן הן הדדיות, שגם האישה חותמת על הכתובה, שעדות חותמות על הכתובה בנוסף לעדים. עם ההבנה שהכתובה היא מסמך משפטי מחייב, יש רצון להתאים אותו לרוח התקופה וזוג לפני החתונה יכול לבחור היום להתאים את שטר ההתחייבות המסורתי הזה לחיי נישואים בתקופה זו.
כתובה ומניעת עגינות
במסגרת העבודה שלנו בארגון מבוי סתום, אנחנו מנסים למצוא פתרונות לעגינות ולסרבנות גט. היום קיימים מספר סוגים של מסמכים שאנחנו ממליצים לזוגות לחתום עליהם, כמו הסכמי קדם נישואין שונים ותנאי בקידושין, ואנחנו ממליצים להתייחס אליהם גם בכתובה עצמה ובכך להשתמש במסמך המשפטי העתיק הזה ככלי נוסף למניעת עגינות. ניתן לראות במסמכים הללו, מסמכים משלימים למסמך הכתובה עצמו ולהתחייבות המוכלות בה. הם מספקים פתרונות אפשריים (כל מסמך בדרכו שלו) למצבים של עגינות וסרבנות גט, ומהווים אמצעי אשר מפחית את הסיכוי לסרבנות גט לכתחילה או לטווח ארוך. לא מדובר בפתרונות וודאים או בהתרה של המורכבות בנושא זה כבהרף עין, אולם בהחלט ראוי להאיר את היחס בין מסמכים חוזיים אלו לבין הכתובה ומסגרת הנישואין.
***
* ארגון "מבוי סתום" פועל משנת 1995 למען נשים עגונות ומסורבות גט באמצעות ייצוג משפטי ותמיכה אישית לנשים, וקידום פתרונות כוללים לבעיית סרבנות הגט והעגינות.
* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- כתובה באהבה – חלי טביבי ברקת ואלי ברקת
- "עוֹד יִשָּׁמַע" – תכנון חופה שוויונית – נירה נחליאל
- מחדשים את הקידושין – תניה ציון-וולדקס
- הרהורים מותרים על חופה וקידושין – איך לקיים טקס הקרוב ביותר לעולמם של בני הזוג? – הרבנית שרה סגל-כץ
- מ"אני אבחר בך" עד "את בי תבחרי": קווי מתאר להתפתחות הקידושין בספרות חז"ל – הרב דוד ביגמן
- חלקי הפאזל: מה עושים בטקס הנישואין תחת החופה? – הרבנית שרה סגל-כץ
- אילו הסכמי קדם נישואין קיימים היום? – עו"ד אלה סקעת
- למה לחתום על הסכם קדם נישואין – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
- בקצרה על הסכמי ממון, או: למה רובכם לא זקוקים לאחד כזה – עו"ד ניצן כספי שילוני
- לקראת כלולות: הדרכה פרטנית או הדרכה זוגית? – הרבנית שרה סגל-כץ
- ביחד, ביחד: להתייחס אל הדרכת חתנים כאל חובה – יהושע ברלין
