השנה, בפעם השניה, נסב אל שולחן הסדר והוא יהיה טעון בדאגה, באובדן. הנוכל לטעון אותו גם בתקווה? לא נוכל להסב אל שולחן הסדר כאילו הכל כרגיל. לא נוכל לחגוג חירות – כשחטופים עוד לא שבו לביתם.
שוב נסב אל שולחן ליל הסדר עם תקוות ל"הַשַּׁתָּא בְּנֵי חוֹרִין", אך המציאות מורכבת יותר מהתקוות שהבענו בפסח הקודם. בין פסח ה׳תשפ״ד לבין פסח ה׳תשפ״ה, המענה לבקשת ״שַׁלַּח אֶת עַמִּי״ היה חלקי בלבד. חלק מהחטופות והחטופים שבו לביתם, אך דאגתנו נתונה ל-59 החטופים שעודם בשבי. בתווך, נהרגו חטופים וחטופות, וכך גם רבים אחרים בתוככי המלחמה.
כעת, כשאנו יודעות ויודעים יותר על המתרחש בשבי, ההבנה — ולא עוד דמיון בעלמא — כי כל יום הוא חירוף נפש, מחזקת את קריאתנו לשחרורם המיידי ולהשבת חירותם. עודנו בתקווה לסיפור עם גאולה, שיש בסופו סוף טוב או לפחות אפשרות להתחיל בהחלמה.
האסופה שערכנו לחג הפסח הזה ממוקדת במושג החירות, וכוללת פיוטים, שירים, תפילות ומאמרים המשלבים טקסטים מסורתיים לצד כתיבה חדשה. כוונתנו באסופה זו היא להציע אפשרות לפייט בזמן סעודת החג במילים רלוונטיות, וכך גם בעת תפילות החג. בנוסף, הבאנו תכנים שיכולים להוות תוספת להגדה המסורתית על מנת לבטא את הכמיהה לחירות ואת הכאב העצום שמקשה על תודעה חגיגית שלמה.
לכן, כמו בשנה שעברה, אנו מציעות להותיר כסא ריק בשולחן הסדר. מה שהיה אז יוזמה ראשונית הפך כעת ל'מובן מאליו', אך לא פחות נחוץ. במכוון, דווקא בזמן של חוויה משפחתיות וקהילתית, באירוע של מלאות בליל הסדר, הכסא הריק מבטא את הדאגה והחרדה לחטופים החסרים, ואת התקווה לשובם המהיר.
פיוטים, שירים ותפילות בעקבות השבעה באוקטובר
חירות |
Liberté
אסופה דו־לשונית לכבוד פסח תשפ"ה | 2025 ולשחרור החטופים
כל הרווחים ממכירת העותקים המודפסים קודש למטה החטופים
באסופה שערכנו בשנה שעברה לחג הפסח, כחלק מיוזמה שהיתה אז ראשונית ועתה היא כבר לגמרי ׳מובנת מאליה׳ – להשאיר כסא ריק המבטא את הציפיה לחוסר ולציפיה כי החטופים ישובו במהרה. במכוון, כשיש לכאורה חוויה של מלאות ומשפחתיות כשאנו עומדים להיות מסובין בליל סדר שני, כשעדיין יש חטופים בשבי, לצד הידיעה שחלק מהחטופות והחטופים חזרו – גם השנה אנו מצטרפות במגזין גלויה להצעה להותיר כסא ריק שמבטא את הדאגה והחרדה לחטופים שחסרים, ובתקווה שישובו במהרה.
בשנה שעברה, דברי ההקדמה לאסופת הפסח כללו את דבריהן של הילי וורטמן מוזיאל, יטבת פייראיזן וייל והדס סבתו, ומילים אלו רלוונטיות עדיין:
אנו קוראות לכלל היהודים בישראל ובעולם להוסיף בליל הסדר הקרוב כסא ריק מסביב שולחן החג – כסמל וביטוי לתקווה וציפייה למען שחרור החטופים והחטופות המעונים בשבי חמאס.
זהו מהלך שנולד מתוך הכאב והפער הבלתי נתפס בין ימי חודש ניסן המסמלים במסורת היהודית את היציאה מעבדות לחירות, לבין המציאות כיום בה כל כך הרבה מאיתנו ואחינו לכודים בשבי אכזרי. הוספת הכיסא הריק בכל בית ובית היא צעד סמלי וקטן של הזדהות וכוונה, אך מלא משמעות של אחדות וסולידריות, דווקא בחג החירות והגאולה הלאומית שלנו.
המהלך חובר בהשראת המסורת היהודית העתיקה של "שלח את עמי" והמאבק למען שחרור אסירי ציון. בעבר הייתה מסורת דומה להשאיר כיסא ריק וכך לתת נוכחות ותקווה לשחרור השבויים בחג החירות.
משפחות החטופים סובלות ייסורים נוראיים, להרגיש את החיבוק והתמיכה של כלל אזרחי המדינה ובני העם, יכול להעניק להם כוח להמשיך לפעול למענם. מהלך הוספת הכיסא הריק יזכיר לכולנו שהחירות שלנו עדיין חלקית. הוא יבטא את התקווה לשחרור האחים שלנו ויאפשר רובד של אחדות לאומית מיוחדת.
אנו מזמינות קהילות, משפחות ואנשים להצטרף ליוזמה ולקרוא לכולם בארץ ובתפוצות להצטרף ולשמור להם מקום עד שישובו כולם בשלום לביתם.
שתפו. תהדהדו את הזעקה שלהם פנימה והחוצה. לעולם כולו.
יחד נקרא לעולם להיאבק למען חירותם: שלח את עמי!
Let my people go!כי ליבנו לא שלם עד שכולם ישובו הביתה.
לדאבון הלב נצטרף שוב לקריאה משנה שעברה, עם שכבות האירועים החקוקים בנו מהשנה החולפת: כל עוד ישנם חטופים – אין חירות שלמה והלב מבקש להתמלא ולראותם במהרה. ליל הסדר השנה איננו רק זכר ליציאת מצרים אלא מבטא את התחושות והמחשבות בזמן הזה. התוכן של ההגדה, הפיוטים והמפגש המשפחתי המלא לכאורה מהווים תזכורת למה שחסר. הלוואי ובקרוב נראה בשיבת החטופים ובחירותם.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
