על האסופה
חירות | Liberté היא אסופה דו-לשונית (עברית וצרפתית) לחג הפסח ה'תשפ"ה. האנתולוגיה כוללת פיוטים, שירים ותפילות מקוריות המתכתבות עם מושג החירות בהקשרו העכשווי והכואב, תוך יצירת גשר בין קהילות בישראל ובתפוצות. קריאה באסופה יכולה להיעשות מימין לשמאל, ולהתחיל בשפה העברית ולאחריה לפגוש בצרפתית, ולהיפך – להתחיל בקריאה משמאל לימין כשהצרפתית היא הפותחת.
התכנים באסופה מתייחסים למתח הנובע מכך שנותרו עוד 59 חטופים חיים בשבי וחטופות וחטופים שכולנו מחכים להבאתם לקבורה, ואיך אפשר בכלל להיות בשמחת חג? לא רק שקשה לחוות שמחת חג מלאה, אלא שכל תכני החג העוסקים ביציאה מעבדות לחירות – מהדהדים בכל דקה, את הדאגה התמידים ואת התקווה כי הקריאה ״שלח את עמי״ תקבל מענה שלם בימים אלו!
באסופה תוכלו למצוא מאמרים הגותיים לזמן הזה, לצד כתיבת פיוטים חדשים או הצעה לנוסחים חדשים לפיוטים מסורתיים, כמו גם שירים ותפילות המשוחחים עם מנעד הרגשות העולים עם בוא חג הפסח, גם השנה. תוכלו למצוא באסופה, בכמה מהתכנים, קוד QR המאפשר האזנה להקלטות של הפיוטים והשירים, ומעשיר את חוויית הקריאה.
באסופה משתתפים כעשרים יוצרים ויוצרות מישראל ומצרפת, המציעים מבט עמוק ורגיש על המציאות המורכבת מאז מתקפת השבעה באוקטובר. היצירות מוגשות בעברית ובצרפתית, ומשקפות את הקולות המגוונים בחברה הישראלית והיהודית בתפוצות.
האסופה היא פרי יוזמה משותפת של מרכז גלויה, קהילת ציון, ארגוני רשות הרבים ויחדה, ביחד עם ארגון ״כולנו השבעה באוקטובר" מצרפת, המבקשת לבטא את הקשר בין קהילות יהודיות בישראל ובתפוצות בשעה קשה ומתמשכת זו.
איך ניתן להשיג את האסופה חירות Liberté?
- גישה דיגיטלית חופשית: האסופה זמינה בגרסה דיגיטלית ואפשר להורידה באתר מגזין גלויה, כולל גרסה נוחה למדפסת ביתית
- עותק מודפס: ניתן לרכוש בישראל, צרפת ומונטריאול. עותקים חדשים יודפסו לאחר חג הפסח בעז״ה.
כל הרווחים ממכירת העותקים המודפסים קודש למטה החטופים
הכותבות והכותבים באסופה
הרב גבריאל אבן צור | אנה אברון | איריס אליה כהן | הרבה תמר אלעד־אפלבום | הרבה אסנת אלדר | ליאת אצילי | הרבה עינבר בלוזר־שלם | ד״ר יהושע גרנט | נורית הירשפלד־סקופינסקי | ז׳אן-דוד ישי | הרב אייל ישפה | אפרים כהן | רבי נריה רפאל כנפו | הרבנית שרה סגל־כץ | טלי פז | חגי פרץ | הרב מישאל ציון | שירלי צפת דוידאי | מילנה קרטובסקי עייאש | ניתאי קלי | הרבה יעל קריא | רביטל שלומן ברגר | מילכה שמולביץ | יעל תמה
בסרט 'האל הנעדר', העוסק במשנתו של הפילוסוף עמנואל לוינס, הרב דניאל אפשטיין מסביר: "אין אדם בוחר את האחרים שלו. אדם צריך לקבל את האחרים שניתנו לו. המבחן הוא מידת האחריות שלי. כמו שאני לא בונה את האחר לפי רצונותיי כך אני גם לא אשנה אותו. אבל אולי על ידי שינוי זווית הראייה שלי אוכל להוציא ממנו דברים טובים שבהכרח נמצאים אצלו, כי הוא אדם כמוני." מה שהיה תקף שם, במצב הקיצון שאליו נקלעתי, בוודאי תקף כאן עכשיו. התבוננות בפני האחר, ללא ציפיות, מעניקה הזדמנות ללקיחת אחריות. אחריות שהיא התגלמות החירות. חירות זו היא משא כבד אך היא הדבר היחיד שיכול להשכין שלום בין בני אדם ולכונן חברה מוסרית וצודקת.
ליאת אצילי, משוחררת משבי החמאס
כל קול | נורית הירשפלד־סקופינסקי
כָּל יוֹם וְיוֹם
חַיַּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ
כְּאִלּוּ הוּא נֶחְטַף לִגְבוּל מִצְרַיִם
קוֹל בָּרָמָה נִשְׁמַע נְהִי בְּכִי תַּמְרוּרִים,
מְבַכִּים וּמְמָאֲנִים לְוַתֵּר עַל בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ
כִּי עוֹדָם.
קוֹל חַיֵּי אָחִינוּ, אַחֲיוֹתֵינוּ, קְשִׁישֵׁינוּ, וְטַפֵּנוּ
זוֹעֲקִים אֵלֵינוּ מִן הַמִּנְהָרָה.
אם ישנה קריאה מהותית היוצאת מאסופה זו, הרי היא הבקשה והתפילה כי הַמְּצָרִים שלנו ייפגשו זה עם זה. צעקתם החנוקה של החטופים וזעקתנו שלנו פה, בחוץ, הכל מתחבר לזעקה אחת גדולה של יציאה ״מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה״. אפשר לבחור להותיר כיסא ריק בשולחן הסדר, המנכיח את החטופים וגם את התקווה שיצאו לחירות, אפשר לאמץ מילים מסורתיות מההגדה של פסח ואפשר להוסיף מילים מהפיוטים, השירים, התפילות והמאמרים שאיגדנו באסופה זו. אין בכוונתנו לטשטש את המציאות או להמתיק את מרירותה, אלא להציע מילים שיאפשרו לשאת אותה. אנו מתפללות ומתפללים לשיבת החטופים. כפי שכתבה המשוררת איריס אליה כהן: ״הַחְלֵף אֲפֵלָה בְּאוֹרָה / מַחֲנָק בְּאֲוִיר / מָרָה בְּשִׂמְחָה / תְּפִלָּה בְּתוֹדָה / שְׁבוּיִים בְּשָׁבִים״.
הרבנית שרה סגל־כץ, מרכז גלויה
ומאיפה אפשר בכלל להתחיל | חגי פרץ
וּמֵאֵיפֹה אֶפְשָׁר בִּכְלָל לְהַתְחִיל עַכְשָׁו לִצְרֹחַ, לִשְׁכֹּחַ, לִסְלֹחַ, לִהְיוֹת הָאֲנִי שֶׁלִּפְנֵי, הָאֲנִי שֶׁאַחֲרֵי מִי שֶׁכְּבָר אַף פַּעַם לֹא אֶהְיֶה. מֵאֵיפֹה אֶפְשָׁר בִּכְלָל לְהַתְחִיל עִם הַכּוֹחַ, עִם הַכּוֹחַ הַזֶּה שֶׁמַּכֶּה, עִם מָה שֶׁמְּנַסֶּה לָצֵאת כָּל כָּךְ, עִם מָה שֶׁנִּכְנַס כָּל-כָּךְ עָמֹק שֶׁכְּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא יוֹתֵר, לֹא עַכְשָׁו, לֹא אַף-פַּעַם, לָדַעַת שֶׁהַזְּמַן כֵּן יְשַׁנֶּה, וְלֹא לְהַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר, וְלֹא לְהַאֲמִין שֶׁבִּכְלָל עוֹד אֶפְשָׁר אֵי-פַּעַם לְהַתְחִיל, לֹא מִכָּאן, לֹא מִשָּׁם, וְלֹא מֵאַף אֵיפוֹשֶׁהוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה, לֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה, רַק שֶׁיִּשָּׂרֵף הַכֹּל, וְהַכֹּל יַהֲפֹךְ לְאָבָק שֶׁל שָׁנִים, שֶׁל מרְחַקִּים, שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ הַכֹּל וְשֶׁכְּבָר לֹא יִהְיוּ, אֶלָּא רַק אוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בָּרוּחַ.
אנו מאמינים שכל פעולה, כל תפילה, כל מילת עידוד שנשלחת למשפחת חטוף או חטופה – היא אבן נוספת שמרצפת את שביל חזרתם הביתה. ספר השירים והתפילות הזה משתלב בהמשכיות זו. אותה יד חזקה שקרעה לשניים את ים סוף – יכולה לקרוע גם היום, גם עכשיו, את פירי המנהרות. כל תפילה הנאמרת סביב שולחן הסדר יכולה להפוך לכוח במציאות. כל שירה למען חירותם היא מעשה רב־עוצמה שיכול להשיב את החטופים לחום בתיהם.
ז'אן-דוד ישי,
עמותת כולנו 7 אוקטובר
אם להתכנס סביב שולחן הסדר, אם לספר ביציאת מצרים, הרי זה כדי לזכור ולהזכיר ולראות ולהראות - כפי שציוו אותנו התורה הקדושה וחכמי ישראל כולם - איך עם מוציא את כל אחיו מעבדות לחירות, מגיהנום עזה הביתה, עכשיו ובזמן הזה. חייב אדם לראות ולהראות. ובפסח הזה, חייב עם. חייבים כולנו לראות את אחינו ולהראות אותנו זוכרים. מספרים. פועלים. מצילים. שלא נגיע חס ושלום לעוד פסח בלעדיהם. שלא נזדקק יותר לפיוטים ולשירים האלה למענם אלא רק כדי לזכור ולהזכיר איתם יחד את סיפור הערבות והגאולה לדורות הבאים.
הרבה תמר אלעד־אפלבום,
קהילת ציון
אנו מוזמנות ומוזמנים בפסח הזה לשוב ולשאול, כמו "מה נשתנה" של ההגדה: מהו חופש אמיתי? מה מחפשים כשחופש איננו? ואיך נשמור, יחד, על חירותנו – זו האישית, הלאומית והאנושית? כדברי מיכה הנביא: "עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ" (מיכה ו, ח). ואני מוסיפה עוד שאלה. ׳שאלת בונוס׳ לכאורה שהיא שאלה כבדה ביותר לצער כולנו: לפסח הזה - "לא אחד בלבד עמד עלינו" - מה אנחנו לוקחים על עצמנו, כיחידים וכחברה, כדי לדרוש ולהבטיח את שחרורם של כל שבויינו?
הרבה עינבר בלוזר־שלם,
רשות הרבים
לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה / לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת /
לְחֵרוּת וְלֹא לְשֶׁבִי / לְאַחְדוּת וְלֹא לְפֵרוּד / לְשָׁלוֹם וְלֹא לְמִלְחָמָה
(מתוך הצעה לתוספת לפיוט ׳תיקון הטל׳ בחג זה, בזמן הזה)רבי נריה רפאל כנפו,
קהילת ציון
צוות האסופה
עורכת ראשית: שרה סגל־כץ
עריכה: מילנה קרטובסקי עייאש, עקיבא סגל
מתרגמת ראשית: מילנה קרטובסקי עייאש
ניהול והפקה: שרה סגל־כץ, נריה רפאל כנפו, מילנה קרטובסקי עייאש ועינבר בלוזר־שלם
עיצוב ועימוד: חן יאקה־שומרון | סטודיו לימונדה
איורים על הכריכות: ורד גולדמן, Bring Them Home





חלמנו, כתבנו והלחַנו שירים ותפילות חדשים ללילה הזה של החירות. איגדנו אותם, תרגמנו ושזרנו זה בזה, וכך נולדה חוברת התפילות שלנו. חוברת שקוראת לקולות שלנו, ללבבות שלנו, מזמינה אותנו להתפלל ולקוות. כי מתוך תפילותינו, ממעמקי שירתנו הלילית — בלילה הזה השונה מכל הלילות — נס שחרורם עשוי אולי, ואפילו בוודאות, להיוולד.
מילנה קרטובסקי עייאש, עמותת כולנו 7 אוקטובר

רכישה ומשלוח
מחיר מעודכן לאסופה מודפסת: 35 ₪
לאחר חג הפסח אפשר יהיה לרכוש שוב עותקים מודפסים של האסופה.
היכן?
את הספר אפשר לרכוש באתר בוקפוד | BookPod, לפי כמות העותקים שתרצו – ליחידים ולקבוצות, כולל משלוח עד הבית (בתוספת תשלום).
הגישה לקריאת האסופה בקבצים הדיגיטליים פתוחה בכל עת.
כל הרווחים ממכירת העותקים המודפסים קודש למטה החטופים
שימו לב, שוב: הזמנות חדשות תבוצענה רק לאחר חג הפסח, בעז״ה.
בכל שאלה, מוזמנות.ים ליצור קשר
גלויה ברשת
גלויה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ובה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים המביעים קולות שונים במאמרים, שירים, תפילות, מסות פרוזה, וראיונות אישיים המרחיבים את הדעת.
מטרת המגזין היא לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס, באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות ובכללם: רווקות, אירוסין, חיי נישואין, בניית המשפחה, טקסי חיים ומוגנוּת.
המגזין נוסד בשנת 2019 על-ידי הרבנית שרה סגל-כץ ועם הכניסה לשנת 2024 פורסמו מעל 2,000 טקסטים שונים בגלויה. אפשר לקרוא ברצף את הַכֹּל מִכֹּל כֹּל >>
האתר מוקדש לזכר אמי האהובה
דבורה (וייץ) סגל ז"ל
רוצה לקבל את מגזין גלויה למייל?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם.