מִתְגַּלָּה לְעַצְמִי, בְּגָלוּי אוֹ נִסְתָּר בְּכָל אַחַת מֵהַשָּׁלשׁ.

הֵיטֵב זוֹכֶרֶת שֶׁחָיָה לְלֹא / חַיִּים, לִפְנֵי הַתִּינוֹקוֹת

אֲבָל עַכְשָׁו הִיא מַמָּשׁ צוֹעֶקֶת, רַע לָהּ מְאֹד. / קוֹרַעַת אֶת הַמַּצָּעִים, שׁוֹאֶגֶת שְׂנוּאָה שְׂנוּאָה.

יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִשְׁאַרְתִּי הֲמוּמָה. לֹא הָיָה לִי מַה לַּעֲנוֹת. / "יוֹתֵר טוֹב הָיָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֶחָד גָּדוֹל", הֵבַנְתִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

עַל כּוֹס קָפֶה הַיּוֹם חָלַקְנוּ / בָּעֵינַיִם אֶת יְרֻשַּׁת הַחוּם / וְאֶת אוֹצַר הַיְּדִידוּת

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹרֶשֶׂת אֶת יָדַי לְלַטֵּף אֶת רָאשֵׁיכֶם / הֵם גָּחִים מֵחֵיקִי, גְּבֵהִים וּמִתְרַחֲקִים, / וְנִשְׁאָרִים תְּלוּיִים בְּתוֹךְ כַּפּוֹת יָדַי / כְּמוֹ תְּאֵנִים הוֹלְכוֹת וּמַבְכִּירוֹת.

הֵבֵאתִי לָךְ חֲתוּלָה שְׁחֹרָה וּלְבָנָה מִן הָרְחוֹב / כְּדֵי שֶׁתִּרְאִי דְּרָכֶיהָ, בִּתִּי.

זוֹ אֲנִי הַמְּעִירָה אֶתְכֶם מֵחֲלוֹמוֹת / וּמְסִירָה אֶת הַשְּׂמִיכָה מֵעַל שְׁנַתְכֶם הַמְּתוּקָה / כְּמוֹ חַלָּה זֶה עַתָּה אָפִיתִי.

שַׁעֲשׁוּעֵי נִחוּמִים / שֶׁל לִבּוּן הַקֶּרֶב / וְקִרְבַת הַלֵּב /

עַפְעַפֵּי יְשֵׁנִים וְלֹא נִים / מִתְכַּוְּצִים מֵחִיּוּךְ.

בְּנִי בּוֹנֶה אוֹתִי / קוֹמָה אַחַר קוֹמָה / נְשֹׁם עָמֹק־עָמֹק אֶל הָרֵאוֹת / הַעֲמֵק רְאוֹת בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת

וְזָרַעְתָּ בִּי אָז / אֶת נֵצֶר הַיְּדִיעָה / שֶׁנִּקָּשֵׁר וְנֵחָבֵל / זֶה בְּטַבּוּר זֶה

מאמר שפורסם באתר כיפה לכבוד פסח התשפ״ב ולכבוד כל יום מימות השנה, מתוך בקשה להזכיר כי אחריות הענקת ידע והכנה לחיים מצויה במרחב שבין הורים לילדים. תמיד ניתן להרחיב את הדעת ולהיעזר בדמויות נוספות, אך חבל להחמיץ את המרחב הפוטנציאלי שבהעברה הישירה בחיק הביתי לצד מורכבויות אפשריות.

וּבָאתִי לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ בִּשְׁעַת רָצוֹן וְשִׂמְחָה זוֹ / שֶׁתִּמְשֹׁךְ עָלֶיהָ הַחֵן וְהַחֶסֶד, הַבְּרָכָה וְהַשִּׂמְחָה כָּל יָמֶיהָ / וְתִרְאֶה חַיִּים וְשָׁלוֹם עִם אִישָׁהּ.

חָלְפוּ הַשָּׁנִים, / הִשַּׂגְתִּי הַכָּרָה בְּמַעֲמַד, / שֵׂיְּעָרוֹת לְבָנוֹת חָשְׂפוּ אֶת שָׁרָשַׁי, / עִטְּרוּ אֶת מִצְחִי כְּכֶתֶר מֻשְׁלָג

שלושה פיוטי אם לבר מצווה מאת הרבנית ד״ר תמר מאיר. התפילות חוברו עבור שלושת בניה.

וּבָאתִי לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ בִּשְׁעַת רָצוֹן וְשִׂמְחָה זוֹ / שֶׁתִּמְשֹׁךְ עָלָיו הַחֵן וְהַחֶסֶד, הַבְּרָכָה וְהַשִּׂמְחָה כָּל יָמָיו

פיוט הלל לבת מצווה: מְהֻלָּל שִׁמְךָ בְּפִי אִמָּהוֹת / כְּמוֹהֶן אֲיַחֵל בִּתִּי הֱיוֹת / הֲתַצְלִיחַ דַּרְכָּהּ אֶשְׁתָּאֶה לָהּ לִרְאוֹת / מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹאת

השנה האחרונה החזירה הורים וילדים למרחב הביתי. שיחת עומק עם אנשי טיפול, על שיקום הסמכות ההורית, הזוגיות, והעצמי.

"אֲנִי אֶהְיֶה אַבָּא, וְאֵלֵךְ לַסּוּפֶּר / וְאָבִיא לָךְ חֲלָבִים." / חִיּוּךְ נִמְתָּח עַל שְׂפָתַי, עַד לְהִתְפַּקֵּעַ.

הֶתְקֵפֵי זַעַם וּבְכִי קוֹרֵעַ לֵב / וְ"אִמָּא, לָמָּה הוּא לֹא בָּא?" / נֶעֶלְמוּ כְּמוֹ כְּלוּם וְהִיא רָצָה אֵלָיו / מְחַבֶּקֶת אוֹתוֹ בְּחִבָּה.

בִּרְכַּי נֶחְבָּטוֹת אֶל עֲרֵמַת זְרָדִים. / יְסוֹד אֱמוּנָתִי נֶעֱקָר.

יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיךָ / כְּחוֹקֶרֶת יַבָּשׁוֹת וְיַמִּים / כְּמוֹ כַּף רַגְלִי מֵעוֹלָם לֹא / דָּרְכָה בִּמְחוֹזוֹת / אֲפֵלִים. 

מְשִׁיכָה נְחוּשָׁה וְהַמִּטְפַּחַת מוּסֶרֶת./ עוֹד אַחַת וְהַשֵּׂעָר נִפְרָשׂ.