נַנִּיחַ שֶׁהָיִיתָ עֲדַיִן כָּאן / נַנִּיחַ לְכָל אַנְחַת הַהֲנָחוֹת

הָאִישׁ שֶׁל הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה / הִתְרִיעַ שֶׁאֵין אֶצְלוֹ מַצִּיל / וְחָשַׁבְתְּ שֶׁמָּה כְּבָר יִקְרֶה

אֲבָל אַתָּה, כְּהֶרְגֵּלוֹ שֶׁל יֶלֶד הַמְּחַפֵּשׂ אֶת הַחֹם הָאִמָּהִי, בָּאתָ / וְהֵצַקְתָּ לִי וְאָמַרְתָּ — / תִּרְאִי מֶה עָשִׂית כְּשֶׁבָּחַרְתְּ עֲבוּרִי.

אֲנִי רַק שׁוֹתֶקֶת / וְהַמִּלִּים מִתְפָּרְקוֹת

הֶעָלֶה הָרִאשׁוֹן בְּחַיָּיו.

אֵיךְְ נִקְלְעָה אֶל גוּף שֶׁלֹא רוֹצֶה, / אֵיךְְ תְּפַלֵּס דַּרְכָּהּ וְאֵיךְ תֵּצֵא.

הצעה של הרב[נית] לאה שקדיאל עבור תום הסבב הראשון בהקפות של שמחת תורה, במילים מהנביאים ירמיה וזכריה המבטאים את רוח הגאולה עבור נשים במעמד זה ועבור הקהל.

גָּדוֹל עָלַי לְהִוָּלֵד כָּל תִּשְׁרֵי מֵחָדָשׁ / אָז אֲנִי בּוֹחֶרֶת לְהַטְלִיא / רַק חֹר אֶחָד / בָּרָקִיעַ הַמְחוֹרָר שֶׁמֵּעָלֵינוּ

אֲבָל עַכְשָׁו הִיא מַמָּשׁ צוֹעֶקֶת, רַע לָהּ מְאֹד. / קוֹרַעַת אֶת הַמַּצָּעִים, שׁוֹאֶגֶת שְׂנוּאָה שְׂנוּאָה.

יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִשְׁאַרְתִּי הֲמוּמָה. לֹא הָיָה לִי מַה לַּעֲנוֹת. / "יוֹתֵר טוֹב הָיָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֶחָד גָּדוֹל", הֵבַנְתִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

עַל כּוֹס קָפֶה הַיּוֹם חָלַקְנוּ / בָּעֵינַיִם אֶת יְרֻשַּׁת הַחוּם / וְאֶת אוֹצַר הַיְּדִידוּת

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹרֶשֶׂת אֶת יָדַי לְלַטֵּף אֶת רָאשֵׁיכֶם / הֵם גָּחִים מֵחֵיקִי, גְּבֵהִים וּמִתְרַחֲקִים, / וְנִשְׁאָרִים תְּלוּיִים בְּתוֹךְ כַּפּוֹת יָדַי / כְּמוֹ תְּאֵנִים הוֹלְכוֹת וּמַבְכִּירוֹת.

הֵבֵאתִי לָךְ חֲתוּלָה שְׁחֹרָה וּלְבָנָה מִן הָרְחוֹב / כְּדֵי שֶׁתִּרְאִי דְּרָכֶיהָ, בִּתִּי.

זוֹ אֲנִי הַמְּעִירָה אֶתְכֶם מֵחֲלוֹמוֹת / וּמְסִירָה אֶת הַשְּׂמִיכָה מֵעַל שְׁנַתְכֶם הַמְּתוּקָה / כְּמוֹ חַלָּה זֶה עַתָּה אָפִיתִי.

עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאָה אֶת הָאָבָק הַכּוֹכָבִי / מֵציף אֶת הָרָקִיעַ בְּאָפִיק רָחָב רָחָב / וְעֵץ הַצַּפְצָפָה טוֹבֵל רִשְׁרוּשׁ אַחַר רִשְׁרוּשׁ

שַׁעֲשׁוּעֵי נִחוּמִים / שֶׁל לִבּוּן הַקֶּרֶב / וְקִרְבַת הַלֵּב /

עַפְעַפֵּי יְשֵׁנִים וְלֹא נִים / מִתְכַּוְּצִים מֵחִיּוּךְ.

לְהַאֲמִין, לְהַאֲמִין בַּמְּתִיקוּת שֶׁל הַנִּשָּׁא עַל הַשֶּׁכֶם בִּשְׁנַיִם, / לִקְטֹף בַּחֲשַׁאי עֵנָב וְלָשִׂים אוֹתוֹ בַּפֶּה הָאָהוּב.

בְּנִי בּוֹנֶה אוֹתִי / קוֹמָה אַחַר קוֹמָה / נְשֹׁם עָמֹק־עָמֹק אֶל הָרֵאוֹת / הַעֲמֵק רְאוֹת בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת

עֲטוּפָה בְּמַיִם קְדוּמִים, אֲנִי / מְבָרֶכֶת עַל חַבְלֵי טַבּוּר שֶׁנֻּתְּקוּ וְשֶׁנִּתַּקְתִּי / וַעֲדַיִן מְרַחֲפִים לְיָדִי וְאִתִּי

וְזָרַעְתָּ בִּי אָז / אֶת נֵצֶר הַיְּדִיעָה / שֶׁנִּקָּשֵׁר וְנֵחָבֵל / זֶה בְּטַבּוּר זֶה

בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת מִתְעַרְבְּבוֹת בְּתוֹכִי / אֲנִי אוֹפָה עוּגָה וְטוֹעֶמֶת / גַּם אֶת הַפֵּרוּרִים שֶׁנִּשְׁכְּחוּ / אֶת הַדְּיוֹ שֶׁנָּזַל מֵאוֹתִיּוֹת

גלויה שמחה לארח את ד״ר יוכבד דיבו לשמוע ממנה על עבודה ארוכת שנים בתחום המיניות הבריאה ועל הספר החדש שהוציאה השנה עבור כל המבקשים ידע על מיניות ואינטימיות

גלויה שמחה לראיין את ד״ר מיכל פרינס ולהתוודע למסע המקצועי שלה, לעשיה בתחום המיניות הבריאה בשנים האחרונות בכלל ועל הספר והפודקאסט שלה בפרט