ראיון עם המשוררת קמה שיר על כתיבת וקריאת שירים, על המפגש של שירה עם עולם הטיפול, ועל הדרך הספרותית שלה. בתוך כך מספרת גם על שני רגעי מפתח בחייה: קריאת "אהבה" של דליה רביקוביץ' בתיכון וניתוח טקסטואלי ל"ניגון עתיק" של אלתרמן, שלימדו אותה להחזיק קונפליקטים בשירה ובחיים.

מַשֶּׁהוּ מְפַיֵּס נִרְגָּשׁ לַבָּאוֹת - / רִמְזֵי אֱלוּל

יַחֲזִיק אֶת הַלֵּב / בְּיָדַיִם גְּדוֹלוֹת, / יִלְחַשׁ לִי מִלִּים / מִתּוֹךְ הַמַּבָּט

הִיא הוֹלֶכֶת מִמֵּךְ וְשָׁבָה אֵלַיִךְ.

אֲנִי רוֹצָה לִלְמֹד / לָדַעַת הַכֹּל, לֶאֱכֹל הַכֹּל, לְהִתְמַסֵּר / לָאָמָּנוּת עַד כְּלוֹת

כְּשֶׁאֲנִי מַחֲזִיקָה אֶת בִּתִּי

הַגּוּף נָע הָלוֹךְ וָשׁוֹב בֵּין מַטְּלוֹת הַבַּיִת / וּפְקָקֵי הַתְּנוּעָה, מַתְּ וְהִכְנַסְתְּ כֵּלִים לַמַּדִּיחַ / וְגָרַפְתְּ אֶת הֶעָלִים בַּגִּנָּה

אַל תִּשְׁכְּחִי אֶת כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם / רְאִי אֶת הַיָּד הַמְּתוּקָה / סַבְּנִי מְעַט אֶת הַלְּחָיַיִם

לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ. / תַּעֲמֹד וְתָכִין לִילָדֶיהָ / מַטְעַמֵּי אַהֲבָה טְהוֹרָה.

תִּרְאִי, הִיא אוֹמֶרֶת / הַכֹּל נָקִי וְרֵיק

גִּזְעוֹ כְּשׁוּרָה שֶׁל גּוּפִים / נִזְקָקִים זֶה לָזֶה, / עֲנָפָיו נִשְׁעָנִים עַל עַצְמָם.

יָמִים אֱלוּלִיִּים מְלֵאֵי צִפִּיַּת יְלָדִים / פּוֹתְחִים שַׁעַר בְּיַלְקוּט חָדָשׁ / מַלֵּא חֲשָׁשׁ וְתִקְוָה

תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת / שֶׁבָּהּ רוּחַ קְרִירָה שֶׁל רִמְזֵי סְתָו / פּוֹרַעַת לִי אֶת הַשֵּׂעָר

כָּל אֶחָד יָצָא אַחֶרֶת / אֶחָד חָמוּץ מִדַּי / הַלִּימוֹן נִשְׁפַּךְ מִבְּלִי מֵשִׂים / אֶחָד מֻפְצָץ בְּשׁוֹקוֹלָד עִם פִּצְפּוּצֵי נִחוּמִים / אַחַת שָׁכְחָה תִּיק מְלֵא נְזִיפוֹת

שֵׁב בַּשָּׂדֶה הֶחָרוּךְ הַזֶּה / שֵׁב בְּתוֹךְ הַצַּעַר הַמְּעַכֵּל עַד אֲשֶׁר יַעֲלוּ מִפְרָשִׂיּוֹת הָאוֹר / מִבְּלִי לְפַתּוֹת אֶת הַלֵּב שֶׁיָּשׁוּב אֶל צִירוֹ

הוּא אוֹמֵר: "אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת אִתָּךְ", לְאִמָּא שֶׁלֹּא נִמְצֵאת. מָה עוֹד נוֹתַר לְלַקֵּט / מִשְּׁאֵרִיּוֹת הַסַּחַף שֶׁל הַיּוֹם?

הַיּוֹם אַתָּה מַמָּשִׁי יוֹתֵר מִשֶּׁתִּהְיֶה מָחָר / זֶה לֹא מַפְרִיעַ לִי לֶאֱהֹב אוֹתְךָ עַד קְצוֹת / הָעַכְשָׁו הַפָּרוּעַ הַזֶּה

אַתָּה עֲדַיִן מַרְגִּישׁ וַאֲנִי לֹא רוֹצָה לְגַלּוֹת לְךָ / שֶׁזֶּה חוֹלֵף / שֶׁהָעוֹלָם מִתְגַּלֶּה בִּכְסוּתוֹ הַמַּבְהִילָה / שֶׁמְּאֻחָר יוֹתֵר בַּחַיִּים אֲנַחְנוּ מִתְאַמְּצִים כָּל-כָּךְ לֶאֱסֹף מְעַט מִדַּי מֵהַזֹּהַר

אֲנַחְנוּ שׁוֹפְכִים מִלִּים וְנִפְסָקִים / וְקָמִים לִחְיוֹת אֶת מָה שֶׁקּוֹרֶה וְלֹא מַפְסִיק לִקְרֹא אֵלֵינוּ / בִּלְחִישׁוֹת מַרְעִיבוֹת

בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִרְמָס טַעַם הַדְּבָרִים / אֲנִי מְסַמֶּנֶת עַל הָאֲדָמָה בֵּינֵינוּ בְּאָדֹם: כָּאן זֶה קָרָה

יָצָאתִי לַגַּן / וּלְיַד כָּל צֶמַח עָצַרְתִּי / וְלָחַשְׁתִּי אֶת שְׁמוֹ

יוֹם אֶחָד דָּנִיאֵל יִהְיֶה אַדְרִיכָל. / כְּשֶׁהֵבֵאתִי לוֹ עִפָּרוֹן הוּא שִׂרְטֵט עוֹלָם שָׁלֵם / מִחוּץ לְקַוֵּי הָעֹנִי שֶׁלּוֹ

בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנֶּצַח אֲנִי / מְעַשֶּׁנֶת סִיגַרְיָה מִשֶּׁלִּי. / גַּם אֲנִי לְבַד, אִמָּא, אֲבָל אֲנַחְנוּ יַחַד.

מְצִיאוּת חַיֵּינוּ הָיְתָה עֲזוּבָה / נִשְׁכַּחַת בְּצִדֵּי כְּבִישִׁים