כַּף יָד קְטַנָּה חֲמִימָה בְּכַף יָדִי / בָּרַדְיוֹ מְדַבְּרִים עַל הַחֲטוּפִים / אֲנִי מְהַדֶּקֶת אֶת אֲחִיזָתִי. 

תְּנוּעַת הַ-W זוּהֲתָה עִם מַפּוֹת / הַכּוֹכָבִים כְּשֶׁהַמַּבָּט / נִשָׂא מַעְלָה.

הֵאָחְזוּ בְּדָּבָר: / חָרִיץ בַּקִּיר, טִפַּת מַיִם, קוֹל מֻכָּר.

בֵּין זִכָּרוֹן לְשִׁכְחָה / יֵשׁ חַיִּים שְׁלֵמִים

בְּשִׁפּוּלָיו שֶׁל עֵמֶק הַבֶּכִי / נֶאֱצָרוֹת הַדְּמָעוֹת, / שְׁלוּלִית בְּחֹרֶף / שֶׁאֵין לוֹ קֵץ.

"תִּנְשְׁמִי עָמֹק," בִּקַּשְׁתִּי. עַד כַּמָּה שֶׁנִּתָּן. / יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ דֶּרֶךְ הַסְּטָטוֹסְקוֹפּ אֶת הַצַּעַר. 

שְׁתֵּינוּ לָבַשְׁנוּ שָׁחֹר / וְדִבַּרְנוּ דְּבָרִים שְׁחֹרִים / עַל הַיּוֹם הַשָּׁחֹר וְהַמֵּתִים

תְּרִיסִים מוּגָפִים / עַד חֲצִי הַתֹּרֶן, מִבַּעֲדָם יַחְדֹּר הָאוֹר / וְנִרְאֶה כְּמוֹ כָּל הָאֲנָשִׁים הַנָּעִים מִפֹּה לְשָׁם / בְּמֶרְחֲבֵי חָלָל, שֶׁהָיָה פַּעַם בַּיִת.

כָּל עוֹד יֵשׁ מָה לַעֲשׂוֹת, / תָּכְנִית פְּעֻלָּה, דַּף מְשִׂימוֹת, מַשֶּׁהוּ 

פּוֹרֶמֶת מִתּוֹךְ סְבַךְ הַתְּהִיָּה וְהַפַּחַד / חוּט אֶחָד דַּק, כִּמְעַט שָׁקוּף, / שׁוֹלַחַת אוֹתוֹ אֵלֶיךָ 

וּשְׂפָתִי כּוֹפֶרֶת בִּשְׁתִיקָתְךָ / כְּקוֹל שַׁאֲגַת הָאַרְיֵה בַּמֶּרְחָב

בַּסָּלוֹן הַיְּלָדִים מְשַׂחֲקִים מִלְחָמָה / אֲנִי אוֹסֶפֶת אֶת הַקּוֹלוֹת שֶׁלָּהֶם / וּמְפַזֶּרֶת בְּחָלָל חֲדַר הַשֵּׁנָה

וְהָיָה חוּט עָדִין בִּמְיֻחָד / שֶׁנִּמְתַּח עַל מִגְרַשׁ הַמְּסַדְּרִים וְנִשְׁבַּע / לֹא לְהַשְׁאִיר פָּצוּעַ בַּשָּׂדֶה. 

הַאִם הִיא יוֹדַעַת שֶׁכָּל הָעוֹלָם / מַמְתִּין לְשׁוּבָהּ

בְּבֹקֶר שֶׁשּׁוּב הֻתַּר בּוֹ לְפִרְסוּם / אַתְּ מְסַמֶּנֶת עִגּוּל סְבִיב הַבַּיִת וַחֲצֵרוֹ,

תַּחַת שָׁמַיִם חֲשׂוּפִים כּוֹרַעַת / בִּשְׂדֵה קוֹצִים וְלִכְלוּךְ. 

אֵיךְ כּוֹתְבִים שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי / לְהַבִּיט, אֵיךְ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הֵעַזְתִּי / לִשְׁאֹל? אֵיךְ לֹא מְדַבְּרִים 

צוֹפָה בַּטֵּלֵוִיזְיָה לָרִאשׁוֹנָה כַּעֲבֹר יוֹמַיִם, / בְּחֹסֶר הַשֵּׁנָה נִדְמֶה לִי שֶׁהַכֹּל הָיָה חֲלוֹם.

הַשָּׁנָה נַעֲמֹד בְּמֶרְכַּז הַמַּעְגָּל, וּכְמוֹ חוֹנִי / לֹא נָזוּז / עַד שֶׁתַּקִּיף אַתָּה אוֹתָנוּ / בְּשֶׁבַע הַקָּפוֹת לְפָחוֹת

כִּסֵּא אֶחָד צָהֹב בְּתוֹךְ מַעְגָּל / תְּנוּעָה בְּאֶמְצַע הַמּוֹשָׁב.

בקשה על הגשם ועל מים-חיים ועל התקומה ועל השיבה של החטופים והחטופות, הלוחמים והלוחמות, המפונים והמפונות לבתיהם לשלום. מבוסס על הנוסח הספרדי המקובל ונערך לשמיני עצרת שנת ה'תשפ"ה על ידי רבי נריה רפאל כנפו וצוות התפילה בקהילת ציון.

וְכַאֲשֶׁר בְּגַעְגּוּעִים כְּפוּלִים וּמְכֻפָּלִים מַבִּיטִים בָּהּ כְּאַלְבּוֹם יַלְדוּת, / וְכַאֲשֶׁר רַעַשׁ שִׂיחַ גַּס חָרוּז בִּפְעִימוֹת טְרַקְטוֹר מְפוֹרֵר שָׂדוֹת,

נִזְכֹּר אֶת אַחֵינוּ וְאֶת אַחְיוֹתֵינוּ, הַנֶּאֱמָנִים וְהַנֶּאֱמָנוֹת, הָאַמִּיצִים וְהָאַמִּיצוֹת שֶׁאִבַּדְנוּ בְּתוֹךְ אֵימַת הַמִּלְחָמָה.