הביטויים לתיאור השימוש באמצעי מניעה משפיעים על ההתנהלות שלנו. קריאה לשינוי השיח על אמצעי מניעה שמגיע מתוך ידע ואוטונומיה

בשיח על צניעות, תיחום והסתרה עלינו לעסוק בשאלת משמעות הדרישה להצניע

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ / שֶׁתְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְרָצוֹן,

על הקשר בין הטבילה החודשית לבין יחסי האישות, ועל הצורך לעצב ליל טבילה שיכבד את רצונותיהם של בני הזוג

מה עושה מדריכת הכלות ואיך נולד התפקיד? יש כלות שישמחו לקבל הדרכה מאישה מסביבתן הקרובה ויש כאלו ששיחה עם אשה זרה יכולה להיות הצלה עבורן, מכיוון שאינן מעוניינות לדבר עם אשה מוכרת וקרובה אלא מבקשות לקנות את הידע מתוך מרחק ומרווח נשימה.

אמצעי המניעה הקיימים, דעת ההלכה עליהם, איך להשתמש בהם ומה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם

בעקבות סיפורים על מטפלים שחוצים את הגבול במהלך הטיפול, כדאי להכיר כללי אצבע לזיהוי תמרורי אזהרה בעת בקשת עזרה מגורם טיפולי או סמכותי

המבנה האנטומי של איברי הרבייה, התהליך הפיזיולוגי של יחסי מין והדרכה להתמודדות עם בעיות אפשריות בתחום האישות - בשפה ברורה

הגמרא מצפה מאיתנו להמשכיות, למסירת הידע והמיומנויות, להעברה בין דורית, מאב לבנו. ומה לגבי מאם לבתה? בימינו מקובל שכלה מקבלת הדרכה ממדריכת כלות מוסמכת ולא ישירות מאימה, האמנם כך ראוי שימשיך והאם יש דרך אמצע לתהליך הלימוד לקראת הנישואין ובתוכם?

בַּמִּטְפַּחַת שֶׁעַל הַחֶבֶל / מְהַתְּלוֹת הָרוּחוֹת / שֶׁאֵינָן בִּשְׂעָרִי

הַחֲשֵׁכָה הִיא עוֹרֵב גָּדוֹל / תַּחַת כְּנָפָיו בּוּשָׁתֵךְ מִתְנַדֶּפֶת:

בדורות האחרונים לימוד הלכות אישות יצא מרשות המשפחה למיקור חוץ, אל מדריכת הכלות. מדריכת הכלות מיכל מינצר מספרת על השליחות שלה בחלל שנוצר.

היכרות עם החלקים השונים של החופה מאפשרת בנייה של טקסט משמעותי ששני בני הזוג ירגישו מחוברים אליו.