כיצד משוחחים עם ילדים ובני נוער על מיניות בריאה? דרך הקריאה בספר בראשית ועיון בפירוש רש"י, נוכל לפתח שיח על מודלים חיוביים ושליליים למיניות, ומתוך הפסוקים והקודש לצאת אל החיים עצמם

קריאה מעמיקה בספר בראשית, בפשט ובדרש, מגלה לנו הכְוונה למיניות בריאה ואזהרה ממיניות פוגענית. כבר אצל אדם וחווה אנו מוצאים הדרכה לחיי משפחה אינטימיים ודרכם היא מונחלת לאנושות כולה.

לאורך כל ספר בראשית טמונות הכוונות למיניות בריאה: המצווה לפרות ולרבות, הדגשת צניעותה של רבקה, אהבת יעקב לרחל, התגברות יוסף על יצרו ועוד. גם אזהרות טמונות לאורכו מפני התנהגות פוגענית: גילוי ערוותו של נוח על ידי בנו חם, התנהלותם של המלכים מול נשים, אונס דינה ועוד.

תפיסת התורה כתורת חיים, כזו המדריכה אותנו בחיי העולם הזה, מזמינה אותנו לתרגם את המסרים הטמונים בה בעשייה היום־יומית שלנו ולקבל ממנה כוחות וחיזוקים בהתמודדות עם אתגרי תקופתנו. כל זאת כמובן לצד אחריות הורית, או אחריות של מבוגר משמעותי, להעביר את התכנים לדור הצעיר.

הדרכות רבות וטובות קיימות היום ברשת להתנהלות מינית נכונה, המותאמות למגדר ולגיל. אך אני מציע להתחיל… מבראשית.

נקודת פתיחה

לא לכל אחד פשוט לפתוח שיחה על ילדו על מיניות. לא תמיד דיברו אתנו על כך בצעירותנו, ואין לנו מודל שאפשר לחקות. מחסומים של בושה ושל היעדר ידע מספק מונעים מאתנו ליזום שיחה כזאת ואנו מעדיפים להאמין שהמוסד החינוכי של הילד יזום שיחה בנושא, או שהילד יבין באופן טבעי כי המידע היום הרבה יותר נגיש. לפעמים אנחנו דווקא מחפשים הזדמנות מתאימה לשיחה אך היא לא צצה. וכך, מפה לשם, השיח החשוב שב ונדחה.

נדמה לי שקל יותר להתחיל שיחה על מיניות דרך טקסט, שיוצר מרחק מסוים המקל על הקושי ומאפשר את הדיבור עליו.

כצעד ראשון ומקדים, חשוב תחילה לברר עם עצמנו מהן העמדות שלנו בנושא המיניות, להתחבר לחוויות שלנו, אלו הראשוניות מגיל הנעורים ואלו העכשוויות, לחששות ולמטענים שאנו נושאים על כתפינו.

שאלו את עצמכם שאלות וענו עליהן מתוך העמקה והתבוננות פנימית:

• מה המשמעות של מיניות עבורי?
• במה המיניות עושה לי טוב ובמה פחות?
• מה מאתגר אותי בהקשר המיניות? מה הייתי רוצה שיהיה אחרת?
• האם אני מכיר/ה את הגוף שלי? של בן/בת הזוג שלי?
• האם דיברו איתי על מיניות בגיל הנעורים? האם אני מדבר/ת על זה עם ילדיי?
• מה העמדות, הערכים והמסרים שלי בעולם המיני?

לפי ד"ר רפי חרותי וד"ר רונית אלוני, לא ניתן להפריד בין האדם למיניותו. כך הם מגדירים במאמרם את המיניות:

שילוב של כלל מרכיבי האישיות, הפיזיים, הנפשיים, האינטלקטואלים והחברתיים של האדם. מדובר במכלול, הרבה מעבר לאקט המיני. הנאה מהיבטים חיוביים של מיניות. התנהגות אחראית, סביבה מכבדת. חוויה של מיניות בריאה לבין הרצון לשמור מפגיעה. עיסוק בהיגיינה אישית, דיבור, לבוש, ריח גוף, הבעת חיבה, קשרים עם אחרים, חברות, אינטימיות, נישואין, דימוי גוף, אמצעי מניעה, זהות מינית ועוד. בני האדם הם יצורים מיניים, עסוקים בהתרבות, בתשוקה, ובאנרגיה שמניעה לפעולה. כל המערכת פעילה כבר בשבועות הראשונים של העוברות ועד הזקנה.

(שיקום מיני – הזכות לחרות מינית, ד"ר רפי חרותי וד"ר רונית אלוני, 2007)

תורה היא

לאחר הבירור האישי, מומלץ להתחיל את השיחה עם הילד/ה או הנער/ה בדרך של לימוד פסוקים בספר בראשית, יחד עם פירוש רש"י עליהם. כך, בנחת ובנועם, תנהלו שיחה דרך המילים הקדושות של התורה ושל חכמינו זיכרונם לברכה.

נדגים את ההצעה בפרשת בראשית עם פירוש רש"י. הפסוקים מוכרים, אבל הבה נקרא אותם שוב, ברצף, ונתרשם מהכמות ומההיקף של הדיבור הגופני והמיני בפסוקים. הרשו לעצמכם לחוות בעת הקריאה חוויות גופניות, שימו לב למושגים מעולם המיניות שהם מעלים בכם. לאן המחשבות שלכם נודדות בעקבות הקריאה?

פרק א:

כז וַיִּבְרָא אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.
כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ-לֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱ-לֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ…

רש"י על פרק א:

כב. "פְּרוּ" – לשון פרי כלומר עשו פירות. "וּרְבוּ" – אם לא אמר אלא פְּרוּ היה אחד מוליד א' ולא יותר ובא וּרְבוּ שאחד מוליד הרבה.
כח. "וְכִבְשֻׁהָ" – חסר וי"ו ללמדך שהזכר כובש את הנקבה שלא תהא יצאנית ועוד ללמדך שהאיש שדרכו לכבוש מצווה על פריה ורביה ולא האשה.

פרק ב:

כא וַיַּפֵּל ה' אֱ-לֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה.
כב וַיִּבֶן ה' אֱ-לֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם.
כג וַיֹּאמֶר הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת.
כד עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.
כה וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ.

רש"י על פרק ב:

יח. "עזר כנגדו" – זכה עזר לא זכה כנגדו להלחם.
כג. "זאת הפעם" – מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה.
כד.  "לבשר אחד" – הולד נוצר ע"י שניהם ושם נעשה בשרם אחד (שם נח).
כה. "ולא יתבוששו" – שלא היו יודעים דרך צניעות להבחין בין טוב לרע (ב"ר) ואע"פ שנתנה בו דעה לקרות שמות לא נתן בו יצר הרע עד אכלו מן העץ ונכנס בו יצר הרע וידע מה בין טוב לרע (ב"ר).

הדגמתי כאן רק מקבץ פסוקים ופרשנות רש"י עליהם משתי הפרשות הראשונות. בהמשך הדרך יש כמובן סיפורים נוספים שמזמנים שיחות בנושא: פרעה שלוקח את שרה; אברהם הלוקח אישה שנייה על שרה העקרה; מצוות ברית המילה באיבר המין הגברי ועוד ועוד.  

אם נפתח כל מהדורת חדשות או עיתון מקומי, או כל תכנית בפריים טיים, נמצא על פי רוב את מרבית הנושאים המופיעים בפסוקים. אם כן, הבה ונלמד על מיניות האדם מהמקור, מתורתנו הקדושה. תורה שלא מתחמקת או נמנעת מלעסוק בנושאים מיניים; תורה שמציגה מורכבות, בניגוד למסר הפשטני מסיפורי האגדות "והם חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה"; תורה שמנחה אותנו מה נכון ומה לא ומאפשרת שיח על כל עניין ובכל תחום. בלימוד הפסוקים נפגוש נושאים מגוונים מעולם המיניות:

• פיזיולוגיה: פרייה ורביה (אדם וחווה, בעלי החיים); גוף עירום (אדם וחווה, נח); היריון (כל הנשים שילדו); זרע (גם בהיבט של עולם הצומח, וגם במעשה ער ואונן); ברית מילה באיבר המין הגברי (אברהם אבינו, ישמעאל ויצחק); עקרות (שרה, רבקה, רחל).
• תיאורי יחסי אישות ותאוות יצרים: תשוקה (אדם וחווה); קיום יחסי אישות בין איש לאשתו ("וידע"); יחסי אישות הניתנים למשא ומתן כלכלי (אבימלך, לאה ורחל); יצר מיני פעיל(בני הא-לוהים, אשת פוטיפר).  
• מיניות פוגענית: ערווה מתוך שכרות (נח); גילוי עריות (לוט ובנותיו); הטרדות מיניות (אשת פוטיפר); אונס (אונס דינה); זנות (טענת שמעון ולוי).
• דימוי גוף: מודל היופי (המלך לוקח נשים יפות גם אם לא שלו, יוסף המסלסל בשערו); צניעות (רבקה).
• חיזור: אהבה רומנטית (יעקב ורחל).

כל ילד וילדה הלומדים רש"י בבית ספר נתקלים בפסוקים עצמם ובפירושים עליהם, כפי שהדגמתי. האם רצוי להשאיר את הילדים עם קריאת הפירוש לבדם ועם התקבעות פשר מסויים בקרבם מבלי להתייחס לאספקט זה? אני מציע לקרוא את הפסוקים עם פירוש רש"י ביחד, ולהסביר באמצעותם נושאים שונים המעסיקים את הילדים וכאלו שלדעתכם חשוב לדבר עליהם ולהעלותם למודעות. בזכות תשומת לב והכרעה לקיים שיח אחראי אפשר להעניק כלים משמעותיים ואגב כך גם לשדר נוכחות אחראית.

׳והגדת לבנך׳ ואף לבתך

ילדים שואלים על מיניות בתמימות ובסקרנות, ואנחנו, שמגמגמים ונבוכים, מלבישים על הכתפיים שלהם את החששות והפחדים שלנו. כמו בהגדה של פסח, חשוב שאנחנו כהורים נעודד אותם לשאול שאלות, ונענה להם בפתיחות שתשאיר בהם יחס חיובי ורצון להבין עוד, על פי רמת התפתחותם. בדרך זו נעזור להם בעתיד לצלוח משברים ולהתמודד עם קשיים.

חשוב שנברר תחילה עם עצמנו מהם העמדות והערכים שאנו רוצים להעביר. הרי לא נוכל לטמון את הראש בחול ולחשוב שאם נתעלם לא נצטרך להתמודד עם השאלה. המידע יגיע אליהם, השאלה ממי ובאיזו דרך. ההכנה לשיחה תעזור לנו לא להיבהל. לתגובה הראשונית שלנו יש משמעות אדירה על ההמשך: האם הם יבואו לשאול שוב או יחוו מאתנו תגובות של בהלה או גועל ויימנעו מכך.

עלינו לשמוח על השאלות, משום שהן מראות שהילד סקרן ובריא. חשוב להגיב להן בשמחה, כמו על ציור שהם מביאים מהגן. ויחד עם זאת, חשוב להימנע מלהציף אותם באינפורמציה על דברים שלא שאלו. ילדים מסתפקים במועט ושואלים רק מה שהם מסוגלים להכיל ולעכל. בכל שלב התפתחותי יבקש הילד לקבל תוכן נוסף.

תוכלו לעזור להם לשוחח על הנושא דרך שאלות מנחות וכך להבין מה הם באמת רוצים לדעת. למשל: "שאלה מצוינת! מה ראית שהזכיר לך לשאול?" (למשל, שאמא בהיריון). לעתים קרובות תשובה קצרה מספקת את הילד והוא חוזר לשחק. חשוב לא לבלבל אותם ולהעמיס עליהם הרצאה שלמה על מה שלא שאלו. ככה הם יבואו לשאול שוב, ובינתיים אנחנו נמשיך לברר עם עצמנו מה העמדות והתשובות שלנו לקראת הבאות.

הכלל החשוב ביותר הוא לא לשקר ולא לספר סיפורי סרק (חסידה). לענות בכנות מרבית ואם באותו רגע אין לכם תשובה טובה, תאמרו: "איזו  שאלה יפה שאלת. אני רוצה לחשוב על זה, לדבר עם אמא/אבא ואז לחזור ולענות לך".

שימו לב לביטויים ולשפה שאתם נוקטים בהם. ביטויים שליליים כמו 'אסור', מלוכלך' אינם תורמים  (לא בכדי התורה האריכה "אשר איננה טהורה" במקום לכתוב "טמאה"). גם מסרים שליליים כמו 'שטויות', 'כשתגדל תבין', ואפילו 'סגור את הדלת…' מחלחלים כמסר מרתיע. וכמובן, היזהרו משימוש במושגים לא מכבדים כגון 'חור' (חור זה פתח לעכברים..). ואם הם רוצים לדעת יותר, ענו להם כהמשך לשיחה האחרונה, כדי ליצור רצף וקוהרנטיות.

סיכום

דרך לימוד התורה ורש"י אנו יכולים לשוחח עם ילדינו על מיניות בריאה. ספר בראשית מלמד אותנו לעסוק איש וביתו באופן הנכון לו בנושאים אלו, על מנת לגדל ילדים בריאים בנפשם, ושמחים במיניותם.

נשמח בסקרנות הטבעית של הילדים ולא נבלום אותה, נענה להם לפי רמת התפתחותם ולא נעמיס עליהם מה שאינם מסוגלים לעכל, נעודד את הסקרנות והלמידה ונשתדל להיות עבורם כתובת מאפשרת ומקבלת. אם נקפיד על תשובות כנות ורגועות, ננרמל את המחשבות, הרגשות והתחושות ונוכל לשמור על הנוכחות שלנו בתהליך ההתבגרות, על קשר פתוח ותיווך התכנים.

הקב"ה ברא את העולם באופן ש-"הפוך בה והפוך בה דכולא בה". השאלות תמיד יהיו, ההתמודדויות לנצח יישארו ואין תשובת מתכון. מטרתי בכתיבת מאמר זה היא לעודד הורים להיות נוכחים ומשמעותיים לילדים בשיח המיניות, ולעבוד נכון מבראשית.

דרך צלחה!

* להרחבה, מוזמנות ומוזמנים להיעזר בדפי לימוד הכוללים את הפסוקים שנדונו, במפורט.

לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• תורה היא – וללמוד צריך: התשוקה להשגת ידע על תשוקה – הרבנית שרה סגל-כץ
• מיניות בריאה – מבט תיאורטי – חננאל רוס
• לדעת לבחור נכון: מודל רב-מימדי למיניות בריאה – דינה שלו
• ֿמיניות בריאה בחברה הדתית – הרבנית שרה סגל-כץ
• על פורנוגרפיה, התמכרויות ושיח חינוכי – ד״ר יניב אפרתי
• כי מרה מאד הדעת? – חורש אל-עמי
• שיח פנים-גברי בריא על מיניות – שולמית שפרבר
• מיניות גברית כמהלך חיים – כיצד לחנך נערים להתנהגות מינית חיובית? – ד"ר ירון שוורץ

• אינטימיות, פרטיות והסודיות המסוכנת המלווה פגיעות מיניות – חננאל רוס
• בלבול השפות בין הפוגע לקורבנו: שפת הדת ושפת הפגיעה – ד"ר יהונתן פיאמנטה
• אל תשלח ידך אל הנער: התמודדות הקהילה הדתית עם עבריינות מין בקטינים – יונתן האורד
• כוחה של קהילה אידאולוגית בהתמודדות עם אירוע טראומטי – אורי שרמן
• האם ניתן להלבין חטאים אפורים ושחורים? – הרבנית שרה סגל-כץ