וְהִיא שֶׁעָמְדָה כְּשֶׁכָּל רמ"ח אֵיבָרֶיהָ וּפְרוֹזְדּוֹרֵי לִבָּה בִּקְּשׁוּ שׁוּב לִפֹּל

אֲנִי רוֹכֶנֶת אֶל הָרֶחֶם הַחוּמָה, הַהֲמוּמָה / לוֹחֶשֶׁת מַיִם לִפְסִיגי מַרְגָּנִיּוֹת וְכוֹבַע הַנָּזִיר / אוֹמֶרֶת: תִּנְשְׁמִי וְתִנְשְׁפִי עָמֹק, / עָמֹק.

הַמִּלִּים אוֹמְרוֹת / "הַכֹּׁל טוֹב" / הַלֵּב פּוֹעֵם מִלְחָמָה.

בְּלִי חוֹבוֹת וּבְלִי מִצְווֹת, / בְּלִי תְּשׁוּבוֹת, / בְּלִי קִנְיָן, בְּלִי זֶהוּת, / בְּלִי אֲהָבוֹת לִשְׁמֹט שְׁכָמוֹת.

מֶשִי, כּוּתְנָה, פַּרְווֹת / כָּאפִיָה, חִיג'ַאבּ, טַלִּית הָעִקָּר לְהַשְקִיט / אֶת מְהוּמַת הָרֹאש

חֵיק הוּא אֵיבָר / הַנִּבְרָא מֵאַהֲבָה

לוֹכְסְנֵי אוֹר מֻצְלָפִים מֵחֲרַכֵּי הַתְּרִיס / עַל הַמָּקוֹם בּוֹ תַּעֲנוּג וּכְאֵב נִשְׁמְעוּ

אֲנִי עוֹלָה עַל גְּדוֹתַי / מֵרֹב הֱיוֹת / וּבִמְלֹא עֵינַי אֲנִי רוֹאָה

הִנָּהּ הֵם בְּשִׁפּוּלֵי הָעוֹר / שֶׁאִבֵּד מִגִּהוּצוֹ. / הִנֵּה הִפְצִיעוּ רִקְמוֹת הַלֹּבֶן. / כָּאן וְכָאן וְשָׁם.

עִם רֶדֶת הָאוֹר / נַעֲשֶׂה הַיָּם אָפֹר / כִּשְׂעָרִי / מִתַּחַת לַצֶּבַע / שֶׁמָּשְׁחָה הַסַּפָּרִית.

אוּלַי יָרֵחַ מָלֵא הָיָה אָז מִמַּעַל?/ כָּךְ אוֹ כָּךְ כְּתֵפְךָ לֹא נָגְעָה בִּכְתֵפִי.

נִסִּינוּ לְבַיֵּת אֶת הַזְּמַן/ וְהוּא גָּלַשׁ עַל גְּדוֹתֵינוּ / בּוֹא נַתְחִיל מֵהַתְחָלָה

וְאַתָּה בַּחֲלוֹמְךָ. לֹא נֵעוֹר אֵלַי./ אֲנִי נְסוֹגָה לַקָּצֶה שֶׁל הַמִּטָּה

אֲנִי בְּדָיָה סַסְגּוֹנִית / בְּמוֹחוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ

כְּעֻבָּר מִתְגַּלְגֶּלֶת בַּמַּיִם / בְּלֹא שַׂק, בְּלֹא חֶבֶל

הִרְגַּשְׁתִּי כְּאִלּוּ כּוֹכָב מְסַנְוֵר / עָזַב אֶת חַדְרוֹ בַּשָּׁמַיִם / וְיָרַד לִשְׁכֹּן לִי בְּבֵית הֶחָזֶה.

תְּמוּנוֹת הַמְּעִידוֹת עַל בְּרִיאוּת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ / תְּמוּנוֹת שֶׁלּוֹ שָׂמֵחַ, רָץ, מְחַבֵּק, רוֹקֵד, מְטַיֵּל בַּטֶּבַע.

פָּרַח מֵאוּלַי, קְצָת נָבוּל / קַו יָשָׁר בֵּין עוֹד קְצָת / אֶל כָּרֶגַע לֹא.

קוֹרֵאת לִי / וְדוֹחֶפֶת אוֹתִי לְשַׁחְרֵר / אֶת עַצְמִי

אֲבָל, זֶה לֹא כַּלְכָּלִי / אָמְרוּ אָז לִי, / לֹא יִקְנוּ, זֶה שׁוּלִי, / בֻּבּוֹת הֵן מֻשָּׂא לַחֲלוֹם,

כִּי לַהַג יְגִיעַת בָּשָׂר / מְצֻלָּק אֵין קֵץ

הָיִיתִי יְכוֹלָה לֶאֱהֹב אוֹתְךָ

קַוִּים כִּרְגָשׁוֹת / שֶׁחֲצוּבִים בְּסֶלַע / שִׂמְחָה וְגַעְגּוּעַ / עֶלְבּוֹן וְאַכְזָבָה

זוֹ טְבִיעָה אִטִּית מְאוֹד. אֶת הַשִּׂיחוֹת שֶׁל אֲרוּחַת הָעֶרֶב לֹא נִתַּן יוֹתֵר לִשְׁמֹעַ. / כְּשֶׁאַתְּ פּוֹתַחַת אֶת הַמַּיִם הַחַמִּים בַּמִּקְלַחַת, לְאֵדִים יֵשׁ רֵיחַ שֶׁל שְׁקֵדִים מָרִים. / תִּתְקַשְּׁרִי כְּבָר לְשֵׁרוּתִי הַחֵרוּם. יֵשׁ צְלִיל חִיּוּג, אַתְּ דּוֹחֶפֶת חֲזַק עִם הָרַגְלַיִם