מחשבות לקראת פרשת ׳וישלח׳ ושבוע דינה - על מוסר, קהילה, קבעון ושינוי נצרך: ״התגובה הקהילתית לשתיקתה של הנאנסת בשדה בספר דברים צריכה להיות צעקה גדולה, בשמה ובשבילה״.

התוכנית שלהם הצליחה. הם נקמו את כבודי. בשבילם זה נגמר אך לא בשבילי.

שלוש קריאות מדרשיות בסיפורי המקרא ובזעקות העולות מתוכם.

ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה.

דרשה לשבת דינה של הרבה אסנת אלדר על קול הכאב ועל הקול המוסרי אל מול רוע אלים ואבסולוטי

ביקשה אותה אשה להיכנס לתוך הבית ומצאה את הדלת נעולה.

דבר תורה לשבת דינה מאת הרבה אילה מירון־שעשוע - עם מבט על שאלת נוכחות מלאכים בחיי דינה, לעומת המתואר בפרשת ׳וישלח׳ ביחס לאביה יעקב, ומתוך מבט עכשווי של עיסוק רחב בדמותה של דינה

תכנים מאת חברות קולך ללימוד בשבת דינה. הכותבות: הרבנית מיכל כהנא, ד״ר יעל לוין, ד״ר אילת וידר כהן, הרבנית תמר ביטון

בין התאריכים ז׳-י״ג בכסלו ה׳תשפ״ה 8-14.12.2024 - לאורך השבוע המקדים את קריאת פרשת ״וישלח״ - מתקיימים אירועים שונים של לימוד והתייצבות לצד דינה, אשר מעשה האונס שלה מוזכר בפרשה וקולה לא נשמע. עקבו אחר העדכונים כאן והצטרפו אלינו להרצאות והתכנסויות. ב״שבת דינה״ יינשאו דרשות בקהילות רבות ומגוונות כדי לומר ״אנחנו עם דינה!״. שותפות דינה נוצרה מתוך חיבור בין ברית אמונים, בנות דינה, פרוייקט דינה, בית דינה ורשות הרבים. אל השותפות הצטרפו במהרה עשרות ארגונים וקהילות כדי להעניק קול לדינה, לכל דינה, באשר היא שם!

הסיפור של דינה הוא סיפור על מי שלא היה לה קול להתנגד. אנחנו לא יכולים לקרוא את סיפור דינה ולהתעלם מהסיפור שקורה ממש ברגעים אלה.

אונס דינה בפרשת השבוע הוא תזכורת כואבת עבורנו לפגיעות המיניות שעברו אחיותינו במהלך המלחמה. הקהילה הדתית מתמודדת עם האתגר ליצור מרחב מוגן עבור ילדינו וילדותינו

כחלק מפעילויות שבוע דינה שבמסגרת ׳שותפות דינה׳, כתבה נאוה בן-אור (שופטת בדימוס) דבר תורה לפרשת וישלח, עם בקשת צדק ולא נקמה - בקשה לעזרה למי שהיתה דינה, וכנגד הנקמה בה בחרו אחיה. בן אור היא חברה מייסדת בפרויקט דינה להכרה וצדק לקרבנות אלימות מינית באזורי קונפליקט, הפועל במסגרת מרכז רקמן, אוניברסיטת בר-אילן

הרבה אסנת אלדר מנתחת את סיפור דינה דרך הפרשנויות המסורתיות שניתנו לחלקים מתוכו, ומבקשת להשיב לדינה את קולה, את זהותה, ואת מי שהייתה לפני שהולאמה לצרכים פוליטיים. מה השתנה בין ימיה של דינה לבין ימינו ביחס החברתי לנפגעות ונפגעים?

דינה מתפתה, נאנסת, מתענה, נמסרת מאביה לשכם להיות לו לאישה, משמשת קלף מיקוח בידי אביה כדי לספח אליו את כל שכם, הופכת לעילה לטבח כל שכם כדי להציל את כבוד הגברים במשפחה, ונעלמת מן הסיפור. דינה היא דוגמה לעיקרון הפטריארכלי "מקומה של אישה במחזור חייו של הגבר", בניסוחה של קרול גיליגן: אין לה מחזור חיים הראוי להנצחה לדורות, במקרה הטוב יש לה רק מקום במחזור חייו המפורט של גבר כלשהו.

קריאה חדשה בפרשת דינה המקראית החושפת את האלימות הקשה שמפעילים שמעון ולוי - גם כלפי אחותם דינה.

נוח יותר להמשיך להתעלם מפוגעים, ולשתף איתם פעולה בשתיקה כאשר נערות צעירות משלמות את המחיר. האחריות להפסיק להקריב אותן לפוגעים מינית מונחת על כתפי הקהילה כולה.

השירים והטקסטים שנכתבו לאחר אסון השבעה באוקטובר מאירים באור חדש גם את סיפור דינה המקראי. ניתוח שירה של סמדר פלק־פרץ, שנוגע באסון דרך סיפורה של דינה, מבקש לתת קול ולמולל שתיקה מחרישת אוזניים.

את הזכות להתבכיין ולקונן יש לנכס מחדש, כדי לדעת להגיב לפגיעות מיניות בצורה קשובה לקורבנות.

מושג המוגנות אוצר בתוכו פרקטיקות, הלכי רוח ודפוסי חשיבה רבים. על ידי פריטתם, אנו מבקשים להציג את האידיאל החברתי אליו אנו צריכים לשאוף, וכך להתוות את הדרך לכינון קהילה מוגנת.

בנות דינה הן רבות רפורמיות שהתקבצו ביחד להעניק תשומת לב לדינה, וגם בשנה זו הן מפנות את הציבור הרחב לעשיה ולכתיבה שלהן כבכל שנה, מאז 2012, בהתייחס אל דינה.

נעמה פלסר מספרת על 'מעגל העדות' המתרחש בבית דינה, המבקש להתמקד בחוויה הסובייקטיבית של המתמודדים עם פגיעה מינית, ולשנות את ההתמודדות הקהילתית ביחס לפגיעה.

כדינה אז, גם שורדי ושורדות פגיעה מינית בהווה, מתמודדים עם התעלמות, השתקה והסחת השיח והקשב מהנרטיב שלהן אל עבר דיונים חברתיים או פוליטיים. התיקון החברתי המתבקש אינו רק שבירת השתיקה, אלא יצירת תרבות של הקשבה, אמפתיה והגנה. סיפורה של דינה צריך להפוך ממקרה פרטי לזרקור המאיר סוגיות מהותיות של כוח, טראומה ותיקון.

דינה סובלת מהשתקה ומהדחקה גם כיום. ראוי שסיפורה יילמד וישמש בסיס לעיון ודיון על מוגנות מינית וסוגיות דומות. התעלמות מסיפור דינה, כמו מסיפור אמנון ותמר ועוד, מתכתבת עם העלמת העין מהבעיות החמורות שהן מעלות ומהיחס הנאות לקורבנות.