בין התאריכים י׳-ט״ז כסלו ה׳תשפ״ו 30.11-6.12.2025 - לאורך השבוע המקדים את קריאת פרשת ״וישלח״ - מתקיימים אירועים שונים של לימוד והתייצבות לצד דינה. עקבו אחר העדכונים כאן והצטרפו אלינו להרצאות והתכנסויות.

ביום שני, ד׳ בכסלו ה-24.11 בשעה 20:30 התקיים ערב עיון העוסק באלימות לסוגיה. אירוע זה הטרים את שבוע הפעילות לאור דמותה של דינה

ביום שני, י״א בכסלו ה-1.12 בשעה 20:30 יתקיים ערב מקוון על הקשר בין טראומה למיניות.

ביום שלישי, י״ב בכסלו ה-2.12.2025 בשעות 15:30-20:00 יתקיים יום עיון בנושא מוגנות בשדה היהדות הישראלית

מתכוונים לשאת דבר תורה לכבוד שבת דינה בבית הכנסת או בשיעור בזמן אחר בסוף השבוע? אנא ספרו לנו על כך!

מאמר הסוקר את המושג ״ציפוף שורות״ ומטרתו העלאת המודעות למחירים האישיים, החברתיים והמוסריים שהקהילה משלמת על כך ולקרוא לתמיכה בנפגעות ובנפגעים ולהוקעת דפוסים של הגנה ונסיון מחיקה של הצפת מקרי פגיעה.

קוֹלוֹ שֶׁל הַזְּמַן הַזֶּה / מְהַדְהֵד אֶת קוֹל הַיָּמִים הַהֵם, / וְלִשְׁנֵיהֶם אֵין מְנַחֵם.

כִּי זִכָּרוֹן צָבוּעַ בִּטְרָאוּמָה / חָלָק כְּחֲלוּק הַנַּחַל, / חֲמַקְמַק וְאֵינוֹ נִתְפָּס.

ראיון עם המשוררת משי פרץ דרור על שירה, מוות, זיכרון ושכחה. פרץ דרור משתפת כיצד הכתיבה הפכה עבורה לכלי לדבר את הבלתי ניתן לדיבור. ראיון על הגבול הדק בין החיים לכתיבה.

שירים, תפילות ומאמרים על דחייה, הדרה וחרם חברתי בכל הגילים, בליווי איורים לשימוש חינוכי וקהילתי.

אַבָּא צָעַד לְצִדִּי / עָנָה מְרֻחָק, "הֵם רוֹאִים TNT". / קוֹלוֹ הָיָה קוֹלוֹ / אֲבָל מַשֶּׁהוּ, הָיָה לֹא בְּסֵדֶר.

שבוע המודעות לשכול האזרחי מתקיים השנה בתאריכים כ"ג- כ"ז באדר, 23-29.3.25. שבוע המודעות נועד להעלות את סיפורן של משפחות השכול האזרחי, אשר איבדו ילד/ה ממחלות ואסונות טרגיים, לתודעה הציבורית, להעניק להן הכרה ולחזק את תחושת השייכות שלהן בקהילה.

בּוֹאִי יַלְדֹּנֶת, / עֵינַיִם אֵלַי, / הַבִּיטִי בִּי / אַתְּ מַכִּירָה אוֹתִי- / אֲנִי מֵעֲתִידֵךְ.

נוֹלַדְתְּ וּמִישֶׁהוּ אָמַר קְחִי לָךְ כּוֹס מִישֶׁהוּ נִתֵּץ אוֹתָהּ עַל הַכְּבִישׁ / מִישֶׁהוּ אָמַר אַתְּ חֲלוֹם אַתְּ חֲלוֹם רַק חֲלוֹם אַל תִּסְתַּכְּלִי

מִי עָמַד מוּלָהּ מַמָּשׁ בָּרֶגַע שֶׁפָּתְחָה/ פֶּה שָׁמוּר, נְטוּל חִיּוּךְ, אֶל מִי הִיא בָּהֲתָה,

הָעַיִן שֶׁרָאֲתָה יוֹתֵר מִדַּי נֶאֶטְמָה מִלִּרְאוֹת רַגְלַיִם קְטַנּוֹת / עַל רִצְפָּה עַל סָדִין חַלּוֹן דַּרְכּוֹ חָלְפוּ צִפּוֹרִים

עָמַדְתִּי שָׁם עִם הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ עָלַי וְהַפֶּה וְהַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ שֶׁהָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ אֵלַי כְּמוֹ טְלָפַיִם שֶׁל מִפְלֶצֶת שֶׁמְּאַיֶּמֶת לִבְלֹעַ אוֹתִי

תָּרִיחִי, תָּרִיחִי אֶת עַצְמֵךְ הִיא אָמְרָה / אַתְּ חֲשׁוּפִית בָּעוֹלָם. / אַיָּלָה עִם עֵינַיִם קְרוּעוֹת לִרְוָחָה / כְּבָר מִיַּלְדוּת זֶה נֶחְתַּם.

הַיַּלְדָּה בָּכְתָה / וְאִישׁ לֹא רָאָה / הַיַּלְדָּה צָרְחָה / וְאִישׁ לֹא שָׁמַע / אָז הַיַּלְדָּה שָׁתְקָה / שָׁנָה / וְעוֹד שָׁנָה / וְעוֹד שָׁנָה

פּוֹעֲמִים בִּכְמִיהָה לְשִׂיחַת הִתְעַדְכְּנוּת / וּנְשִׁימָה יַחַד. / בְּתוֹךְ הַמַּאֲמָץ - / בְּדִידוּת נִמְתַּחַת.

חִכִּיתִי שֶׁזֶּה יַפְסִיק. אֲנִי עֲדַיִן מְחַכָּה / קִוִּיתִי שֶׁאַתְּ בְּסֵדֶר, אֲנִי עֲדַיִן מְקַוָּה

אֵיךְ בָּרַחְתְּ / וְנִצַּלְתֶּם / וְיָרוּ עֲלֵיכֶם / אֵיךְ שָׂרַדְתְּ

הִנְנוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים בְּכָל לְבָבֵנוּ לִשְׁמֹעַ עֵדוּת נֶאֱמָנָה וּלְהַנִּיחָהּ לְפָנֵינוּ לְמִשְׁמֶרֶת.

אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיךְ לְהַתִּיר אֶת הַכְּאֵב הָאָרֹךְ, הַנִּמְתָּח עַד קְצֵה גְּבוּל הָאָרֶץ הָעֲזוּבָה / אֶת לְפִיתַת הַזְּמַן הַדּוֹחֶקֶת בָּנוּ לִנְדֹּד בֵּין בָּתִּים שֶׁל אֲחֵרִים