אַחַר כָּךְ אָמְרוּ יוֹתֵר מִמֵּאָה / אַחַר כָּךְ אָמְרוּ יוֹתֵר מִמָּאתַיִם / אַחַר כָּךְ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת

הַלֵּב שֶׁלִּי בּוֹעֵר / אֲנִי עוֹשָׂה לוֹ פו פו פו

׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא קריסה וגאולה.

שירים, תפילות ומאמרים על דחייה, הדרה וחרם חברתי בכל הגילים, בליווי איורים לשימוש חינוכי וקהילתי.

הרבה אסנת אלדר מנתחת את סיפור דינה דרך הפרשנויות המסורתיות שניתנו לחלקים מתוכו, ומבקשת להשיב לדינה את קולה, את זהותה, ואת מי שהייתה לפני שהולאמה לצרכים פוליטיים. מה השתנה בין ימיה של דינה לבין ימינו ביחס החברתי לנפגעות ונפגעים?

כִּי יַלְדָּה טוֹבָה אוֹמֶרֶת תּוֹדָה,/ כִּי יַלְדָּה מְחוּנֶכֶת הִיא יַלְדָּה מְחַיֶּכֶת/ כִּי יַלְדָּה לְבַדָהּ אֵינֶנָּה עֵדָה

מָה שֶׁאֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לוֹמַר / בַּסּוֹף יַשְׁכִּים לְהָרְגֵנִי

וּשְׂפָתִי כּוֹפֶרֶת בִּשְׁתִיקָתְךָ / כְּקוֹל שַׁאֲגַת הָאַרְיֵה בַּמֶּרְחָב

אֵיךְ כּוֹתְבִים שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי / לְהַבִּיט, אֵיךְ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הֵעַזְתִּי / לִשְׁאֹל? אֵיךְ לֹא מְדַבְּרִים 

וְאֵין הַקּוֹל נִשְׁמַע / בִּתְנוּעַת הַנְּטִישָׁה / קְרִיאָה סְתוּרָה / בָּאֵלֶם הַגָּדוֹל

בִּזְמַן שֶׁאַתָּה שָׁקוּף / וְאֵין מִסָּבִיב שׁוּם מִכְחוֹל

שָׂדוֹת אֲבוּדִים, פֵּרוֹת שֶׁל כְּאֵב. / לְהַקְשִׁיב וּלְהָשִׁיב אֶת הַדִּבּוּר שֶׁל הַלֵּב.

הִנֵּה גִּלְיוֹנוֹת הַקְּלָף / מִתְגּוֹלְלִים מִתְנַשְּׁלִים / כְּגִלְדֵי מֶלַח / וְהַלָּשׁוֹן מִתְנַתֶּקֶת מֵהַחֵךְ

בַּחֲטָף / נִפְתַּח הַפֶּצַע

אֵיךְ נִקְרָא שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל מִכְתָּבִים מֵהַבַּיִת, / וְהַבַּיִת אֵינֶנֻּ?

אֲנִי רוֹצָה לִפְתֹּחַ לָהֶן / לְיַצֵּב אֶת אַדְמָתָן הַסְּדוּקָה / לְסַמֵּן לָהֶן אֶת הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת.

כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה גָּעֲשׁוּ הַשָּׁמַיִם מֵעָלֵינוּ / בִּרְעָמִים אַדִּירִים הִרְעִידוּ אֶת חַלּוֹנוֹת הַבַּיִת / בִּסְעָרָה נֶחֱרַד הַלֵּב וְהַגּוּף נִדְרַךְ

אַתָּה לוֹעֵס אֶת הָאֹכֶל וְגוֹלֵל בַּנַּיָד וְשׁוּב לוֹעֵס וְנוֹשֵׁךְ אֶת הַלָּשׁוֹן וְכִמְעַט נֶחֱנַק מִמַּאֲמָץ וּמִבֶּהָלָה וּמֵאֵלֶם הַלֵּב

הָיִיתִי בַּלְּוָיָה, אֲלָפִים הָלְכוּ אַחֲרֵי אָרוֹן רֵיק / כֻּלָּם יָדְעוּ / עָמַדְתִּי בֵּין כֻּלָּם כְּשֶׁכִּסּוּ אֶת אֱלֹהִים בֶּעָפָר.

מְדַבְּרִים עַל גֶּשֶׁם וְעַל מַה-נִשְׁמָע. / וְעַל מַשֶּהוּ עוֹד. וְעוֹד עַל מַשֶּהוּ. / וְהָאֹזֶּן בֵּין כֹּה לֹא תִּשְמַע.

צָרִיךְ לְהִסְתַּדֵּר וּלְקַבֵּל. הָעוֹלָם הוּא / מָקוֹם שֶׁאַף אֵם לֹא תּוּכַל לְתָאֵר לְיַלְדָּתָהּ, פָּשׁוּט / כִּי זֶה מִתְחַלֵּף בֵּין יֵאוּשׁ וְתִקְוָה

וַאֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי אֵינוֹ עֵר / וְגוּפִי בּוֹעֵר / וּבִשְׁנָתִי חֲלוֹם

הַכֹּל שָׁבוּר / כִּמְעַט אֵין בִּי שִׁירָה / תְּהוֹם לִבִּי עוֹלֶה בָּאֵשׁ

מְטוֹסִים לָמְדוּ מִצִּפּוֹרִים לָעוּף אַךְ לֹא לָמְדוּ לָשִׁיר / לְהִתְחַבֵּא בְּלִטּוּף הֶעָלִים / לְהִתְעוֹרֵר מֵאוֹר רִאשׁוֹן