הַיּוֹם אָבִי רָחוֹק,/ כָּל כָּךְ הִתְפַּזֵּר וַעֲדַיִן שָׁקֵט.

מִילְיוֹנִים שֶׁל כִּסְּאוֹת רֵיקִים. / אֵיךְ מְסַדְּרִים אֶת זֶה?

אסופת שירה שפורסמה בחודשים האחרונים באתר, ושירה ותיקה יותר. באסופה - מקבץ שירה המתייחסת לשואה ולסוגיית הזכרון וחקיקת אירועי העבר, לצד שירה שנכתבה שלא בהקשר לשואה ומקיימת בכל זאת שיחה עם ההתמודדות ביום הזכרון לשואה ולגבורה בשנה זו.

וּפָסְקוּ מְחוֹלוֹת / וּנְגִינוֹת מְשׁוֹרְרִי / עֵינִי נוֹבְעָה מַיִם / מֵעֹמֶק שִׁבְרִי

סִפּוּר שֶׁלְּעוֹלָם לֹא סֻפַּר / אַף פַּעַם לֹא יִשְׁתַּתֵּק,

חָפוּן שְׁכָבוֹת עַל שְׁכָבוֹת שֶׁל הֲזָנָה / עָטוּף כְּעֻבָּר בְּשַׁיָּכוּת מֻחְלֶטֶת / שֶׁאֵין בָּהּ שֶׁמֶץ הַכָּרָה

לִי יֵשׁ מֵתִים, / שֶׁאֲנִי מְנַסֶּה לַחְלוץ מִסִּיּוּטֵי אִמִּי

עוֹלָם פְּנִימִי שֶׁנִּגְדַּע / רֻבּוֹ אִישׁ לֹא יָדַע / דְּמָעוֹת בִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת

הוּא חִלֵּק לִנְכָדִים סֻכָּרִיּוֹת מֶנְטָה, / וְאָז שָׁתְקָה.

וְהִנֵּה יָרֵחַ חָדָשׁ עוֹלֶה / וְטֶפַח תִּקְוָה חוֹשֵׂף וּמְגַלֶּה

סְלִיחָה שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי / לִמְנֹעַ מִמְּךָ אֶת הָעֲקֵדָה

מִמֶּרְחָקִים רָאִיתִי חוֹמָה, מֻקְדָּם לְטַפֵּס, / צֹהַר הוֹבִיל אֶל מִשְׁתֶּה מַלְאָכִים, / הִתְיַשַּׁבְנוּ לִסְעֹד עַל שֻׁלְחָן רֵיק

בְּעִתּוֹת עֶצֶב, לִבִּי מְאַיֵּם לְהִשְׁתַּגֵּעַ / מְחַבֶּקֶת אוֹתִי חָזָק / מְדַמָּה אוֹתְךָ נֹכַח בְּתוֹךְ הַהֵעָדֵר

הצעה לקריאת שירה לפני ואף במהלך ליל הסדר השנה, בעת הענקת תשומת לב לכסא הריק הממתין לשובם של 133 החטופות והחטופים. השירים שבאסופה זו נכתבו בין השבעה לאוקטובר לזמן הזה. הלוואי ותתגשמנה כל התקוות. הלוואי ובמהרה נחבוק בנות ובני חורין וישובו הביתה.

מַבָּטָם סוֹרֵק מָקוֹם / בּוֹר נִפְעַר / שָׁרְשֵׁיהֶם – תְּהוֹם.

בַּחוֹלוֹת הַפֶּה יָבֵשׁ / וטוֹב שֶׁכָּךְ אִי אֶפְשָׁר / לְדַבֵּר וְאַף לֹא לִבְכּוֹת / עַכְשָׁו

בַּיּוֹם בּוֹ אֲחֵרִים בִּקְּשׁוּ אֶת הַשָּׁמַיִם / אַתְּ פָּנִית לַאֲדָמָה

שׁוֹאֵל הַאֻמְנָם / עוֹד יָבוֹאוּ / יָמִים שֶׁעוֹד / נָכוֹנוּ לָנוּ

אַתָּה מֵבִין, אֲנִי כְּבָר עֲיֵפָה / מִלִּכְאֹב

שֶׁתָּצִיעִי לָקַחַת אֶת הַיְּלָדִים אֲלֵיכֶם לְכַמָּה יָמִים בַּחֹפֶשׁ / (אֲפִלּוּ שֶׁשְּׁנֵיהֶם כְּבָר בַּעֲלֵי רִשָּׁיוֹן)

וּכְכָל שֶׁהַזְּמַן עוֹבֵר / אַתְּ לֹא חֲסֵרָה פָּחוֹת / אֶלָּא יוֹתֵר

גַּם כְּשֶׁפְּנֵי הָרוֹפְאָה עָטוּ סוֹף, / וּפָנַי גַּעְגּוּעַ.

אַף עֵץ מֵעוֹלָם לֹא הִזִּיל דִּמְעָה / עַל פֵּרוֹתָיו שֶׁנִּקְטְפוּ

כָּל הַמָּוֶת הַזֶּה