"יש מתח בין הרצון של האנשים לפרטיות כשהם מדברים עם הרב לבין הרצון לייצר מוגנות" ראיון עם הרבנית אביטל אנגלברג - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

"יש מתח בין הרצון של האנשים לפרטיות כשהם מדברים עם הרב לבין הרצון לייצר מוגנוּת" – ראיון עם הרבנית אביטל אנגלברג

י״ב בסיון תשפ״ג 1.6.2023
קו מפריד גלויה

שיחה גלוית עיניים עם הרבנית אביטל אנגלברג על אהבת התורה, על חינוך, על הבית וגם על רווקות מאוחרת. יותר מהכל, על התחושה שאת חלק ממשהו גדול יותר, מעולם דתי-נשי בתנועה של שינוי, שאת חלק ממהפכה. זהו ראיון נוסף כחלק מסדרת הראיונות לכבוד מיזם "ברית אמונים" וכנס ההשקה שהתקיים בט״ז בסיון ה-5.6, בירושלים.


אביטל אנגלברג, בוגרת לימודי רבנות אורתודכסית בישיבת מהר"ת בארצות הברית. רמ"ית במדרשת עין הנציב וראש תכנית מהר"ת ישראל ולפני שאספה את כל התארים הללו היא בכלל חלמה להיות שחקנית.
נשואה לאסף זיידרמן, פילוסוף שעוסק בתורתו של מרטין בובר ומרצה בעין פרת ובמכינות קד"צ נוספות. הם הורים לארבע בנות בגילאי שנתיים וחצי עד שמונה, היא מספרת את זה בחיוך ומוסיפה שכשמתחתנים מאוחר צריך לתקתק.
כשהיא מספרת לי על תכנית מהר"ת ישראל, היא נרגשת.

בואי נתחיל עם המילה הזו, מהר"ת. מה זה אומר?

"אלו ראשי תיבות – מורת הוראה רבנית תורנית. התואר מהר"ת הוא המקבילה הנשית לתואר 'רב'. זה גם שם הישיבה בארה"ב שבה הוסמכתי לרבנות".

מהי תכנית מהר"ת ישראל ועל מה ההתרגשות?

"אנחנו משיקים את תכנית "תהילה", תכנית לימוד חדשה המשותפת למהר"ת ארה"ב ולמדרשת עין הנציב. התכנית משלבת את תכנית ההלכה של עין הנציב עם תכנית ההסמכה של מהר"ת. יום בשבוע של לימוד וליווי הלכתי תורני לנשים. בסיום התכנית יוסמכו הלומדות לרבנות. כרגע אנחנו בשלבי התנעה של הפרוייקט. זה משמח, מרגש וגם מלחיץ".

ראיון עם הרבנית אביטל אנגלברג - מגזין גלויה
צילום: הילה שילוני

"טלטלה אותי ההבנה שקהילה היא מקום נפלא אבל גם מסוכן"

הקהילות היהודיות בעולם, ובפרט בארצות הברית, שונות מהקהילות בארץ, פעמים רבות הן משמשות כמרכזים קהילתיים יהודיים, על כל המשתמע מכך.
האם זה בא לידי ביטוי בהכוונה ובלימודים לתואר רבנות?

"בשונה מהתכניות בארץ, בארצות הברית המחשבה על רב היא לא רק כמורה הלכה אלא גם כמנהל קהילה. תפקיד הרב הוא שילוב של איש תורה, עובד סוציאלי ומנהל מתנ"ס. במהלך הלימודים רכשתי כלים להתמודדות עם זקנה, עם הטרדות מיניות ובעיות נפשיות. זה חלק מסדר היום של הישיבה. את המבחן המסכם עשיתי אצל הרב שפרבר בעיר העתיקה. לטקס ההסמכה בבניו יורק הגעתי מהארץ עם תינוקת בת חמישה שבועות. היה מאוד מרגש".

אנחנו עומדים לקראת כנס ברית אמונים העוסק במוגנות בקהילה. איך את תופסת את המושג מוגנות בקהילה ואיך אפשר לפתור את הקונפליקט המובנה בין הרצון לייצר קהילה קרובה ומשפחתית לבין הרצון להגן על חברי הקהילה מפגיעות מיניות?

"אחד מימי העיון שהתקיים בזמן לימודי במהר"ת שממש טלטל אותי, עסק בנושא פגיעות מיניות בקהילה. יש משהו מתעתע בזה שאנחנו קהילה קטנה בה כולם מכירים את כולם ואתה סומך על כולם ובסופו של יום זה המקום שהכי קל לפגוע בו. מה שטלטל אותי זו ההבנה שקהילה היא מקום נפלא אבל גם מסוכן.
בארצות הברית לימדו אותנו איך בונים קהילה מוגנת. איך יוצרים מבנה פיזי של קהילה מוגנת. יש סטנדרט שכל המקומות שאינם בשימוש נעולים, יש סטנדרטים טכניים – יש חלון, שאפשר לראות דרכו, בחזית של כל חדר שמשתמשים בו, בונים בית כנסת מוגן מלכתחילה. בנוסף לפן הפיזי יש חשיבות גדולה להעלאת המודעות. מתן כלים, פרקטיקה. לרבנים טובים וכריזמטיים יש המון כוח. הרב של הקהילה שלי הקפיד להפגש לשיחות אישיות אך ורק במרחבים פתוחים, בבתי קפה או בנוכחות אנשים נוספים, זה היה הסטנדרט. אין מצב שאני כרב נמצא לבד עם מישהו בבית כנסת. דווקא בארץ בגלל שאנחנו פחות רשמיים, יש פוטנציאל לפגיעה. יש משהו בחוסר הרשמיות שצריך להתעדכן, צריך לייצר סטנדרט, לא רק בבתי הכנסת, גם לאנשי חינוך וגם לאנשי קהילה.
יש מתח בין הרצון של האנשים לפרטיות כשהם מדברים עם הרב לבין הרצון לייצר מוגנות, צריך לייצר איזון , מצב שבו מישהו יכול להכנס בכל רגע".

בעצם אנחנו מדברים על הלכות ייחוד

"נכון, המחשבה שלמדתי באמריקאית היא איך בונים בית כנסת שיהיה מוגן. עוד לפני שעוסקים בחינוך האנשים למוגנות, צריך לייצר מניעה. לחשוב על דברים קטנים שיוצרים מוגנות במבנה. התפיסה הזו מגיעה מנקודת הנחה שאנחנו אף פעם לא נדע מי הבנאדם שיכול לפגוע, כי כולם נראים לנו מדהימים".

"אף פעם לא נדע מי הפוגע, כי כולם נראים לנו מדהימים"

דיברת על מוגנות בבית הכנסת ובקהילה. את ר"מית במדרשה, יש שם נערות צעירות ואנשי צוות, כיצד יוצרים מוגנות במקומות כאלה?

"בשנים האחרונות, צוות המדרשה הוא ברובו נשי ולכן המצב אצלנו קצת פחות מורכב, אני עדיין חושבת שצריך לתת את הדעת על זה. הרבנים המלמדים במדרשה, לא ישבו בחדר סגור עם בת. זה כבר לא הסטנדרט. העיסוק במוגנות במדרשה הוא חשוב ואינו רק בתחום הפגיעות מיניות. זה שונה. לפני שנה יזמנו פגישה של רבנים ולהט"בים, אנשי צוות ממדרשות וישיבות שדיברו על מוגנות, איך יוצרים פנימייה בטוחה. דרך המפגש יצרנו מסמך עם עקרונות וסטנדרטיזציה".

ראיון עם הרבנית אביטל אנגלברג - מגזין גלויה
צילום: הילה שילוני

את כבר אישה רבת פעלים בעולמה של תורה, רבנית מוסמכת, או ליתר דיוק – מהר"ת, רמ"ית. ובכלל רצית להיות שחקנית, באיזו נקודת זמן מתרחש השינוי ואיך הגעת למקום שאת נמצאת בו היום?

"לפני השירות הצבאי למדתי במכינת בית ישראל, שם למדתי על חובת תיקון עולם והחלטתי שלאחר הצבא אלך ללמוד במדרשה בירושלים. בתקופת השירות, בהיותי בת 19, אבי נפטר ממחלה. המחשבה ללמוד בירושלים, הרחק מביתה של אמי בכוכב יאיר, הפכה ללא אפשרית בעבורי. בעקבות החלום, הלכתי ללמוד תואר בתיאטרון קהילתי באוניברסיטת תל אביב ובמהלך הלימודים הבנתי שתיאטרון זה לא מה שאני רוצה לעשות. תוך כדי הלימודים הייתי נוסעת למדרשת ברוריה (היום לינדנבאום) ללמוד תורה, הייתי על הקו ירושלים-תל אביב. הרב אוהד טהרלב סיפר לי על תכנית לימוד הלכה לרבנות לנשים והציע לי להצטרף, 'את חייבת להיות שם', הוא אמר ואני באתי. ביקשתי רק להציץ, אבל מהר מאוד התאהבתי בעולם ההלכה, בהתפתחות, בדינמיקה, בסיפור. הייתי אז רווקה, כולן היו רצות אחר הצהריים לקחת את הילדים מהגן ואני הייתי נשארת ללמוד עד הערב. למדתי אצל הרב גיגי, אצל הרב שג"ר, הרב שוקי רייך, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, תלמידי חכמים גדולים.
אחרי שלוש שנים בברוריה, בעקבות משבר אישי, הפסקתי את הלימודים. בשלב הזה התחלתי לעבוד בבית מדרש פלורליסטי כמזכירה", היא צוחקת, "הייתי דוסית פמיניסטית, אדם של שחור ולבן. ואז פגשתי לראשונה את העולם הפלורליסטי והתחלתי לפתח ראייה רחבה יותר".

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

באותה תקופה, כמו שהזכרת, עדיין לא נישאת. נושא הרווקות המאוחרת מאוד מדובר ומעסיק את החברה הדתית. נישאת בגיל 30 שבאותה תקופה נחשב מאוחר ואולי גם היום.

"במשך רוב השנים של ההתפתחות המקצועית שלי הייתי רווקה. תמיד שאלו אותי – מה את הולכת לעשות עם הלימודים ומי יסכים להתחתן איתך? אגב, בן הזוג שלי הוא הראשון שדוחף אותי קדימה, כך שהאיומים היו לשווא. היתה לי רווקות טובה. היתה לי רווקות שמחה. גרתי בדירה עם חברות. היתה לנו חבורה גדולה של רווקים בירושלים, בילינו ביחד, נהננו ביחד, לא חוויתי בדידות וצער. מאוד רציתי זוגיות אבל לא נתתי לרווקות להגדיר אותי. הספקתי המון בחיים שלי עד הנישואין – למדתי ולימדתי, טיילתי וכך, כאשר נולדו הבנות, יכולתי להאט את הקצב. שלא תביני לא נכון, זה לא מוריד מהעובדה שרציתי בן זוג, אבל הרווקות לא הפכה אותי לבודדה או אומללה. החבורה שלנו, רבים ממנה נישאו, חלקם עדיין לא. אני הולכת איתם בלב לכל מקום. כשאת בחבורה של צעירים שכולם רווקים עליזים, הייאוש נעשה יותר נוח. בשנות הארבעים כשחלק גדול כבר נשואים כבר אין את חוויית היחד, יש התפכחות".

איך פגשת את בן זוגך?

" אין לי פה סיפור דרמטי לספר. בגיל 29 פגשתי את אסף, הכרנו בשידוך. כבר בתחילת הקשר הוא שיתף שבשנה הבאה הוא מתעתד לצאת ללימודים בארה"ב . נישאנו וטסנו. יצרתי קשר עם ישיבת מהר"ת וביקשתי להשלים את לימודי ההסמכה לרבנות. היינו שלוש נשים עם לימודים קודמים ובשבילנו הקימו את התכנית ללימודים מתקדמים בניו יורק. היינו המחזור הראשון והמייסד של תכנית ה"כולל" במהר"ת. כעבור שנתיים הוסמכתי לרבנות".

ראיון עם הרבנית אביטל אנגלברג - מגזין גלויה
צילום: הילה שילוני

"הבנתי שיש המון תורה פמיניסטית בירושלים אבל צריך להוציא אותה מירושלים"

את בין חלוצות הרבניות האורתודכסיות בארץ, מהלך יוצא דופן, פמיניסטי. איך קיבלו את זה בסביבה שלך?

"גדלתי ביישוב כוכב יאיר בבית פמיניסטי שהיה מאוד יוצא דופן ביישוב. היינו עוף מוזר, עשיתי שבת בת מצווה, עם נאום בבית הכנסת. זה לא היה דבר מקובל באותה תקופה.
בראיון הקבלה לתכנית עמיתי ברונפמן (תכנית פלורליסטית לתלמידי תיכון), מנהל התכנית שאל אותי איך ההורים שלי מקבלים את זה. צחקתי. 'אין כאן מרד, אני דמות דיוקנם של הורי. אני מה שההורים שלי חינכו אותי'. 'הלוואי שהילדים שלי יאמרו את זה', הוא ענה לי".

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

אביטל חוזרת מארצות הברית עם תואר לרבנות וממשיכה במסע.

"הבנתי שיש המון תורה פמיניסטית בירושלים אבל צריך להוציא אותה מירושלים". לאחר התלבטות בין מודיעין לעין הנציב היא עוברת עם המשפחה לעין הנציב.
"היום אני גרה במעלה גלבוע ומלמדת בעין הנציב. בנוסף לעבודתי כר"מית אני עורכת חתונות דרך ארגון "חופות", חתונות אורתודוכסיות שאינן דרך הרבנות. לדעתי יש כאן גאולה בכמה רמות, עצם העובדה שנשים מחתנות היא כבר דבר גדול. זוגות שמתחתנים דרכנו חייבים לחתום על הסכם קדם נישואין ותנאי בקידושין. מדובר בפרוצדורה הלכתית עתיקה, מימי הגמרא, שלמרות שיש עדויות שהשתמשו בה, כיום היא מאד לא מקובלת. משמעות החתימה על תנאי בקידושין היא שהזוג מתחתן על דעת זה שהם יהיו נשואים בשמחה ובטוב לבב ואם לא – אולי לא על דעת זה הם התחתנו. הסכם קדם נישואין מונע סרבנות גט, הסכם תנאי בקידושין הוא רמה מעל, הוא נותן לאישה כוח שאין בקידושין ומונע עגינות".

איך הממסד הרבני מתייחס לעובדה שאישה מקדשת ולהסכמים שהזכרת?

"רוב הרבנים האורתודוכסים לא מקבלים את זה, אנחנו פועלות במישורים שונים על מנת שתנאי בקידושין יתקבל. לאט לאט. אם אין לך אופטימיות קוסמית בעולם אין לך מה להיות רבנית אורתודוכסית".

ראיון עם הרבנית אביטל אנגלברג - מגזין גלויה
צילום: יואב אלון

איך החוויה לקדש זוג מתחת לחופה?

"מרגשת ומשמחת. זוגות שמגיעים אלי לוקחים את החופה שלהם מאוד ברצינות. אנחנו יושבים, לומדים יחד את הטקס, את האפשרויות, עוברים תהליך של בניית חופה אישית שמתאימה להם כזוג, בתוך גבולות גיזרה הלכתיים. יש כאן מבחינתי בשורה פמיניסטית ואישית גדולה".

והבשורה, כפי שאת מכנה אותה, כבר תופסת? את מרגישה את השינוי?

"יש פמיניזם דתי בירושלים אבל ברחבי הארץ יש עוד הרבה עבודה לעשות גם מבחינה דתית ופוליטית, יש עוד הרבה תיקון עולם. השאיפה שלי שהפמיניזם יהיה מספיק משמעותי מבחינה הלכתית".


"לפני מספר שנים נסענו שוב לארצות הברית. הפעם ללימודי הפוסט-דוקטורט של אסף, הוא צוחק שנוסעים בשבילו ואני מרוויחה יותר. הוא צודק. זכיתי להיות רבנית בפרובידנס שבארצות הברית. הייתי חלק מצוות רבנים בקהילה. לימדתי, העברתי דרשות בבית הכנסת, זכיתי להעביר את הדרשה של ראש השנה לפני התקיעות, את הדרשה ביום כיפור, ניהלתי אירועים בבית הכנסת שהשתתפו בהם מאות אנשים. לימדתי מתגיירים, קיימתי שיחות אישיות".

כמו שתיארת את תכנית הלימודים במהר"ת, בקהילות בחו"ל רב הוא הכל.

"בדיוק כך. יחד עם זה, זו היתה השנה בה פרצה הקורונה. שבועיים לפני פסח הבנו שעוצרים את הטיסות ותוך שלושה ימים ברחנו לישראל. חוויה לא פשוטה. גם מהארץ המשכתי בתפקידי כרב קהילה, הפעם בזום. למרחק היתה פחות משמעות מכיון שבתי הכנסת היו סגורים ממילא. זו היתה חוויה מאוד משמעותית ומלמדת עבורי לשמש כרב קהילה מרחוק. בזכות הזום התחלתי ללמד מהארץ בישיבת מהר"ת, והשנה כפי שסיפרתי לך אנחנו פותחים מהר"ת בארץ".

מה התפקידים שלך בהמר"ת בארץ ואיך מתבצע הקשר מעבר לים?

"מהר"ת בעקבות הקורונה הפך להיות מוסד היברידי. יש לנו גם תלמידות וגם בוגרות פה בארץ.
אני מלווה ומנטורית של כל התלמידות בארץ. בנוסף לזה אני מנסה להפיץ את הבשורה, לספר בארץ על מהר"ת".

לפני שאנחנו נפרדות אני מבקשת מאביטל לספר מה היא הסוגיה האהובה עליה. היא מחייכת, אחרי סוגיית המוגנות נראה שחזרנו למקום האהוב עליה.

"קשה לבחור. כל הסוגיות של תיקון עולם במסכת גיטין, אבל אם אני חייבת לבחור אחת –
זו סוגיית הפרוזבול במסכת גיטין. פרק שלם שיש בו תקנות של תיקון עולם של חז"ל. יושבים רבנים גדולים לוקחים את התורה ומבינים שהחוק היבש שאמור לעשות טוב בעולם לא עושה טוב במקרה ספציפי. הם בוחרים בכלים הלכתיים שמאפשרים לעשות תיקון למה שכתוב בתורה. תקנת הפרוזבול התקבלה ומתקיימת עד היום. דרך הדוגמה הזו את רואה איך החכמים מצליחים להגדיל תורה ולהאדירה. כל העולם האקטיביסטי הדתי רוצה לעשות בדיוק את זה, להגדיל את התורה על ידי התאמת ההלכה למציאות על-ידי כלים הלכתיים".

היכן עובר הגבול בין רפורמיות לאורתודכסיה?

"זה איזון עדין. אנחנו עובדות עם ארגז הכלים של העולם ההלכתי ואלו גם גבולות הגזרה שלנו. אנחנו לא המצאנו את זה, למדנו מהתנאים והאמוראים ואנחנו מנסות ללכת בדרכם".

ראיונות נוספים ב״גלוית עיניים״:

גלוית עיניים - ראיונות אישיים במגזין גלויה

קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

שאלון זיהוי למצבי סיכון

שאלון אנונימי של משרד הרווחה שנכתב עם מומחים לטיפול
כדי לזהות את מצבך או את מצב הסיכון של בן או בת משפחה ובסביבתך הקרובה.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

מנהלת עצמאית ב"נגה", הפקת תוכן לאירועי זהות יהודית-ישראלית, מנחה לשינוי אישי ועסקי בשיטת NLP.
פרסמה כתבות רבות במגזין "נשים" ואף במגזין גלויה במדור גלוית עיניים>>

פוסטים נוספים מאת רחל רז

כ״ב באדר תשפ״ג 16.3.2023
גלויה מראיינת את
חפציבה כהן-מונטגיו
רחל רז מראיינת את חפצי כהן-מונטגיו, על פעילותה עם חברותיה בבית המדרש ״עֲרֵבוֹת״ - בפעולה נשית שמבקשת להאיר את העשייה הנשית בהיסטוריה היהודית, באמצעות טקסים חדשים ששומרים על רצף רעיוני עם מסורת חכמי ספרד והמזרח.
ה׳ בסיון תשפ״ג 25.5.2023
גלויה מראיינת את
דפנה פלר
רחל רז פגשה את דפנה פלר, מנחה ומעבירת סדנאות בתחום המיניות הבריאה, לשיחה על חינוך נערים ונערות בתחום המיניות בלי שיפוטיות, על חשיבות ההקשבה לגוף ולניסוח הצרכים, על פתיחות השיח וגם על גבולותיו.
י״ב בניסן תשפ״ג 3.4.2023
גלויה מראיינת את
תמר ביטון
שיחה אישית של רחל רז עם תמר ביטון, ראש מדרשת באר, על שתי שלוחותיה, בירוחם ובאשדוד. על חינוך ועשייה, על שורשים של תורה, על שילובים ועל תקוות לעתיד.
י״ב בסיון תשפ״ג 1.6.2023
גלויה מראיינת את
הרבנית אביטל אנגלברג
שיחה גלוית עיניים עם הרבנית אביטל אנגלברג על אהבת התורה, על חינוך, על הבית וגם על רווקות מאוחרת.
כ׳ בתשרי תשפ״א 8.10.2020
גלויה מארחת
רחל רז
שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שֶׁלָּהּ הוּא / אָמַר לָהֶם עֲקִיבָא / וְכַמָּה שָׂמְחָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע[...] וְכַמָּה הִתְגָּאֲתָה בְּעַצְמָהּ / שֶׁהָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה לִרְאוֹת
כ׳ בתשרי תשפ״ד 5.10.2023
גלויה מראיינת את
הרבנית רחל קרן
שיחה גלוית עיניים עם הרבנית רחל קרן על מנהיגות נשית, חינוך לביקורתיות, וצורך השעה בשינוי. זהו ראיון נוסף כחלק מסדרת הראיונות לכבוד מיזם "ברית אמונים".

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

קראת את הראיון ונהנית?

קו מפריד גלויה

לדעתך כדאי שנראיין דמות נוספת
לגלוית עיניים?

נשמח לשמוע על כך,
עם נימוקים כמובן :)

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם