מה זה מיזם ״ברית אמונים״? הכרות, חזון ופנים לעתיד

על אודות מיזם ברית אמונים

מיזם 'ברית אמונים' קם כחלק מנטילת אחריות על התרחשויות במרחב המבקש טוב ומכיל בתוכו צללים ותיקים וחדשים. המיזם מתמקד בצורך לקיים אורחות חיים אישיים וקהילתיים שיש בה שמירה על צלם א-לוהים ומניעה ניצול ופגיעה מינית ורוחנית. זאת לצד הידיעה כי חיי קהילה, לימודים של טקסטים מעוררי השראה וחוויות רוחניות משותפות עשויים להצמיח ניצול של יחסי מרות וחציית גבולות אישיים בכלל. המיזם מתעקש לדבוק בחיוב של ״עשה טוב״ ולהניב באמצעות פרואקטיביזם מענה לצורך ארוך שנים ובכך לקוות כי נוריש עוד בחיינו עולם טוב יותר ואולי גם נוכל לתרום לתיקון עולם על עוולות שנתרחשו והפצעים החקוקים יקבלו מענה.
המיזם צומח מתוך שיתוף פעולה של בית המדרש לרבנות ישראלית ומרכז גלויה מתוך הקשר רחב לשדה היהדות הישראלית יחד עם שיתופי פעולה של גופים רבים.
המיזם מבקש לפתח מנגנוני מוּדעוּת ומוּגנוּת רגשית ומינית, שימנעו ניצול ופגיעה בשדה היהדות הישראלית – בתי מדרש, קהילות, מכינות וארגונים. המיזם מבקש להעניק כלים מעשיים בחיי הכלל והפרט, באופן המציב גבולות ברורים בין מי שנמצאים ונמצאות בעמדת סמכות, לבין חברות וחברי הקהילה, בכל דינמיקה הקשורה ליחסים הנרקמים ונוצרים ביניהם.

התקווה של ברית אמונים

מיזם ברית אמונים מבקש קודם כל להנכיח את נושא המניעה ביחס לפגיעות פוטנציאליות של בעלי ובעלות סמכות כנגד אלו הנושאות.ים אליהן.ם עיניים ונשענים עליהם רוחנית/דתית/אידיאולוגית. המיזם מזהה כי היקשרות מבעד לשיח ערכים ורוח מהווה גם ׳שער לפגיעה׳ בשל כמיהה רוחנית, פוטנציאל לתלות, פוטנציאל לניצול עולם מושגים לכדי חציית גבולות ועוד.

המיזם פונה להנהגה של כלל שדה הרבנות הישראלית ולהנהגה קהילתית לגווניה, ומציע הכשרה לכל תלמידי ותלמידות הרבנות בבתי המדרש השונים; קביעת תקנון אתי לבוגרי ובוגרות בתי המדרש השונים, המתעתדים לעמוד בתפקידי סמכות; כלים להעלאת מודעות; בניית מונחים ושפה של מוגנות; הכשרת 'נאמני מוגנות' שיהיו בכל קהילות וארגונים, וכן יצירת אֲמנות לקהילות בשדה היהדות הישראלית.

כוונת המיזם היא לבסס 'ברית אמונים' שתהיה משותפת לכל שדה המנהיגות היהודית הישראלית, מתוך הכרה כי המיזם ישליך הן פנימה, למרחב היהדות הישראלית, והן החוצה – לכל דת ולאום ולכל מרחב דומה שבו ישנם גורמי סמכות רוחניים/דתיים/אידיאולוגיים – שברצונם מעניקים לקהילתם אופק והשראה, וברצותם דורסים אותם ברגל גסה.

המחוייבות של ברית אמונים היא לתודעה של מוגנות באמצעות תשומת לב למושגי יסוד בתחום, לכללים שמטרתם לשרטט גבולות ולכלי עבודה להתנהלות ארגונית וקהילתית השומרת על קרבה יחד עם דאגה לשמירה על הגוף והנפש.

מה המטרות המעשיות של מיזם ברית אמונים?

התמודדות עם פוטנציאל הפגיעות הקיים ביחסי סמכות רוחנית וקהילה, על ידי צעדים מעשיים שיביאו לכדי שינוי בדפוסים קודמים, יהוו תיקון ביחס להווה ולעתיד ואולי אף יצליחו לתקן את ליקויי העבר.
העלאת מודעות לגבולות ביחסי מרות רוחנית/דתית, על ידי אמנת מוגנות. מתן הכשרה מתאימה לפרחי רבנות/מנהיגות רוחנית מכל הזרמים וכן לסמכויות מכהנות.
העמדת מנהיגות רוחנית/דתית/אידיאולוגית אחראית ומוסרית, המחויבת ל'ברית אמונים' והמסוגלת להציע בעת הצורך דרכי בקרה ותמיכה מתוך סמכות.
המיזם אינו מבקש לשמש כבית דין חברתי, ערכאה כלשהי או הליך של צדק מאחה; אלא להיות תֶּמֶךְ ולהציב נורמות מחייבות, מתוך היכרות עם השדה הרחב של היהדות הישראלית.

* אזהרת טריגר *

התוכן שלפניך עשוי להיות קשה לקריאה ומעורר רגשות של עצב וכאב. אפשר לבחור לדלג ואפשר לבחור לעצור באמצע הקריאה. מומלץ להקשיב לעצמך בזמן הזה.

תפילה לברית אמונים | ד״ר ליאור שמואלי זקס

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֱ-לֹהֵי אִמּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ
שְׁמֹר עָלֵינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ עַל נַעֲרוֹתֵינוּ וּנְעָרֵינוּ
שֶׁנְּכַבֵּד כָּל אֶחָד וְאַחַת אֶת צֶלֶם הָאֱלֹהִים שֶׁבִּרְעוּתוֹ וּבְרֵעֵהוּ הֶחָתוּם בְּגוּפָם, בְּנַפְשָׁם, בְּרוּחָם וּבְנִשְׁמָתָם.
שֶׁלֹּא יִפָּגַע [נ״א: יִפְגַּע] אַף אֶחָד בְּזָדוֹן אוֹ בִּשְׁגָגָה, בִּתְשׁוּקַת רֶגַע, אוֹ בְּחוֹלָה קְבוּעָה,
שֶׁהַמֶּרְחָב בֵּינֵינוּ יִהְיֶה בָּטוּחַ, מוּגָן, וְנָקִי לִיצֹר שִׂיחַ וִיצִירָה מֵיטִיבִים וּתְחוּמִים –
שֶׁאֵין בָּהֶם הֲפָרָה שֶׁל הַגְּבוּל הַשּׁוֹמֵר כָּל אֶחָד וְאַחַת אָהוּב וַאֲהוּבָה בְּעֵינֵי עַצְמָהּ, זוּלָתָהּ וֶאֱלֹהֶיהָ.
אִם חָלִילָה יוּפַר אוֹ יִפָּגַע הַכָּבוֹד אוֹ הַגְּבוּל שֶׁנֵּדַע כִּיחִידִים וְכִקְהִלָּה לְהַקְשִׁיב לְסִימָן, לִרְאוֹת אֶת הָאוֹת, וְלִפְעֹל מִבְּלִי הִסּוּס וּבְעָצְמָה לְתִקּוּן מָלֵא שֶׁל כָּל הֶרֶס וְעַוְלָה, לְרִפּוּי שֶׁל כָּל לֵב שָׁבוּר, לְהַזְקָפַת הַכָּפוּף, לְצִמְצוּם הַפֶּשַׁע וְהַכְּאֵב, וּלְהַעֲצָמָה שֶׁל הַטּוֹב.
שֶׁמַּנְהִיגֵינוּ וְרָאשֵׁינוּ יִהְיוּ מוֹפֵת שֶׁל אַחְרָיוּת, נִקְיוֹן כַּפַּיִם וּלְבַב בַּכָּבוֹד הַנִּדְרָשׁ לְכָל חָבֵר וַחֲבֵרָה בַּקְּהִלָּה, וְלֹא יִשְׁתַּמְּשׁוּ חָלִילָה בְּכוֹחָם לְהָרַע, אֶלָּא רַק לִפְעֹל בְּיֹשֶׁר לְתִקּוּן וּלְצֶדֶק, שׁוֹמְרֵי אֱמוּנִים.
וְאַתְּ שְׁכִינָתֵנוּ, בְּרַחֲמַיִךְ הָרַבִּים, שִׁמְרִי עָלֵינוּ מִמָּה שֶׁנַּעֲשָׂה בַּמִּסְתָּרִים, אִסְפִי רְסִיסִים שְׁבוּרִים כְּשֶׁאֵין בְּיָדֵינוּ הַכֵּלִים, וְהָגֵנִּי עָלֵינוּ, עַל עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ שֶׁלֹּא נִפָּגַע וְלֹא נִפְגַּע,
חַדְּשִׁי עָלֵינוּ בְּרִיתוֹת שֶׁל יִרְאָה וְאַהֲבָה, בְּרִית אֱמוּנִים.

מתוך דברי הפתיחה של כנס ברית אמונים | יוני 2023

מאת הרַבָּה תמר אלעד-אפלבום, הרבנית שרה סגל-כץ וצביקי פליישמן

הרבנית שרה: יותר מדי פעמים במרחב הרוחני-לכאורה יש ניצול של בעלי סמכויות. הניצול מתקיים על ידי שימוש בשפה ובעולם מושגים פואטיים ומיסטיים כדי לחצות גבולות במילים, במגע על הבגדים ומתחת. סיפורים שונים ששמעתי כוללים מכנה משותף של עיוות שפה על מנת להגיע למקום שהפונים כלל לא ביקשו. כואב לגלות את שיתופי הפעולה והחיפוי של המקורבים לפוגעים, וכואב לגלות עד כמה אלו שהיו צריך להיות המגנים, המתמידים בגינוי – בוחרים שוב ושוב להיות המגנים – הנותנים גב לפשעים אלו. מה יש לעשות? להזהיר, לבנות כלים למוגנות, להתפלל ולקדם הגדרות לאתיקה נצרכת מסמכויות דתיות ורוחניות. אילו היה לי כוח הייתי יוצאת אל השוק, ואומרת לכל אישה ואיש, לכל ילד וילדה, שאמנם לא ראינו ולא היינו עדים, אבל קודם כל אנחנו מאמינות ומאמינים להם. יחד עימם נבער את הרע מן המחנה, כי הבושה מושתת על כולנו. מה נותר לנו אם לא להציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו, ממי שגזל מהנפגעות ומהנפגעים את האמון באדם ובסמכות? מה נותר לנו אם לא להושיט יד למי שנשמתם נבזזה באותה העת ופגיעתם פועמת בהם ומששמענו – גם בנו? עלינו לשאוף לחברה שבה לא רק השחור משחור ברור, אלא ישנה הכרה שהמעשים בתחום האפור משחירים את כולנו.

הרַבָּה תמר: כמה נקרעה לי הנשמה, כל פעם מחדש, כשגיליתי שלא רק האלהות, גם פוגעים ופגיעות, לית אתר פנוי מהם. במכינות, בישיבות, בבתי מדרש, בקהילות, בתי ספר, בתי כנסת, אצל כולם, כל סוגי הקהילות, ללא יוצא מן הכלל, חרדיות, מזרחיות, חילוניות, רפורמיות, אורתודוקסיות, קונסרבטיביות, בכל צורה, בכל מסווה, בכל ערמה, בכל ניצול, לית אתר פנוי. לא דיברו על זה, לא בבית, לא בבית הספר, לא בבית המדרש, ולא בלימודי רבנות, כמעט אפשר לומר להיפך, הערכים מיסכו, ואולי אפילו יצרו קרקע נוחה לניצול והשתקה: עין טובה, טוב לב וחמלה, לא לדבר לשון הרע, לדון לכף זכות, להיות ותרנים וגומלות חסדים. כך שקהילות של קשר ערכים ואמון מכל הסוגים הן שדה אידיאלי לטורפים. מי שלימדו אותי אמת גבורה והתייצבות, מול כל המסכות והמיסוכים, היו נשים ואנשים, שורדות וניצולים, שמישהו שבר את אמונם וריסק את חייהם, והם מצאו מילים במקום שאין בו […]. יותר מדי בני ובנות אדם ממשיכים הלאה, יותר מדי שותפים לשתיקה או האשמה, מעט מדי מתייצבים בתוך עובי המיסוך, מתערבים, ערבים, לוקחים סיכון לעשות, נכונים לשלם מחיר, לעשות אפילו טעויות, העיקר להושיט יד בבוץ. מי שהושיטו לה יד בבוץ, לעולם לא תשכח. וזאת העבודה, בבוץ.

צביקי: אני עוסק בנושא המוגנות והמודעות לפגיעות מיניות בקטינים. אני עוסק בו בחרדת קודש, כיוון שאני מודע לכך שמדובר בדיני נפשות של ממש. נשמות טובות וטהורות שלנו. של אחינו ואחיותנו. של הורינו וסבינו. כולם, לאורך השנים האלו צללו לתהומות של צער עצום, אותו הם נשאו לבדם. בשתיקה והכנעה. העשייה בתחום הזה היא הצהרה רבתי: לא תשתוק. לא עוד שתיקה, הסתרה ובושה. לא עוד חיי קהילה שלא שמים בראש סולם העדיפויות את תחום המוגנות והביטחון האישי והנפשי של כל אחד ואחת מחברי וחברות הקהילה. ביום זה, בו התאספו אנשים יקרים מכל קצות הארץ, כולי תפילה כי נצליח לקדם יחד את הנושא ולשאוף לכך שהעולם יהיה טוב ומתוקן יותר.