אַל תִּכְעַס עָלַי כְּשֶׁאֲנִי סוֹפֶרֶת אֶת הַפְּעָמִים / שֶׁלֹּא אָמַרְתָּ לִי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב

אשרי אותם המשתדלים בתורה תמיד, שבאים אליה בהשתוקקות, בכיסופים, ונעשית נהר המושך ומתמלאת מים ממקורהּ

אֶבֶן, כְּשֶׁתֵּצְאִי - תִּקְּחִי מְלֹא יָדַיִם מִן הָאֵשׁ שֶׁבָּךְ, הָהָר / וְהַקּוֹלוֹת, תִּטְוִי שָׁמַיִם רְחָבִים

בשעה שצמתך משתלשלת מדברי תורה לנביאים ומנביאים לאנשי כנסת הגדולה ומהם לחכמים ומהם לחלוצים, והדברים שמחים כעיקר נתינתן מסיני. ואש מתלהטת מתלקחת בתוך הדברים – גרגרי רימון שקופים ובתוכם ניצוץ נברא.

עַכְשָׁו תְּגַלְגְּלִי / אֶת כָּל מָה שֶׁרָשַׁמְתְּ עַל הַדַּף / וְתִקְשְׁרִי עַל הַזְּרוֹעַ שֶׁלָּךְ.

בְּכָל בֹּקֶר אֲנִי אוֹסֶפֶת / אֶת תּוֹדַעְתִּי / כְּמוֹ אַבְקְנֵי פְּרָחִים / וְשׁוֹמֶרֶת.

לְהָעִיר אֶת הַיְּלָדִים / וּלְשַׁנֵּן / חַיַּי לֹא הָיוּ לַשָּׁוְא.

הָיִיתִי יַלְדָּה כְּשֶׁאִמִּי / נִשְׁבְּרָה לִרְסִיסִים. / בָּאתִי וְקָשַׁרְתִּי עַצְמִי / לַחֲגוֹרָתָהּ.

הוֹ, אִמִּי, / אֲנִי קְשׁוּרָה בְּכַנְפֵי עֶפְרוֹנִי לִשְׁנָתֵךְ

"הוֹ, אַתֶּם", אֲנִי אוֹמֶרֶת / לְמֵי הַתְּהוֹם, / "חֹמֶר אֶחָד אֲנַחְנוּ".

שֶׁבָּרָאתָ אֶת שְׁנֵינוּ אֶחָד / וְאַחַר כָּךְ נִתַּחְתָּ אוֹתָנוּ וּמִמֶּנִּי

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / מַה יַּעְזֹר לִי אִם / אֹמַר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ / לִקְרַאת זֶה שֶׁהוֹלֵךְ

אַתְּ שׁוֹמַעַת אֶת עַצְמֵךְ / אוֹמֶרֶת הוּא מַמְשִׁיךְ

עָצַמְתִּי עֵינַי / שָׁכַבְתִּי עַל חוֹל / רָאִיתִי כָּחֹל

צַח צַחוּת פָּנֶיךָ / גַּל גָּלוּת עֵינֶיךָ

בָּרוּחַ אַיִן / תַּחַת אַיִן / כָּל נְשָׁמָה / חַיָּה יְחִידָה

לֹא בְּתַאַוְתָנוּת יְתֵרָה,/ אֶלָּא כְּמוֹחֶה דִּמְעָה, בַּעֲדִינוּת רַבָּה, כְּמֵסִיר / מִן הָעַיִן דֹּק מָלוּחַ.

אַל תַּעֲשֶׂה מִזֶּה עִנְיָן,/ כְּתֹב שֶׁנּוֹלַדְנוּ, הָיִינוּ, טָבַעְנוּ בַּיָּם.

כְּמוֹ רִבּוֹן הַטֶּבַע גַּם אַתָּה יָכוֹל הַיּוֹם לְהִשְׁתַּטּוֹת. שִׁשָּׁה / יָמִים לָקַחַת, וְלִבְרֹא לְבַד אֶת הָעוֹלָם. וְלָמָּה לֹא? תּוּכַל לִזְרֹחַ / כְּמוֹ חֶלְמוֹן צָהֹב, גָּבוֹהַּ רֹאשׁ מֵעַל כֻּלָּם. תּוּכַל לִשְׁקֹעַ בְּרַכּוּת / בַּחֲזָרָה, כְּמוֹ כַּדּוּר, אֶל תּוֹךְ הַיָּם.

מֵעַל רָאשֵׁי הַמִּגְדָּלִים עוֹלָה הָאַהֲבָה. שְׁקוּפָה מְאֹד, בִּזְהִירוּת.

אֲנִי מְבַקֵּשׁ לָטוּס אִתָּךְ אִישִׁית. אַתְּ וַאֲנִי לְבַד./ אֲנִי יוֹדֵעַ, לְאֹרֶךְ שְׁמֵי הַכּוֹכָבִים שֶׁבְּגַבֵּךְ טְמוּנִים כָּל הַסּוֹדוֹת.

אִם הוּא רַךְ תֵּדְעוּ שֶׁאָהֲבוּ אֶתְכֶם. אִם אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאָהֲבוּ אֶתְכֶם, / חִזְרוּ לְשָׁם. אַל תַּעַצְרוּ בַּדֶּרֶךְ, אַל תִּטְעוּ:

וְגַם אֲנַחְנוּ לִפְעָמִים טְרוּפֵי עֶלְבּוֹן / שֶׁאַחֲרָיו צָרִיךְ לָשׁוּב מֵהָאָלַסְקוֹת אֶל הַבַּיִת

הָאִשָּׁה שֶׁהָיִיתִי לִפְנֵי הַלֵּדָה בְּתוֹכִי / לוֹחֶצֶת לַחְצַן מְצוּקָה, אֲנִי / לֹא עוֹנָה, עֲסוּקָה