הוּא אוֹמֵר: "אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת אִתָּךְ", לְאִמָּא שֶׁלֹּא נִמְצֵאת. מָה עוֹד נוֹתַר לְלַקֵּט / מִשְּׁאֵרִיּוֹת הַסַּחַף שֶׁל הַיּוֹם?

הַיּוֹם אַתָּה מַמָּשִׁי יוֹתֵר מִשֶּׁתִּהְיֶה מָחָר / זֶה לֹא מַפְרִיעַ לִי לֶאֱהֹב אוֹתְךָ עַד קְצוֹת / הָעַכְשָׁו הַפָּרוּעַ הַזֶּה

אַתָּה עֲדַיִן מַרְגִּישׁ וַאֲנִי לֹא רוֹצָה לְגַלּוֹת לְךָ / שֶׁזֶּה חוֹלֵף / שֶׁהָעוֹלָם מִתְגַּלֶּה בִּכְסוּתוֹ הַמַּבְהִילָה / שֶׁמְּאֻחָר יוֹתֵר בַּחַיִּים אֲנַחְנוּ מִתְאַמְּצִים כָּל-כָּךְ לֶאֱסֹף מְעַט מִדַּי מֵהַזֹּהַר

אֲנַחְנוּ שׁוֹפְכִים מִלִּים וְנִפְסָקִים / וְקָמִים לִחְיוֹת אֶת מָה שֶׁקּוֹרֶה וְלֹא מַפְסִיק לִקְרֹא אֵלֵינוּ / בִּלְחִישׁוֹת מַרְעִיבוֹת

בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִרְמָס טַעַם הַדְּבָרִים / אֲנִי מְסַמֶּנֶת עַל הָאֲדָמָה בֵּינֵינוּ בְּאָדֹם: כָּאן זֶה קָרָה

יָצָאתִי לַגַּן / וּלְיַד כָּל צֶמַח עָצַרְתִּי / וְלָחַשְׁתִּי אֶת שְׁמוֹ

יוֹם אֶחָד דָּנִיאֵל יִהְיֶה אַדְרִיכָל. / כְּשֶׁהֵבֵאתִי לוֹ עִפָּרוֹן הוּא שִׂרְטֵט עוֹלָם שָׁלֵם / מִחוּץ לְקַוֵּי הָעֹנִי שֶׁלּוֹ

בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנֶּצַח אֲנִי / מְעַשֶּׁנֶת סִיגַרְיָה מִשֶּׁלִּי. / גַּם אֲנִי לְבַד, אִמָּא, אֲבָל אֲנַחְנוּ יַחַד.

מְצִיאוּת חַיֵּינוּ הָיְתָה עֲזוּבָה / נִשְׁכַּחַת בְּצִדֵּי כְּבִישִׁים

קָפָאנוּ זוֹ מוּל זוֹ כַּחֲתוּלֵי רְחוֹב. / תַּעַזְבִי אוֹתִי בְּשֶׁקֶט, צָעֲקָה.

הִנֵּה, שׁוּב אֱלוּל עוֹלֵל שְׁאֵרִית סְלִיחוֹתָיו, / אֲנִי סוֹלַחַת לְעַצְמִי עַל מְחִירֵי עָבָר שֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לְשַׁלֵּם / וּמְחַבֶּקֶת אֶת אֵלֶּה שֶׁנִּדֹּנְתִּי לָשֵׂאת.

ראיון עם המשוררת משי פרץ דרור על שירה, מוות, זיכרון ושכחה. פרץ דרור משתפת כיצד הכתיבה הפכה עבורה לכלי לדבר את הבלתי ניתן לדיבור. ראיון על הגבול הדק בין החיים לכתיבה.

טקס העגלה הערופה מסרב להתעלם ממוות בודד. הרבנית דפני לזר פרייס קוראת להפסיק את השתיקה סביב אובדנות ולהכיר בה כמחלה ולקחת אחריות קהילתית - במיוחד בימים אלה של טראומה קולקטיבית

הסופרת מרב ליבנה מספרת על תחילת המסע שלה ככותבת, על הנושאים שמעסיקים אותה, ומה עוזר לה להתרכז בכתיבה.

בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ הֶחָטוּף הָאַחֲרוֹן יַחְזֹר הַבַּיְתָה, / נְחַבֵּק אֶת הָרֶגַע כְּמוֹ יֶלֶד אָבוּד שֶׁמָּצָא אֶת דַּרְכּוֹ.

כְּכָל שֶׁדִּקְדַּקְתִּי / בִּכְפוּלוֹת וּבִשְׁאֵרִיּוֹת, / הֵחֵלָּה הַתּוֹרָה לָלֶכֶת בְּעַצְמָהּ

לָכֵן הַגַּב מְעֻקָּל, / דַּבַּשְׁתִּי, עוֹטֶה שִׁרְיוֹן, / מֵגֵן וְאוֹגֵר בְּתוֹכוֹ / הֲמוֹן אַשְׁמָה.

מפגשי כתיבה ולימוד על יתמות, באופן מקוון עם הנחיה מגוונת. עדכון: התווספו עוד מפגשים בחממת הקיץ! מה שהחל כשלושה מפגשים צמח לכדי שישה (ויש רקימה של מפגש שביעי, בתקווה). קראו את הפרטים והירשמו בטופס הייעודי לכך!

אוֹזֵר אֹמֶץ לְהַבִּיט בַּמַּרְאָה, / מַלְבִּישׁ אֶת רַעֲיוֹנוֹתַי, / רוֹקֵעַ מֵעָלַי שָׁמַיִם

בְּבוֹאִי יְחִידִי/ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל, / הַרְפֵּה אֶת שׁוֹרָשַׁי

אֵינוֹ חָשׁ בְּטִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הַמְּלַטְּפוֹת אֶת שְׂפָתָיו / בִּנְשִׁיקוֹתֵיהֶן הַצּוֹנְנוֹת, / כְּאִלּוּ הֶעָתִיד פָּתוּחַ וְהַבִּדּוּד לֹא יִמָּשֵׁךְ / לָנֶצַח, וְהוּא יִמְצָא אֶת חֵרוּתוֹ תּוֹךְ יוֹם,

בְּצֶבַע הַיָּם הִפְסִיק לְפַזֵּר רוּחַ קְרִירָה, אֲבָל עֵינֶיךָ / חִיְּכוּ מִן הַמָּסָךְ בְּשׁוֹבְבוּת כְּחֻלָּה, / מְאִירוֹת אֶת הָעוֹלָם.

תַּמְצִית נֶחְבֵּאת אֶל הַקְּפָלִים / כְּאוֹרִיגָמִי. / כְּלוּאִים בּוֹ סוֹדוֹת חַיִּים.

בֵּין רַחַשׁ גַּלִּים / לְלַיְלָה / רֵיק / תְּנִי לְעַצְמְךָ מִלָּה / טוֹבָה