נִשְׁמוֹת וּנְשִׁימוֹת חַיַּי
אִמָּא – כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּאָגָה הִתְכַּנְּסָה לַמִּלָּה
שֶׁסָּבַרְתִּי כִּי תִּהְיֶה קַלָּה לִי הֲוָיָתָהּ
וּבִמְקוֹמָהּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חֲרָדוֹת
צָפוּ מִצַּוַּאר הַבַּקְבּוּק לֹא הִכַּרְתִּי תַּדְפִּיס רִשּׁוּמָן
לֹא שִׁעַרְתִּי קִיּוּמָן.
מִפְגָּשׁ מַחְסִיר נְשִׁימָה עִם כָּל דְּאָבָה,
דִּמְעָה מְחֻבֶּרֶת לְדִמְעָה כְּמוֹ הָיָה רַחְמִי מֵכִיל
וְאָרוּג לְלֹא נִפְרָדוּת מִנַּפְשָׁם.
וְיוֹדַעַת אֲנִי כַּמָּה נִצְרָךְ "עוּף גּוֹזָל" וְכַמָּה עֲלֵיהֶם
לָצֵאת לַמַּסָּע וְכִי דַּרְכָּם מְבַקֶּשֶׁת וְאַף תּוֹבַעַת
אֶת שְׁבִילֵי מַסָּעָם.
וְנוֹכְחוּתִי תִּתְמַצֶּה אַךְ לִבְרָכָה רְחוֹקָה.
וְאֵיךְ מְצַמְצְמִים אֶת הַתּוֹדָעָה הַמַּכִּירָה לְמִנְעַד
הַרְגָּשׁוֹת הַמְּכֻוָּץ, חוֹרֵק וְסַרְבָן
הַמְּמָאֵן לִנְטֹשׁ לְפִיתָה.
וַאֲנִי מְדַבֶּרֶת אֶל שָׁנִים שֶׁל סַרְבָנוּת עִקֶּשֶׁת
כִּסּוּפִים אֶל מָה שֶׁיָּכֹלְתִּי
וּמְשַׁחְרֶרֶת
לְפָחוֹת מְנַסָּה.