מאמר שפורסם ב״מקור ראשון״ כתזכורת לחשיבות התברואה במקוואות, בחלוף חמישה חודשים של מגיפת הקורונה.

פיקוח נפש – מצב המקוואות עלול לסכן את בריאות הטובלות

ליקויי תברואה במקוואות מסכנים את בריאות הטובלות והבלניות בשגרה וקל וחומר בימי הקורונה. על מנת לתקן את המצב צריך להבין שפיקוח נפש הוא הערך ההלכתי החשוב ביותר ולקדם מדיניות שקופה ביחס לנעשה במקוואות

ציטוטים מתוך המאמר במקור ראשון:

״…מתוך תפיסה הלכתית המכירה בחשיבות שמירת ההנחיות, תוך כדי רצון לשמר את אורח החיים הדתי בכפוף להן, הותרו עבור הציבור מנייני מרפסות ואמירת קדיש ב'זום'. בנוסף, הפסיקה לקחה בחשבון שיש להחמיר בדיני נפשות בעת הזו, וכך הותרה אכילה בתשעה באב עבור מבודדים ללא תסמינים, על אף חומרת הצום. הגישה הרווחת היתה ועודנה שיש להמשיך ולקיים את שגרת החיים הדתית במידת האפשר, אך בשום פנים ואופן לא במחיר של סיכון בהדבקה ולו הקטן ביותר. זאת מתוך הבנה שזוהי ההכרעה ההלכתית המתבקשת בתקופה זו, ומכיוון שהמחלה אינה מסכנת את היחיד בלבד אלא את הציבור כולו, בבחינת "היזק לרבים״.

[…]

נכון להיום, פרט לליקויי התברואה הידועים זה מכבר, הנחיות משרד הבריאות לטבילה במקוואות בעידן הקורונה אינן מיושמות במקוואות במלואן. לפני מספר חודשים יצרנו שאלון בו נאספו דיווחים מטובלות ומבלניות מרחבי הארץ, אותם פירסמנו לציבור יחד עם ארגון 'עתים'. מן הדיווחים שהגיעו למדנו שהנחיות הריחוק החברתי ותדירות החלפת המים אינן מיושמות בחלק גדול מהמקוואות, ונושא חיטוי המשטחים והכלרת המים אינו מפוקח. לדוגמה, 23% מהנשים ענו שהטבילה לא תואמה מראש כנדרש, 70% מהנשים ענו שהיתה התקהלות של נשים במבנה המקווה עצמו, ורוב הנשים (70-86%) לא ידעו האם הנחיות התברואה בוצעו כנדרש (החלפת המים, ניקוי הבורות ובדיקות חיטוי המים). אי הידיעה משקפת את חוסר הפיקוח בתחום זה, כך שמידת הביצוע תלויה אך ורק בבלנית העובדת במקווה באותו יום, ובמידת החשיבות שהיא מייחסת לקיום ההנחיות.

במצב הנוכחי, אנחנו מצפות מכלל הרבנים והרבניות לדרוש תיקון. בשל הליקויים הרבים במערכת, ככל הנראה תידרש תקופה בה יהיו מקוואות אשר ייאלצו להיסגר זמנית עד להסדרת פעילותם באופן חוקי או עד לתיקון ליקויי התברואה בהם. במקביל יהיה על משרד הבריאות והמשרד לשירותי דת לפרסם ברבים את תנאי הפעלת המקוואות בעת הזאת ואת הדרך בה תנאים אלו יפוקחו וייאכפו בפועל. בלא סנקציה בצורת סגירת מקווה שחורג מהנהלים – הנהלים ימשיכו להיות מופרים באופן שיטתי. בתקופת הביניים הזו המשרד לשירותי דת ייאלץ לאפשר את פתיחתם המורחבת של המקוואות שכן בטוחים לטבילה, כך שיהיו פתוחים גם בשעות היום לצורך ריווח בין הטובלות. מבחינה הלכתית יהיה ניתן לאפשר את הטבילה ביום השמיני בשעת הדחק, ומבחינה מעשית הצעה זו כבר הוגשה למשרד לשירותי דת על ידי ארגון 'עתים' בנייר עמדה מיום כ"ט באדר (25/3), ללא קבלת תגובה רשמית עד כה״.

<<לקריאת המאמר המלא במקור ראשון – לחצו כאן>>

<<לקריאת גילוי הדעת שנכתב בנושא, בראשית מגיפת הקורונה, על-ידי הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד״ר חנה אדלר-לזרוביץ׳, היכנסו לחצו כאן>>

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• גילוי דעת (גרסה באנגלית): PUBLIC STATEMENT ON TEVILA IN MIKVAOT – "Take good heed of yourselves" – הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ' והרבנית שרה סגל-כץ
• מקווה בימי קורונה – מעשיות ואחריות – הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
• טבילה במקווה והתגוננות מנגיף הקורונה: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב" – הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
• לטבול בעיניים עצומות: מערך המקוואות בישראל – מיכל אחרק-ויין ואיילת סימן
• דחיית טבילה במקווה: האם ומתי מותר לקיים טבילה שלא בזמנה? –  הרבנית שרה סגל-כץ
• כל כך מתחשק לטבול בכנרת: על האפשרות ההלכתית לקיים טבילה בטבע – הרבנית שרה סגל-כץ
• כ-שרררר? מהו מקווה כשר להלכה – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• האם טבילה באמבטיה ביתית כשרה להלכה? – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• מקווה משלך – הרבנית שרה סגל-כץ
• טבילה משלך: להפוך את הטבילה לבעלת משמעות אישי – הרבנית שרה סגל-כץ
• הכנות לטבילה במקווה – הרבנית שרה סגל-כץ
• אִם תִּתֵּן לִי חֶלְקִי: שותפות בהלכות נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
• אחריות אישית והתמודדות קהילתית: מערך המקוואות באפרת בימי קורונה – אלישבע רוסמן סטולמן
• העזנו ליזום ולממש את האחריות הציבורית שלנו: מחשבות בעקבות סוגיית המקוואות בתקופת הקורונה – ברנדה הורביץ פרוור

לקריאה נוספת:

• נשים, גברים ומים קרים: הוויכוח על חימום מי המקוואות מימי הביניים ועד ימינו – אביתר מרינברג
• מים חיים – רביטל ויטלזון יעקבס, מגזין מוצש, מקור ראשון – כתבה על ההתמודדות עם הטבילה במקווה בימי הקורונה, 18.12.20