שינוי באורח החיים הדתי של אחד מבני הזוג יכול להוביל לקושי בזוגיות ולפגוע בבן הזוג השני. המטפלת הזוגית טלי רוזנבאום מציעה דרכים לגשר על הפער החדש שנוצר בבית
מתורגם מאנגלית ע״י נעמה יהודה
יש לא מעט דרכים לתאר את אלה שנעשו לפחות דתיים או הפכו לחילונים. המושג הפופולרי בישראל הינו "דתל"ש" (דתי לשעבר). ההחלטה לנטוש סגנון חיים דתי יכולה לכלול גורמים שונים, החל מבחירה מודעת, לאחר תהליכים פנימיים והחלטות לוגיות, דרך התנכרות לאורח החיים הדתי, חוסר יכולת לאזן זהות מינית עם הגבלות דתיות, ומגוון סיבות נוספות. ללא קשר לגורמים שהביאו לעזיבת הדת, העזיבה תמיד נושאת בחובה מחיר אישי, חברתי, וקהילתי.
בשל המורכבות הזו, כדאי לעבד את התהליך בטיפול, עם חברים או בקבוצת תמיכה. ברמה האישית התהליך יכול להביא לשיפור במודעות העצמית ולהתארגנות סביב השינויים בזהות העצמית ותפישת העצמי. ברמה המשפחתית, הורים עשויים להגיב במצוקה רבה לבחירת צאצאם לנהל אורח חיים חילוני, ועלולים לחוות את התהליך של ילדם כנטישה של ערכים וכפגיעה אישית, למרות שלעיתים קרובות הבחירה עשויה לשקף דווקא תהליך בריא ומכבד של אינדיווידואציה והפרדה בין ילד להורה.
דינמיקה דומה שבה נדרשת תשומת לב היא בנישואין, כשאחד מבני הזוג מאפיין מחדש את הקשר לדת. האם קיים בין בני הזוג מאבק כוחות סביב הדת ואחד מבני הזוג מתמרד כנגד תחושות של מעמסה וחוסר עצמאות? האם ה”התנהגות” היא תוצאה או פונקציה של מתח וקושי זוגי? או אולי ההחלטה להתנסות באורח חיים אחר מבחינה דתית לגמרי לא שייכת לרמת הסיפוק הבין-זוגי? איך זוגות מתארגנים סביב נישואין שבהם אחד מבני הזוג כבר איננו דתי או הרבה פחות דתי מן השני?
לנווט סביב עזיבת הדת
אצל הרבה זוגות, הניווט סביב הדת מהווה חלק מן הדינמיקה היומיומית של נישואיהם. בקשרים אלה התהליך של שינוי דתי אצל אחד מבני הזוג נעשה בפתיחות ושקיפות, ועזיבת הדת לא מגיעה בהפתעה לבן הזוג הדתי, כיוון שהיה חשוף לתהליך לכל ארכו.
אצל זוגות אחרים, לעומת זאת, הגילוי שבן הזוג כבר לא דתי בא כזעזוע ועלול להיחוות כבגידה שדומה לזו של רומן מחוץ לנישואים. הדינמיקה הזו משקפת בעיות עמוקות יותר בנישואי הזוג, כגון תקשורת לקויה, מחסור בכנות ואמיתיות וחוסר אמון. הרבה פעמים, עיבוד של הגורמים שהביאו לחוסר השקיפות הזה מראה שבן הזוג הלא דתי נמנע מלשתף את שאלותיו והתלבטויותיו מתוך חשש מכעס של בן הזוג השני.
בכל רקע שהוא, זוגות שמתמודדים עם שינוי בתפיסות הדת ושמירת המצוות של אחד מבני הזוג, עומדים בפני מציאות לא פשוטה שיש לה השלכות על חיי הנישואין, חיי המין וחיי המשפחה שלהם. נטישה של שמירת מצוות הרבה פעמים מהווה רק פן אחד של שינויים משמעותיים בחיי הפרט, אם על רקע של אירועים משמעותיים כמו מוות של בן משפחה, עבודה חדשה, או צורך בחיפוש חופש וחיוניות.
במקרים מסוימים, ובמיוחד אצל בני זוג שנישאו בשנות העשרים המוקדמות וכשההגדרה הדתית העצמית נמצאת עדיין בשלבי עיצוב והתפתחות, רמת שמירת המצוות יכולה להיות עניין של טווח, ותהליך בדיקת התפישות וההתנהגויות יכול להיות דינמי ולהשתנות עם הזמן.
זוגות שמתמודדים עם שינויים ברמת הדתיות ושמירת המצוות של אחד מבני הזוג עשויים למצוא את עצמם במשבר. אם הזוג נוטה למאבקי כוח ובני הזוג מתקשרים בתגובתיות יתר והפעלת מגננות, בהחלט יש מקום לטיפול זוגי. ללא כלים המתאימים לנווט בצורה טובה דרך המצב המורכב הזה בני הזוג לא יכולים לעבד את כעסיהם בצורה יעילה, וכתוצאה מכך עלולים להשתמש בהתנהגויות פאסיביות-אגרסיביות ולא באדיבות. יכול להיות שמה שיביא אותם לטיפול יהיו מאבקי כוח סביב הדת, אבל ישנו סיכוי גבוה שיצטרכו להתעמת עם קשיי נישואין יותר עמוקים.
לזוגות עם כישורים קיימים של אינטימיות, כגון הפרדה, סקרנות, וכנות, תהיה תשתית טובה יותר לניווט הדרך בין ההבדלים בתפישה דתית ושמירת המצוות, ולמציאת פתרונות מעשיים כחלק מנישואים בריאים ואוהבים.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
איך לדבר על עזיבת הדת
הכלים שאתן פה יכולים לעזור לכם לדבר על השינוי באורח החיים של אחד מבני הזוג אבל הם יכולים לעזור לכם עם מחלוקות עומק נוספות בחיים שלכם.
שיקוף (ואלידציה): אם את זו שהשתנתה, הביני והודי שהשינוי שלך משקף פריצת חוזה. כשהתחתנתם, בן זוגך האמין שאתם שותפים לתפישות, ערכים ודרך חיים, ושהקמת הבית המשותף שלכם תתבסס על תפישות וערכים אלה. בן זוגך עשוי לפעמים להרגיש נבגד, חושש, עצוב, דואג, ואפילו לקנא בחופש שלך.
רגש שכיח בקרב בני זוג הוא בדידות, במיוחד סביב טקסים דתיים שאת לא משתתפת בהם יותר. שכיחה גם תחושה של מעמסה על כך שהוא הקול הדתי היחיד בבית, ואפילו חוסר בטחון – שכמו שהתרחקת מן הדת, תתרחקי גם מהם.
לבן הזוג שנשאר דתי, הָבֵן שבת זוגך עשויה להרגיש נשפטת, אשמה ולא מובנת. דברו על רגשות אלה אחד עם השניה, חזקו אחד את השני והראו אמפתיה ותמיכה.
באחת מן הפגישות הטיפוליות, בנצי (שמות שונו להגנה על פרטיות) אמר: "כשתפסתי את חני משתמשת בטלפון בשבת, הרגשתי כאילו היא בעטה בי בבטן". היה לו חשוב שחני תשמע ותבין את רגשותיו בלי להתגונן. כשחני בכתה "איך אני יכולה להגיד לבנצי שאני לא רוצה להיות דתיה יותר, כשהוא כעס עלי כשביטאתי דעות דתיות שונות משלו?" היא היתה זקוקה לשמוע את בנצי לוקח אחריות על חוסר הגמישות שלו.
הפרדה (דיפרנציאציה): הזוגיות שלכם מורכבת משני אנשים נפרדים ואתם לא חייבים להיות שותפים לכל תפישות העולם או להסכים על הכל. בן זוגך איננו משקף אותך, ולכן אין צורך שתתביישי בראשו הגלוי או אתה בחצאיתה הקצרה. באותו הזמן, אל תפחדי להיות פגיעה ולבקש את מה שחשוב לך, למרות שאת יודע שזה סיכון כי אולי בן זוגך יסרב. במקום להגיד "את יכולה לא להופיע לארוחת ערב אצל ההורים שלי לבושה כמו פרוצה?" (שזה אגרסיבי וכועס) נסה: "אני יודע שחשוב לך לציין את הזהות שלך דרך מה שאת לובשת ושאת לא רוצה להיות צבועה, אבל מאד אעריך את זה אם תתלבשי בצורה שמתאימה לארוחת ערב אצל ההורים שלי".
כבוד: כבדו את התפישות והמנהגים של השני. להפסיק לקיים אורח חיים דתי לא נותן לך את הזכות לזלזל בהלכה או בדבקות בפסקי הרב של בת זוגך. כמו כן, כבד את זה שבן זוגך שכבר אינו דתי עדיין עשוי לחוות רגשות דתיים. בוקר אחד אריאלה ראתה את בעלה מיכאל בסלון מתפלל עם התפילין על ראשו. היא העירה (בצורה פאסיבית אגרסיבית) “אה, פתאום אתה צדיק גדול?” מיכאל, שהרגיש באותו בוקר צורך להתחבר ולחשוב, הרגיש נפגע ופגיע. אם אתם רוצים להבין את התהליך של בני הזוג שלכם, התנהגו בכבוד והראו התעניינות.
סקרנות: מאבקי הכוח של תומר ודליה סביב הדת היו מלאי קונפליקטים והם התווכחו ללא הפוגה על פרטי פרטים של שמירת שבת. כשתומר "תפס" את דליה שוטפת את הרצפה בשבת, הוא התפרץ ואמר לדליה שהיא פגעה בו קשות. דליה הגיבה בכעס בחזרה על ה"חוקים המטופשים שלו".
בטיפול, כל אחד מהם התבקש לתאר את קשרם האישי לדת, כשהשני התבקש להקשיב, לשקף, ולהישאר סקרן. דליה תארה איך היא גדלה בבית שבו דת נכפתה עליה בצורה נוקשה, ללא הסבר או דיון. כתוצאה מכך, הנוקשות של תומר סביב קיום מוחלט של מצוות ואיסורים, מציף מחדש את משקעי ילדותה. תומר, שגדל בבית מסורתי אבל לא דתי, דיבר על איך נאבק כנער להיות יותר דתי, למרות זלזול מצד אביו ואחיו. כשדליה המעיטה בחשיבות המצוות של תומר, הערותיה העלו שוב את כאבו מאותה תקופה בחייו. עם ההבנה המחודשת אחד של השני, תומר ודליה הצליחו לשוחח באמפתיה משותפת איך להתארגן סביב שמירת שבת בביתם.
תקשורת וויתור: אחרי עיבוד המציאות של הבדלי הדת, בני זוג צריכים לדבר על ההשלכות עליהם כזוג, על מערכת הערכים שלהם, ועל איך הם רוצים לגדל את ילדיהם. כמעט כל פן בחייה של משפחה דתית מכוון ומושפע מחוקי וערכי ההלכה, אך אלה כבר אולי לא מובנים מאליהם. הרבה שאלות עולות, חלקן בתחום האינטימיות המינית. איך יכול "זוג מעורב" להתארגן עם חוקי טהרה, שהינם לא פשוטים אפילו לזוג שבו שני בני הזוג דתיים? האם בן הזוג הלא דתי יכבד את אותם הערכים לגבי גבולות סביב המין האחר? איך תראה שבת? כמה שקיפות תהיה עם חברים, בני משפחה, והילדים, לגבי המצב? אלה רק חלק מן השאלות הרבות שיעלו ושיצטרכו דיון ומשא ומתן מכבד.
ה'פתרונות' יהיו ייחודיים לכל זוג. עקרונות חשובים כוללים למשל את הצורך בחינוך וההבנה שהסתרה של זהות איננה עוזרת בדרך כלל. ילדים יכולים להבין שאמא היא ככה ואבא הוא ככה. אם אחד או יותר מילדיך סוטה מדרך הדת, המנע מלהאשים את ההורה הלא דתי – זה יכול לקרות גם כששני ההורים דתיים, וקשה להפריד את המשתנים בתהליך כזה.
אתם יכולים להרוויח מן השוני ומן העושר המחשבתי שנכנס אל הבית. הנישואים שלכם ואף ילדיכם לא צריכים לסבול מכך שיש לכם דעות שונות ומנהגים שונים. למעשה, ילדים יכולים לגדול יפה ועם תפישת עצמי חזקה כשהם גדלים בסביבה שמעריכה שונות ושיח, וכשהם עדים להתנהגויות של הוריהם שמדגימות הפרדה, וויתור, וכבוד הדדי.
***
