המיניות שלנו איננה מנותקת מהמרחבים בהם אנחנו מתקיימים. היכרות עם תאוריות שמסבירות את האופן בו עובדת המיניות האנושית יכולה לעזור לזוגות להבין מה עוזר לחיי האישות שלהם ומה פוגם בה. 

המיניות היא חלק ממארג החיים האנושי. בני אדם מדברים, יוצרים קשרים, אוכלים, ישנים, מתפללים וגם פעילים מינית. כדאי להבחין בין "פעילות מינית", שמתייחסת להתרחשות הגופנית בה אברי המין של שני גופים באים במגע, לבין "מיניות", שמורכבת מכמה ממדים. המועצה למידע ולחינוך מיני של ארצות הברית (SIECUS) הגדירו מיניות כ"אינטגרציה של אספקטים פיזיים, רגשיים, אינטלקטואלים וחברתיים של אישיות האדם".

בקשרים בין בני זוג באים לידי ביטוי דברים רבים: מבנים פסיכולוגיים, תהליכים ביולוגיים ורגשיים, תפיסותיהם העצמיות, השפעות תרבותיות, ציפיות מהקשר, תקוות וחרדות הנוגעים לזוגיות, מוסכמות חברתיות, התפקוד המגדרי, החינוך והערכים שלאורם גדלו נמצאים יחד איתם – וכל אלו משפיעים גם על האופן שבו נחווית המיניות. 

המיניות איננה אי בודד והיא שזורה בשאר המרחבים בהם מתקיימים בני האדם. הקשרים רחבים המאפיינים את חיי בני הזוג שותפים בעיצוב הרגשות שהמיניות מציפה בהם והמשמעויות שהיא מייצרת עבורם. קשה להפריד בין ההוויה הפרטית של בני הזוג לבין המשפחה, החברה והתרבות בה הם חיים, "האישי הוא פוליטי".

מה היא מיניות בריאה

מיניות בריאה היא מושג שקשה להגדרה. למרות האתגר, ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר מיניות בריאה כך: 

"רווחה פיזית, רגשית, נפשית וחברתית ביחס למיניות. לא רק בהיעדר מחלות, קושי תפקודי או נכות. מיניות בריאה מחייבת גישה חיובית ומכבדת למיניות וליחסי מין, כמו גם האפשרות לחוויות מין בטוחות ומענגות, חופשיות מכפייה, אפליה ואלימות."  (תרגום חופשי מאתר האינטרנט של ארגון הבריאות העולמי, פורסם ב-2006) 

מודלים לתיאור התנהגות מינית אנושית 

המודל הראשון שהוצע למיניות האנושית פותח על ידי ויליאם מאסטרס ו-וירג'יניה ג'ונסון (1969) והתמקד בהיבטים פיזיולוגיים של מעגל העוררות המיני. הם התייחסו למאפיינים הפיזיולוגיים של המפגש המיני – למין ולא למיניות – וטענו כי המודל שלהם תקף לגברים ונשים כאחד. הם הציגו מעגל המתחולל בין תחילת העוררות המינית ועד השיבה לרגיעה (HSRC) וכולל ארבעה שלבים עוקבים: עוררות, מישור, אורגזמה ורגיעה.

עשור מאוחר יותר טענה הלן זינגר קפלן כי אצל נשים מעגל התגובה המינית מתחיל בשלב מוקדם יותר: בחשק המיני. בלי חשק, היכולת להגיע לעוררות נפגמת באופן מהותי, ולכן נכון להפוך את מעגל התגובה המינית לבעל חמישה שלבים. המודל של קפלן הוא מודל רפואי המגדיר התנהלות תקינה. וברגע שמוגדר מה תקין ו"בריא", אפשר להסיק מיד שכל סטייה מהמודל מהווה פתולוגיה ובעיה שנכון שהממסד הרפואי יתערב בה.

כיום המודל המקובל הוא זה שהציעה רוזמרי בסון לגבי המיניות הנשית, "מעגל המיניות של האישה" (2000, Basson). בניגוד למחקרים שקדמו לה, המודל שמציעה בסון אינו לינארי, ושלב אחד אינו מוביל בהכרח לשלב הבא באופן חד-כיווני; הוא כולל מרכיבים שונים שמשפיעים אלה על אלה בדרכים רבות. בנוסף, בסון מתייחסת אל היבטים רגשיים וזוגיים נוספים העשויים להשפיע ולתפוס מקום במעגל התגובה המינית. בסון מתארת מיניות ולא רק מין. 

בסון טוענת כי נשים שאינן נמצאות בזוגיות, חוות חשק מיני באופן המתאים למודל של מאסטרס וג'ונסון. אולם אצל מי שמצויה בזוגיות ארוכה, היצר המיני אינו עומד בפני עצמו אלא משרת צורך חשוב יותר – האינטימיות. לפי בסון, החשק המיני אצל נשים הוא תגובתי, כלומר זקוק לאינטראקציה חיצונית כדי להתעורר, בשונה מגברים שאצלם הוא נתפס יותר כמי שעומד בפני עצמו. כך למשל, היא מדברת על מוכנות (receptive  to bewillingness) להתפתחות אינטראקציה מינית, שבכל מיני מצבים עשויה להתעורר לתשוקה ולהגיע לסיפוק מיני שאינו בהכרח תלוי באורגזמה. זו תיאוריה שמאפשרת הרבה יותר חופש ומרחב לכל אישה למצוא את עצמה ואת מיניות מבלי להיות מקוטלגת כ"בריאה" או "חולה".

המרחב המיני ה"בריא" רחב, עשיר ועם זאת ייחודי. הרחבת ההבנה על מה נחשב "נורמלי" ו"בריא" מאפשרת לשחרר את הגבר, האישה והזוג מהמבט המנסה להשוות בין מה שיש להם לבין מה ש"מקובל". המרחב המיני נותר אישי ובו ברוב הגדול של המקרים, בני הזוג יכולים לנווט את דרכם ולעצב אותו מבלי להיקלע לאבחנות של פתולוגיה או בריאות. המודל של בסון מצליח להחזיק במתח בין הגבולות של מה שנתפס כ"בריא" לבין היכולת לקיים מרחב שאינו מוגדר ומקוטלג באופן ברור. חדר משלהם.

באין הגדרות חדות ומסדרות, אין מנוס מהצורך שכל אישה, גבר וזוג יתוודעו לעצמם, כפי שהרב קנוהל קרא לתהליך זה "ניסוי ותהייה". הידיעה מה מסייע לכל אחד ואחת להיכנס אל תוך מעגל החשק, כפי שמכנה זאת רוזמרי בסון, יכולה לסייע בצמצום אכזבות ופערים בין בני הזוג, וכך גם הידיעה מה מסייע למי שניצב עמנו בסיטואציה. העונג שמזמנים יחסי המין מושפע גם – ואולי בעיקר – מהיחסים שמצויים בין שני האנשים השותפים במעשה, והמבט הישיר לתוך עיניהם יסייע בהתהוות של יחסים מתוך שמחה והדדיות. 

בין אינטימיות למיניות

הקִרבה הרבה בין המושגים "אינטימיות" ו"מיניות" עלולה ליצור מצב שבו הם הופכים למילים נרדפות שאינן נפרדות זו מזו. גם בשפת היומיום קורה ש'אינטימיות' מתחלפת עם מיניות, למשל בביטוי "מפגש אינטימי" כתחליף ל"מפגש מיני": השימוש במילה "אינטימיות" מחליף את ההתייחסות הישירה למפגש המיני שמתרחש.

הרצונות השונים של בני זוג לא בהכרח מובילים לפערי חשק בין בני זוג אך התייחסות להבדלים בין מין לאינטימיות יכולה לשפר את מערכת היחסים המינית בפרט, ואת מערכת היחסים בכלל. חשוב לשים לב גם לחשש מפני מִגְּדוּר יֶתֶר של הרצונות השונים. לתת מקום לנשים לדבר על חשק מיני שעומד בפני עצמו, ולאפשר לגברים לדבר על הרצון באינטימיות וקרבה בפני עצמה שלא עומדת בהלימה מוחלטת לחשק המיני. 

הדבר החשוב שעולה מן התיאוריות שנכתבו כאן, הוא ההיכרות שנדרשת לכל אישה עם עצמה, לכל גבר עם עצמו וכן לכל זוג זה עם זו. הידיעה מה מסייע לכל אחד ואחת להכנס אל תוך מעגל החשק, כפי שמכנה זאת רוזמרי בסון, יכולה לסייע בצמצום אכזבות ופערים בין בני הזוג, וכך גם הידיעה מה מסייע למי שניצב עמנו בסיטואציה. העונג שמזמנים יחסי המין מושפע גם ואולי אף בעיקר מהיחסים שמצויים בין שני האנשים שנוכחים במעשה, והמבט הישיר לתוך עיניהם יסייע בהתוות של יחסים מתוך שמחה והדדיות. 

***

לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• תורה היא – וללמוד צריך: התשוקה להשגת ידע על תשוקה – הרבנית שרה סגל-כץ
• לדעת לבחור נכון: מודל רב-מימדי למיניות בריאה – דינה שלו
• ֿמיניות בריאה בחברה הדתית – הרבנית שרה סגל-כץ
• למה קשה לדבר מיניות בעברית פשוטה? – חננאל רוס
• מיניות בריאה, בין קודש לחול – יחיעם שרלו
• על פורנוגרפיה, התמכרויות ושיח חינוכי – ד״ר יניב אפרתי
• כי מרה מאד הדעת? – חורש אל-עמי
• שיח פנים-גברי בריא על מיניות – שולמית שפרבר
• הגנה עצמית מעצימה – אמונה לפיד

• מיניות גברית כמהלך חיים – כיצד לחנך נערים להתנהגות מינית חיובית? – ד"ר ירון שוורץ
• יומן נעורים: על אלימות ופגיעה בקרב נערים ועל אחריות חברתית – ד"ר ירון שוורץ
• אינטימיות, פרטיות והסודיות המסוכנת המלווה פגיעות מיניות – חננאל רוס
• בלבול השפות בין הפוגע לקורבנו: שפת הדת ושפת הפגיעה – ד"ר יהונתן פיאמנטה
• אל תשלח ידך אל הנער: התמודדות הקהילה הדתית עם עבריינות מין בקטינים – יונתן האורד
• כוחה של קהילה אידאולוגית בהתמודדות עם אירוע טראומטי – אורי שרמן
• האם ניתן להלבין חטאים אפורים ושחורים? – הרבנית שרה סגל-כץ

***

קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

 1202: נשים |  1203: גברים
02-6730002: נשים דתיות  |  02-5328000: גברים דתיים
סיוע דרך WhatsApp ב-052-8361202  |  קולמילה – צ'אט סיוע אנונימי
מענה רפואי ראשוני | הליך פלילי והליך אזרחי | סיוע וליווי בהליך הפלילי | מענה טיפולי ורגשי
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית | רקע, חזון ומטרות להקמת האיגוד

***