התקופה בה אנו נמצאים כעת משלבת בין ימי התגוננות מפני נגיף הקורונה לבין בוא האביב וחג הפסח. ההתגוננות, הבידוד והאתגרים הרפואיים נחווים כרחוקים מאד מהציפיות שהיו לקראת העונה, החג ומפגשי המשפחה.
מגזין גלויה פורש נקודות אור רבות, לצד הערפל, על מנת להשיב רוח חיה בתוך ימים אלו.
אִם תִּתֵּן לִי חֶלְקִי בְּאֵימַת מַחֲשַׁכֶּיךָ
אוּלַי יֵאוֹר לִי מְעָט .
אִם תִּפְרֹק עַל כְּתֵפַי אֶת כֹּבֶד עֻלְּךָ מֵעָלֶיךָ
אוּלַי יֵקַל לִי מְעָט.
אִם תָּבִיא אֱלֵי כְּפוֹר עַזְבוּתִי אֶת צִנַּת בְּדִידוּתֶךָ
אוּלַי יֵחַם לִי מְעָט.
כְּמוֹ עֵץ בִּשְׁלָגָיו, הַנּוֹצֵר אֶת אֲבִיב נִצָּנָיו
בַּקָּרָה,
אֶעֱמֹד בְּפִתְחֵי יְגוֹנֶיךָ.
וְהָיָה מַכְאוֹבְךָ לִי תְּשׁוּרָה.
בְּיָדַיִם טוֹבוֹת אֶשָּׂאֶנּוּ.
לֹא אֶפֹּל, לֹא אֶכְרַע –
אַל תִּירָא.
[לאה גולדברג]
צילו של משבר (או ליתר דיוק, צלה של הקורונה)
לאה גולדברג מיטיבה לתאר במילותיה הנוגעות והנוקבות כאחד את החוויה ההדדית של קושי ומשבר. הן דמות הדוברת והן הדמות אליה היא מדברת, נמצאות ב"מחשכים", נושאות בעול ומרגישות כפור וצינה. הדבר המופלא במונולוג הלירי שגולדברג כתבה, הוא שמן מילים אלו עולה סימביוזה אפשרית של הדדיות וקשר אשר מהווים אמצעי להתמודדות בזמן משבר ובעת חווית קושי, ומגלים קרן אור של הקלה וחום.
בימים אלו, החברה הישראלית והגלובלית חוות משבר שאינו מבדיל בין גזע, דת, מין או מגדר. הוא לא פוסח על אף מבנה חברתי או על מעמדות חברתיים וכלכליים שונים (אם כי אין ספק שיש הבדל במידת והיקף ההשפעה בטווח הארוך והקצר מבחינת המימד של המעמד הסוציו-אקונומי). מגפת הקורונה מציבה כל אחד ואחת מאיתנו בסיטואציה חדשה, במעין טריטוריה לא מוכרת, ולנו אין ברירה אלא לקבל גזירה זו. קשישים בודדים, סבים וסבתות, הורים ומשפחות, זוגות ותיקים או צעירים, רווקים ורווקות, ילדים וילדות – לא משנה תחת איזה גיל או הגדרה אנו נופלים, חווית הקושי נוכחת בחיינו ומקבלת צורה וגוון אישיים.
בחלק מהמקרים הקושי הגדול טמון בחוויה של בדידות. ישנם אנשים ונשים שמעולם לא הרגישו כה לבד, בנתק כה גדול מהעולם ומהחברה. אנשים ונשים שמתוקף השלב או המצב בו הם נמצאים בחייהם, אינם חולקים את המרחב האישי שלהם עם בן או בת זוג, או שבעקבות הקורונה מצאו עצמם מבודדים מן העולם ללא אפשרות לצאת אפילו למילוי צרכיהם הבסיסיים ביותר. אם בזמן שגרה ניתן לעיתים להשקיט את השדים הפנימיים, להתמודד עם הפחדים והחששות או לווסת ציפיות ואכזבות אישיות על ידי אינטראקציה עם העולם החיצוני והחברה – בתקופה שכזו, קשה הרבה יותר למצוא מקום ולהציב גבולות למה שמתחולל בתוך הראש והלב. גם אם יש אחיזה בשקט, שלעתים עשוי להיות נעים, הלבד העובדתי עלול להתפתח כהרף עין ללבד תודעתי ורגשי ולבדידות קשה מנשוא.
במקרים אחרים, הקושי דווקא טמון בהיעדר של מרחב אישי ופרטי. זוגות ומשפחות מוצאים עצמם לפתע מרותקים לבית מגוריהם, ללא מסגרות חינוך ולעיתים ללא מסגרות עבודה ופרנסה. לפעמים רק אחד מבני הזוג ממשיך לעבוד מכיוון שהוא מוגדר כעובד חיוני או שמקום עבודתו לא נפגע, בעוד השני נשאר בבית ונושא במלוא עול אחזקת הבית והטיפול בילדים. לפעמים שני בני הזוג הפכו למובטלים וכעת כל מה שהם יכולים לעשות רוב הזמן הוא להיות בבית. במידה ואין להם ילדים, הם חולקים את המרחב הביתי כזוג ובמידה ויש להם – מדובר במשפחה שלמה שבצורה הופכית לנורמת חייהם, פתאום חולקת מרחב ושגרה אחידים לאורך רוב שעות היממה.
כל החיים מתכנסים לתוך הבית, כאשר בדרך כלל חלק הארי שלהם מתרחש בחוץ ובמסגרות השונות שיש לכל אחד מבני המשפחה. האנרגיות כולן מתרכזות במקום אחד, בזירה אחת, ופוטנציאל ההתנגשות וההתלקחות גדול בהרבה מהרגיל. הסיטואציה הזו יכולה להוות אתגר ולעורר קושי רב בזוגיות בריאה ובמשפחה מתפקדת ואוהבת, כל שכן בזוגיות או משפחה שכבר חוות קשיים או שבהן קיימות נורמות לא תקינות. דוגמה ממשית ואקטואלית לכך היא העלייה חסרת התקדים בפניות ובדיווחים למשטרה על אלימות במשפחה או בקרב בני נוער ופניה למוקדי סיוע נפשי. החברה נמצאת בסיר לחץ אדיר, כשנראה שכמעט בלתי אפשרי לווסת את הלחץ והטמפרטורות ולמנוע פיצוץ.
מן הפנים אל החוץ
אולם זהו רק שיקוף של מימד אחד במציאות הנוכחית. ישנו מימד אחר המתגלה דווקא לאור המצב הלא רגיל ולא שגרתי שאנו חווים, מימד שלאה גולדברג כבר תיארה בשיר הפותח רשומה זו. בעת הזו בישראל, קמות להן בו זמנית מאות ואף אלפי יוזמות שמטרתן לעזור אחד לשני. בהתאמה מדויקת למילותיה של גולדברג, יש בחוויה המשותפת של קושי וביצירת קשר הדדי רובד שמאפשר חלוקה בעול ובתחושות, שמקל, מחמם ומאיר את המציאות עבור הצדדים השונים. יותר מכך, עצם העובדה שכל אחד ואחת מאיתנו, באשר הם נמצאים מבחינת הסטטוס הזוגי, המשפחתי או הגילאי, שוהים בטריטוריה חדשה ולא מוכרת – יש בה פוטנציאל לאפשרויות חדשות לגמרי של חוויה את עצמנו, את בני זוגנו או משפחתנו. החושך מביא עמו גם צורות רבות להאיר את המציאות והמשבר מזמן לנו כר ליצירה ולהתקשרות מקוריות.
התנדבות וסיוע פרקטי לנזקקים: איסוף וחלוקת מזון למשפחות במצוקה, לקשישים המסוגרים ולמבודדים המסוגרים בביתם. התגייסות המונית של ארגוני ועמותות הסיוע הקיימות, של ארגוני החברה האזרחית כ"לב אחד", התאחדות הסטודנטים ושל המנהלים הקהילתיים בסיוע העיריות והקהילה. המנהלים והקהילות השכונתיות מפעילים ביחד מערך של תמיכה ועזרה לאלו שמתקשים להתמודד עם שגרת החיים החדשה וזקוקים לסיוע מן הקהילה. קבוצות וואטסאפ, חמ"לים עירוניים ושכונתיים, גיוס תרומות ומתנדבים, כל אלה ועוד קמו כהרף עין. אם לא ברור לכם במה אתם יכולים לעזור, אתם יכולים תמיד לפנות למערך ההתנדבות בעירייה שלכם או למנהל הקהילתי של שכונכם.
סיוע נפשי, חברתי והמשך קיום מערכי תמיכה חיוניים בתחומים שונים: ארגונים רבים עושים מאמצים גדולים על מנת להפוך את הסיוע שהם מציעים לנגיש גם בימים אלו, ויש כאלה שמערך התמיכה שלהן כבר בנוי על נגישות מקוונת. בין הארגונים הם: איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית (1202 – קו סיוע לנשים, 1203 – קו סיוע לגברים הקשבה. לכניסה לצ'אט), עמותת ער"ן (בטלפון 1201), עמותת סהר, קופות החולים המציעות תמיכה נפשית טלפונית (כללית 2700*, מכבי 3555*, מאוחדת 3833*, לאומית 507*), עמותת דלת פתוחה ועמותת לדעת לבחור נכון העוסקות בייעוץ להריון ומניעה ובקידום מיניות בריאה, ועוד ארגונים ועמותות רבים וטובים. נוסף על כך, קמות יוזמות המשתמשות בפלטפורמות מקוונות על מנת לייצר תקשורת בין קשישים או אנשים מבודדים לבין אנשים אחרים לשם הפגת בדידות ושמירה על אינטראקציה חברתית. נוסף על יוזמות שמעודדות תקשורת והתקשרות גם בין חברים, בני משפחה וכד'.
סיוע לאנשי הצוותים הרפואיים ומשפחתם: תמיכה באנשי ונשות הצוותים הרפואיים על ידי יוזמות התנדבות ופרויקטים לשמירה על ילדי רופאים במהלך ימי העבודה, מילוי וסיפוק הצרכים השוטפים של היום-יום כבישול אוכל לבית ומשפחות הרופאים, למקומות העבודה הרפואיים ועוד.
עולם הכושר הגופני והאימון פותח את שעריו באופן מקוון: מרכזי כושר, מגוון גדול של סטודיו לתרגולי גוף, מאמנים ומאמנות בתחומים ספורטיביים שונים, משחררים תוכן לעולם בחינם או בעלות מוזלת במיוחד. נראה שישנה התגייסות הדדית לשם שמירה על המורל האישי והכללי, כשאחד הכלים המשמעותיים לכך הוא פעילות גופנית וספורטיבית. הפעלת הגוף ושמירה עליו הם בבחינת שמירה על הנפש, שכן פעילות גופנית תורמת לתחושת החיוניות, משאירה אותנו אקטיבים ומשחררת חומרים התורמים לתחושת האושר והסיפוק העצמי שלנו. ישנן כל כך הרבה הזדמנויות להפעלה של הגוף, כשעלינו רק לחפש את הפעילות שמתאימה לנו: יוגה, פילאטיס, אימוני כוח, מדיטציה, מחול וריקוד ועוד. לא יודעות או יודעים איך למצוא את מה שאתם רוצים? תתחילו מחיפוש מהיר בפייסבוק, פנייה לחברים (לרבים מאיתנו יש מה להציע בעצמם, או באמצעות חיבור לחברים שמעבירים תרגולים או אימונים מהבית). מעולם לא נראה שפע כה רב וכה נגיש העומד לרשותנו.
גישה למוסדות תרבות, אומנות, לימוד ותוכן: תיאטראות, מרכזי הגות ולימוד (אוניברסיטאות, מכוני מחקר, מרכזי הגות), ערוצי מוזיקה ויוצרים, מוזיאונים ועוד – רבים הגורמים המאפשרים גישה בחינם לתכנים. סיורים מקוונים במוזיאונים, צילומים של הצגות שלמות ושל מופעים, גישה לתכנים ולשיעורים שעד כה הייתה בתשלום או במסגרת שייכות בלבד. בזירה התרבותית, כפי שגם קורה בזירות אחרות, ישנה מוטיבציה חיובית לשמירה על גירוי אינטלקטואלי ותרבותי ולהעשרה של כל מי שחפצה בכך נפשו ולבו. נוסף על כך, אלו הם גם פלטפורמות נהדרות ל"בילוי" משותף עם הילדים או עם הקרובים לכם. גם אם אנחנו לא יכולים לצאת מפתח הבית באופן פיזי, אין המשמעות שאנו לא יכולים לצאת ממנו באופנים אחרים. הנה כמה הצעות מהנות:
סיור במוזיאון ישראל ובמוזיאונים רבים ומפורסמים ברחבי העולם, טעימה חינם ממיזם "הרצאות מהכורסא", אתר בידודי המציע אלפי שעות של תוכן בחינם לקטנים ולגדולים, 450 קורסים מקוונים באוניברסיטאות הטובות בעולם שנפתחו לשימוש חינם, מחזות זמר קלאסיים ישראלים לצפייה בבית, מגוון פודקאסטים לילדים שמציע ערוץ "כאן", הזמנה מתיאטרון חיפה לצפייה באחת מהצגותיו בכל ערב ב21:00 מספת הסלון שלכם.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
התמודדות הלכתית
האתגר אינו פוסח על העולם הרבני וההלכתי בהתמודדות עם הקושיות והסוגיות שמעלה שגרת החיים בימי הקורונה.
ליל סדר שונה מכל לילות הסדר: אחד האתגרים המדוברים ביותר הוא ליל הסדר והעובדה שבשנה זו לא נוכל לחגוג אותו יחדיו. יותר מכך, דווקא הסבים והסבתות שלנו הם אלה שישארו לבד, או קשישים ובודדים אחרים שבדרך כלל מצטרפים לסעודות חג בחסות ארגוני סיוע והרווחה. בצורה חסרת תקדים, ועם אי-הסכמות רבות, פסקו חלק מהרבנים כי ישנו היתר להשתמש בפלטפורמות כזום ודומותיה לשם חגיגה משותפת בליל הסדר עצמו. היתר זה, גם אם לא נבחר ללכת על פיו ולא נסכים עם טיעוני ההתר, מבטא הכרה בקושי, בבדידות ובריחוק שליל הסדר עשוי להביא עמו. יוזמה נוספת שמשתמשת בטכנולוגיה לפתרון הבדידות, ועשויה להיות נוחה יותר לציבור שומר המצוות, היא יוזמה של הרב בני לאו לליל סדר מוקלט מראש שניתן לצפות בו בטלוויזיה ובאתר 929, שתפעל לאורך ליל הסדר ותדמום למשך שארית החג.
מנהגי החג ומאכלי חג: הניתוק הבין-דורי אומר גם שיותר אנשים יערכו בעצמם את ליל הסדר ויבשלו בעצמם, במקום עורכי הסדר המסורתיים של כל משפחה וצריכים להכין בעצמם את מאכלי הפסח במקום האוכל עם הטעם המוכר. לא מדובר רק בהלכה אלא גם במנהגים שיחסרו. לצד השלמת פערי הידע ההלכתיים, כדאי לנצל את הזמן להעברת ידע בין דורית על המנהגים ועל המתכונים המשפחתיים, גם לטובת השנים הבאות.
תוכן לחג: בשנה רגילה, חלק ניכר מתוכנו של חג הפסח לילדים ולמבוגרים – רעיונות, שיחות, חידושים, מחשבות ודברי תורה – מובא לשולחן על ידי בני המשפחה. רבים וטובים הוציאו חוברות לחג הפסח עם קטעים שכתבו או ליקטו, למשל החוברת לחג הפסח "כי בדבור יתעורר הלב" עם קטעי שירה והגות שאספה הרבנית שלומית פיאמנטה, גם ליהודה גזבר-פניגשטיין יש הגדה שמלווה בקטעים שהוא כתב. הרבנית רחל וכטפוגל אספה רעיונות לבילוי משפחתי לחול המועד פסח בבית.
הכשרת הבית לפסח: הצורך להישאר בבית הופך לא רק את ליל הסדר, אלא גם את ההכנות אליו, למאתגרות יותר. במקום הגעלת כלים במקומות מסודרים ומכירת חמץ מאורגנת עלה צורך להכין את הבית באופן אחר מבשנים קודמות: אנשי הלכה ומוסדות הוציאו מדריכים רבים להכשרת הבית, לטבילת כלים חדשים, למכירת חמץ ופתרונות של ביעור חמץ מבלי הבערה בחוץ.
טבילה: התמודדות נוספת שעלתה ביתר שאת בתקופה זו היא סוגיית המקוואות, חששות היגייניים והדילמה הכואבת האם לטבול ולהסתכן או להימנע מטבילה כליל ולהיוותר להלכה במצב של דחיית טבילה, על כל משמעויותיה. המתח שבין חובת הטבילה לשם סיום תקופת ההרחקה – "וְאַחַר תִּטְהָר", לצד המחוייבות ל"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" מעלה את השאלה כיצד נכון לקיים עתה את "וָחַי בָּהֶם".
את הנושא העלתה הרבנית שרה סגל-כץ, מדין "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", ואליה הצטרפה הרבנית ד"ר חנה אדלר ויחד הן פירסמו לציבור גילוי דעת (בעברית ובאנגלית) המביא מידע לגבי ליקויים במערך הפיקוח במקוואות והודיעו על הדברים, בצער ובדמע, בפוסט ברשת החברתית פייסבוק. לאחר פרסום גילוי הדעת הן הוסיפו פוסט עדכון – והדיון הציבורי נמשך.
פרסום גילוי הדעת יצר דיון ציבורי וכתבות רבות התפרסמו בנושא זה בבמות שונות: לאישה – XNET, הארץ, כיפה ג'רוזלם פוסט וטיימס אוף ישראל וכן, כתבה מצולמת בחדשות כאן11 והתקיים גם פאנל-זום באתר ובדף של מקור ראשון על דילמת המקוואות באופן מעורר השתאות בקיום מחלוקת לשם שמים.
מוזמנות ומוזמנים לעקוב אחר ההאשטאג Mikveh_and_Corona# המלווה את הפעילות בפייסבוק וכן, להתעדכן בדף הפייסבוק החדש: צלולות – טובלות ובלניות למען בטיחות הטבילה.
לוגין.מקווה Login.Mikveh: ארגון "עתים" הצטרף למשימה של ליווי סוגיית המקוואות ונגיף הקורונה ויחד עם הרבניות חנה ושרה גיבשו נייר עמדה שנשלח למשרדים הממשלתיים, הרלוונטיים.
בנוסף, כולם יחד גיבשו ומקדמים שאלון עבור הטובלות והבלניות, על מנת לאסוף את המידע על יישום ההנחיות לבטיחות מירבית במקוואות בימי הקורונה. השאלון מבוסס על הנחיות משרד הבריאות והמשרד לשירותי דת למקוואות.
בהמשך, בעז"ה, תוצאות הסקר יפורסמו על מנת שכל אשה תוכל למצוא את המקווה העומד בדרישות משרד הבריאות, בפרט בימים אלו. המידע שנאסף באמצעות הסקר, יועבר אל הרשויות הממונות על בריאות הציבור ומערך המקוואות כדי לקדם את בריאותן של נשים גם במקוואות (בחירום ובשגרה).
בנושא זה ניתן לפנות ישירות למייל: login.mikveh@gmail.com
בערב שביעי של פסח, העלינו עדכון נוסף ובימים הקרובים נפרסם תוצאות של שאלוני הטבילה עד כה.
"בְּיָדַיִם טוֹבוֹת אֶשָּׂאֶנּוּ / לֹא אֶפֹּל, לֹא אֶכְרַע"
כפי שתואר, ישנן נקודות רבות של אור ושל שיתוף בשעת הצורך בה אנו נמצאים. אין בהן מלבטל את ההתמודדות, האתגרים והקשיים שעולים במשבר הנוכחי, אבל הן שיקוף של המימד החיובי ושל אפשרויות להקלה ולעזרה אישית והדדית בתקופה זו.
חג הפסח וליל הסדר קרבים ובאים, וכחג הנושא על דגלו את נס החירות יש בתזמון הנוכחי משהו אבסורדי, שהרי אנו מסוגרים ומוגבלים לביתנו ללא יכולת לחגוג את הלילה המיוחד עם רבים מיקרינו ואהובי לבנו. למרות האבסורד, ואולי אפילו בזכותו, מדובר בסיטואציה שמזמנת עבורנו גם הזדמנות אחרת, חדשה. אם נחזיר לרגע את הכדור למגרש האינטימי של בין אדם למקום, בין אדם לעצמו ובין אדם לקרוביו, ניתן לראות את ההזדמנות האישית והפרטית לגילוי וליצירה.
הזדמנות שכזו גלומה בשהות האינטנסיבית והחריגה עם עצמנו או עם בני זוגנו ומשפחתנו הגרעינית: בפנינו האפשרות להתחבר ולהקשיב לעצמנו בדרכים ובצורות שעד כה לא יכולנו, בין אם מפאת מגבלות זמן או פניות ובין אם בגלל גורמים אחרים. יש לנו אפשרות לגלות מחדש את אלה שעמם אנו נמצאים ברגעים אלו, שכן לפתע אנו חולקים איתם מרחב פיזי וכן איכות וכמות זמן שאין להשוות אותן לאלו העומדות לרשותנו בזמנים רגילים. אנו יכולים לגלות עוד רובד בבן או בת הזוג שלנו, לרכוש עוד פיסת ידע על ילדינו או על הורינו, להבין עוד משהו על עצמנו ועל הצרכים שלנו ולמצוא חידוש באמונתנו, תהא אשר תהא.
נראה כי גם בעת הזו, גם בזמני חירום אחרים ואף בכל שגרה, עלינו לחפש את נקודות האור הקיימות – בתוכנו, סביבנו ושביכולתנו להגביר. בודאי טוב יהיה להישאר מחוברים זה לזו, זו לזה ובתוך חיי המשפחה והחברה – לבחור לשתף בצרכי הנפש, בכמיהות ואף ברגעי האלם. האתגר שכולנו חווים עתה מעורר מחוייבות מעשית באחריות ובתגוננות. גם הלך-נפש של חוסן ואמונה, עשויים לסייע בהשגת הקלה, בהנכחת חום ואור שמתארת כה טוב לאה גולדברג, בשירה, בעת השותפות בעול.
החירות לנוע ולחגוג את החג עם מי שאנו רוצים או בצורה שאנו רוצים אולי נמנעת מאיתנו עכשיו, אבל יש – לכל אחת ואחד – מעימנו את החירות והחופש לבחור כיצד להתמודד, כיצד להיות בהווה. החירות נתונה גם ביצירה ובחיפוש של ההיבט המיטיב שיובילי אותנו אל חיבור לעצמנו, ליקרים לנו ולמה שנבחר כחשוב עבורנו בשעה זו ובכלל.
שנזכה לשמוח בחג זה ששונה מכל לילות הסדר שהיו,
שנכוון הלב בעת ההגדה – למשמעויות החדשות שמצטרפות
ושנפקח עיניים אל אל פריחת האביב ונודה על הטוב.
כמה וכמה ניסים / אפרת ביגמן
כַּמָּה וְכַמָּה נִסִּים אֵרְעוּ לָנוּ בַּבַּיִת הַזֶּה:
שֶׁנִּשְׁאֲרוּ נַעֲלֵי הַבַּיִת זְמִינוֹת תָּמִיד לִנְעִילָה,
סַף סָלוֹן, מִפְתַּן דֶּלֶת.
שֶׁהָיְתָה עֲרֵמַת הַכְּבָסִים הַמְּלֻכְלָכִים
מַלְבִּינָה, נִלְבֶּשֶׁת וְשָׁבָה לַעֲרֵמָתָהּ,
שֶׁהָיוּ הַכֵּלִים אֶל הַכִּיּוֹר מֵאֲלֵיהֶם נֶעֱרָמִים
מַעֲשֵׂה שֵׁדִים חוֹגְגִים בַּלַּיְלָה.
הַדֻּבִּים עוֹדָם יְשֵׁנִים בַּמִּטּוֹת,
בִּזְמַן שֶׁיְּלָדַי אֵינָם
מִבְרְשׁוֹת הַשִּׁנַּיִם בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן מְפַטְפְּטוֹת
חֲרִיקוֹת הַדְּלָתוֹת מְהַמְהֲמוֹת שִׁירָתָן הַכְּבֵדָה,
שֶׁבְּכָל אֵלֶּה יֵשׁ אִישׁ וְיֵשׁ אִשָּׁה
יֵשׁ בְּגָדִים וְיֵשׁ בְּרָכָה
יֵשׁ גֹּדֶשׁ וְיֵשׁ גְּמִיעָה
יֵשׁ דָּם וְיֵשׁ דִּמְעָה
וְלָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית הַמַּלְבִּינָה בְּכָל עֶרֶב
אַחַר חֲצוֹת.
***
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- והזמן עצר מלכת: רַוָּקוּת בזמן הקורונה – צוות גלויה
- בסגר, בסגר: השפעת הקורונה על המיניות – צוות גלויה
- טבילה במקווה והתגוננות מנגיף הקורונה: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב" – הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
- אחריות אישית והתמודדות קהילתית: מערך המקוואות באפרת בימי קורונה – אלישבע רוסמן סטולמן
- והזמן עצר מלכת: רַוָּקוּת בזמן הקורונה – צוות גלויה
- "יזכור" ו"א-ל מלא רחמים" לקורבנות נגיף הקורונה – ד"ר יעל לוין
- בין הדרכה, טיפול וייעוץ – הרבנית שרה סגל-כץ
- כללים ותמרורי אזהרה לטיפול – סיון דרשן
לקריאה נוספת:
- מים חיים – רביטל ויטלזון יעקבס, מגזין מוצש, מקור ראשון – כתבה על ההתמודדות עם הטבילה במקווה בימי הקורונה, 18.12.20
