לדבר גלויות על זוגיות

טבילה שיוצאת בשבת היא אתגר בפני עצמה. אך לעתים האתגר מתעצם פי כמה, כאשר נמצאים בשבת במקום נטול מקווה.

וְאָז הַכֹּל נִצַּת / כִּפְרִיחַת הַדֻּבְדְּבָן

אֶת הַשִּׂמְלָה שֶׁלִּי שֶׁשָּׁכְבָה בָּאָרוֹן כְּבָר שָׁנִים / כִּי צָחַקְתָּ שֶׁהִיא מַדְגִּישָׁה לִי אֶת הַשֻּׁמָּנִים. / שָׁמַרְתִּי לִי גַּם מַחֲמָאָה שֶׁרָצִיתִי לְקַבֵּל / וְאַתָּה בְּקשִׁי טָרַחְתָּ לְהִסְתַּכֵּל

אֵיזֶה לוּחַ פְּנִימִי אוֹ שָׁעוֹן / שֶׁמְּתַקְתֵּק בְּקֶצֶב הֱיוֹתוֹ. / וְהַלֵּב, הוּא פּוֹעֵם אֶת יָמָיו / בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁמְּצֻפֶּה

אַתָּה לֹא עוֹשֶׂה לִי פַּרְפָּרִים בַּבֶּטֶן./ אתָּה לֹא גּוֹרֵם לַלֵּב שֶׁלִּי לְהַפְסִיק לִפְעֹם./ אֲבָל אַתָּה כְּמוֹ לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה בְּסוֹף הַיּוֹם.

אֵיזֶה מַזָּל / שֶׁיֵּשׁ אוֹתוֹ, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים אוֹתָךְ / שׁוּב, בְּרֶגֶל גַּסָּה / מוֹשִֹיט יָד פְּרוּשָׂה, / מַסְתִּיר לְרֶגַע אֶת הַיָּרֵחַ שֶׁאוֹרוֹ מֵעִיב

הַשָּׁרָשִׁים יְכוֹלִים שׁוּב לְהִזּוֹן מֵאוֹתָהּ תְּמִסַּת קַרְקַע,/ לִשְׁלֹחַ יוֹנְקוֹת לְכָל הַכִּוּוּנִים,/ לְהִתְמַיֵּן בְּלִי לַחְדֹּל.

תַּלְתַּלַּיִךְ צוֹנְחִים מִמָּחוֹל,/ רַגְלַיִךְ לוֹטְפוֹת קַרְקַע עוֹלָם,/ אַתְּ בּוֹקַעַת מֵרֶחֶם לַח.

מְשִׁיכָה נְחוּשָׁה וְהַמִּטְפַּחַת מוּסֶרֶת./ עוֹד אַחַת וְהַשֵּׂעָר נִפְרָשׂ.

שֶׁבַע סוֹבַבְנוּ אֶת הָעִיר / וְלֹא נָפְלוּ חוֹמוֹת, / בָּאֲוִיר רַעַד זִכָּרוֹן עַתִּיק שֶׁל נִסּוּר / וְהִפָּרְדוּת

וָאֶחֱבֹק וָאֲנַשֵּׁק, תַּלְתַּל עֲטֶרֶת רֹאשֵׁךְ. / נְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה – / גַּם אַחֲרוֹנָה. אלון תמרי משתף את סיפורו כאב שעבר לידה שקטה.

הֶעֱנַקְתָּ לִי שְׂמִיכָה רַכָּה וּנְעִימָה / שְׂמִיכָה כְּפוּלָה / לַמְרוֹת שֶׁיָּדַעְתָּ שֶׁאֶתְכַּסֶּה בָּהּ יְחִידָה

סַבִּי עוֹבֵר בֵּין רוֹפֵא לְמֻומְחֶה, / וְאַנִּי בֵּין פְּסִיכוֹלוֹג לְטִיפּוּל מְעַנֶּה. / הַלֵּב שֶׁל סַבָּא כּוֹאֵב, / וְלִיבִּי מִתְיַיסֵּר.

יוֹם עָמוּס / מָלֵא בְּשֶׁפַע וְכֹל טוּב / טִפְטוּף שֶׁל שִׂמְחָה שָׁב לְחַיַּ / מִסְתַּכֶּלֶת לַשָּׁמַיִם / מְחַכָּה / לַדֶּלֶת שֶׁתִּפָּתַח

וְאֵין לְדַבֵּר עַל הַגִּיל הָרַךְ וְהֶעָנֹג / שֶׁל הַגּוּפִים הַמִּתְרַגְּשִׁים

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אִם אַתָּה מַרְגִּישׁ / וְאִם אַתָּה יוֹדֵעַ / הַלֵּב שֶׁלִּי מְחַפֵּשׂ בְּלִי הַפְסָקָה / וְהוּא לֹא שָׂבֵעַ.

הרהורים על מושג המחוייבות בקרב זוגות מאורסים ונשואים בשנות העשרים לחייהם, בעידן הנוכחי. גרסה מקוצרת של מאמר שהתפרסם בגליון 98 של כתב העת ״דעות״

מאמר על המחויבות בקרב מאורסים וזוגות צעירים בגילאי העשרים, שפורסם בכתב העת ״דעות״. הגליון כולו עוסק במושג המחויבות.

שולמית שפרבר מסבירה את החוויה של חותמי אהבה שנחקקו בזכרון גופני. ברשומה, היא מתארת כי אותם חותמים הם שער עוצמתי לעוררות מינית ולתשוקה. עבור זוגות רבים גילוי מקומות אלו בגוף הם פתח להתנסויות אינטימיות חדשות ומרגשות.

חננאל רוס צולל לרבדים השונים והאינטימיים של חיי זוגיות הלכתיים בין איש ואישה, ומפריד בין שפת החוק ההלכתי לבין השפה הרגשית של בני הזוג.

רינה איבלמן כותבת על מסרים של הנגדה בין התפתחות אישית ומקצועית לבין מציאת זוגיות ומציעה לבחון את הנחות היסוד בנושא, מחדש.

תִּשְׁעָה חֲדָשִׁים אֲנַחְנוּ פּוֹחֲדִים, דּוֹאֲגִים וּמִתְרוֹשְׁשִׁים מִמִּלִּים / וּלְפֶתַע הַשִּׁירָה שֶׁלָּךְ מַגִּיעָה לַחֲדַר הַלֵּדָה, זוֹחֶלֶת / בְּסוֹד שִׁיר / שֶׁמְּחַכֶּה לְהִקָּרֵא

עַל כָּל הַשָּׁנִים / עַל כָּל הַכְּאֵבִים / עַל כָּל הַדָּמִים

מבחר ציטוטים והפניות לתפילות, שירים ומאמרים המופיעים במגזין גלויה לשם השראה וסיוע בגיבוש מילים משלכן.ם במסיבת האירוסין, בין כבני משפחה, בין כאורחים ובין כזוג המתארס עצמו.