לדבר גלויות על ספרות ורוח

כְּשֶׁיִּמְלְאוּ כָּל יְמֵי חַיַּי / הַלְּוַאי וְאֶשְׂמַח

הַשָּׂדוֹת נִפְרָשִׂים עַד גְּדוֹת הֶהָרִים. / מִתְמַתְּחִים בִּיקִיצַת בֹּקֶר. / הָעֵצִים פּוֹשְׁטִים עַנְפֵיהֶם. /

פרק מתוך ספרה של רות נצר,׳נפש הספרות – מסות על ספרות ושירה במבט יונגיאני׳: ״השפה, הלשון, המלה – לעתים מכילה בשירה תמונות שונות, כשהלשון מאחדת משמעויות סמליות שונות ומנוגדות. לדוגמה – הפסוק מהתפילה ״מי כמוך נאדרי בקודש״: אני שומעת כאן את הנהדר. האדיר. העטוף באדרת. אבל גם הנעדר״.

הַכֹּל מַתְחִיל בְּאָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת לְמִקְצַב הַדָּם וּלְרַחַשׁ הַגַּלִּים / מַתְחִיל בַּיָּד הַזֹּאת שֶׁרוֹצֶה לְמַשֵּׁשׁ אֶת הָעוֹלָם

תִּלְּוֶה הַנְּשָׁמָה / שַׁבְרִיר מִזָּהֳרָהּ הָעֶלְיוֹן / וְתַלְוֶה לְגוֹזָלֶיהָ

כְּמוֹ קֶצֶף מִפִּי אֱלֹהַּ - / נִסְתַּר / רוֹחֵשׁ

מֶה הָיָה שָׁם כֹּה מֻפְלָא כֹּה מְרַגֵּשׁ / כֹּה עָצוּם כֹּה מְעוֹרֵר עֶרְגָּה / עַד כִּי נִשְׁכַּח מִמֶּנִּי -

הֵן גֹּרַשְׁנוּ לְמַעַן נִחְיֶה / לְהִנָּצֵל בְּתוֹדַעַת מַלְכוּת

וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַחְבִּיא אוֹתָךְ בְּגוּפִי / שֶׁלֹּא תִּהְיִי נְבוֹכָה

אֵין פְּעִימוֹת לֵב / אֵין מַסַּע דָּם / אֵין נְשָׁמָה / אֵין דְּמָעוֹת

אִם אֵין בָּשָׂר, נִזְכַּרְתִּי, אֵין גַּם רוּחַ, / אִם אֵין צֵל, אָמַרְתִּי, אֵין חַיִּים

אֲנַחְנוּ הַסֶּכֶר הַמּוֹנֵעַ מִן הָאֵלִים / לַעֲלוֹת שׁוּב מִן הַתְּהוֹם.

נְמַסּוֹת הַמַּחְשָׁבוֹת / נְמַסִּים הַזְּמַן / הַמָּקוֹם / נִשְׁאָרוֹת הַשְּׂפָתַיִם

נֹאמַר רַק: הַיָּרֵחַ זוֹרֵחַ, / הַיָּרֵחַ גּוֹרֵעַ, הַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה לִמְקוֹמָהּ

נוֹתְרָה צְרִיבָה קַלָּה בִּזְרוֹעִי / זִכְרוֹן הָאוֹר לִפְנֵי שֶׁנֶּחְבָּא

הָרֶחֶם שֶׁלִּי הֵיכָן הָרֶחֶם שֶׁיֶּלֶד עוֹד לֹא / יִשֵּׁר אֶת מִדּוֹתַי עוֹד לֹא עָנַד לְאֶצְבָּעִי אֶצְבַּע

כְּבָר אָז רָצִיתִי / לִבְרֹחַ לְמָקוֹם אַחֵר

הַשִּׁיר לֹא הִתְקַדֵּם / אִשְׁתּוֹ כָּעֲסָה הַיֶּלֶד נָפַל / עוֹד מְעַט אָרִים אוֹתוֹ

הַיֶּלֶד מַעֲבִיר אֶת יָדָיו / עַל חֲרִיצֵי הָעֵץ

אֵיךְ לִכְתֹּב אֶת / קוֹל הֶעָנָף הַגָּדֵל בְּהַתְמָדָה / וְאֶת הַשֶּׁמֶשׁ

כְּבָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה שֶׁאֲנִי / זוֹכֶרֶת / שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲמֹד קָרוֹב מִבְּלִי לִרְאוֹת דָּבָר

אִשָּׁה מְפַתַּחַת הִתְמַכְּרוּת לְמִרְפָּסוֹת / הִיא יוֹצֵאת לִבְהוֹת בַּבִּנְיָן הֶחָלוּד שֶׁמִּמּוּל

עוֹד כַּמָּה יָמִים אַף אֶחָד לֹא יֵדַע שֶׁהָיִיתִי נוֹשֶׁמֶת שֶׁהָיִיתִי כּוֹתֶבֶת

נִסִּיתִי לִחְיוֹת לִנְשֹׁם מֵהַבֶּטֶן לְהוֹצִיא מֵהַפֶּה אֲוִיר וּמִלִּים