אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל כֻּרְסָא רַכָּה
וּמִתְנַדְנֶדֶת קַלּוֹת,
בְּבַיִת שֶׁיּוֹשְׁבָיו יְשֵׁנִים.
תֵּה לוּאִיזָה מַהְבִּיל.
הִיא יוֹדַעַת שֶׁמְּאֻחָר.
הִיא יוֹדַעַת שֶׁמָּחָר.
אֲבָל נְשִׁימַת הָרֶגַע הַזֶּה,
לֹא עֲבוּר אַף אֶחָד
לֹא יָעִיל
לֹא מוֹעִיל
הִיא חַמְצָן לְרֵאוֹתֶיהָ.
הִיא מְחַיֶּכֶת לְעַצְמָהּ מֶרֶד קָטָן.
אִשָּׁה. כֻּרְסָא. תֵּה.
![* (אישה. כורסא. תה) - שיר מאת: נגה שגב, מגזין גלויה](https://gluya.org/wp-content/uploads/2023/03/מגזין-גלויה-לדבר-גלויות-על-מה-שכמוס-15.png)