ספסלים

אֲנִי עוֹבֶרֶת בֵּין הַסַּפְסָלִים
כְּאִלּוּ שֶׁהַקִּיּוּם שֶׁלָּהֶם מֵעִיד עַל הַקִּיּוּם שֶׁלָּנוּ

אֲנִי שׁוֹתָה קָפֶה כָּמוֹךְ
מַסְכִּימָה לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַחֲשָׁקִים שֶׁלִּי
כְּמוֹ שֶׁהִתְעַקַּשְׁתְּ
לוֹבֶשֶׁת חֲלִיפַת טְרֶנִינְג
כְּמוֹ שֶׁאַתְּ
וְאוֹמֶרֶת כֻּלִּי קוֹמְפְּלֶט
כְּמוֹ שֶׁאַתְּ

קוֹרֵאת אֶת הַסְּפָרִים שֶׁנָּתַתְּ לִי
אוֹפָה עוּגָה מֵהַמַּתְכּוֹן שֶׁלָּךְ
מְחַפֶּשֶׂת בְּתוֹךְ הַמִּרְוָחִים שֶׁל הַחַיִּים
אוּלַי אֶמְצָא עוֹד מַשֶּׁהוּ מִמֵּךְ

(אֵין חֶדֶר בַּבַּיִת שֶׁלִּי שֶׁאַתְּ לֹא נִמְצֵאת בּוֹ)

וּמָה בֵּין זְמַן עָבָר לִזְמַן הוֹוֶה
אִם הַסַּפְסָלִים עֲדַיִן פֹּה אוּלַי גַּם אֲנַחְנוּ