ברכת הגומלת, מאת: חן סרור ארצי - מגזין גלויה
תפריט
תפריט
כ"ג באב תש"ף 13.8.2020

ברכת הגומלת

"בשונה מלידה, שהיא אירוע אחד קצר ואינטנסיבי, דווקא השגרה שבהנקה היא מתנה מסוג אחר. היא זיכרון שנצרב בבשר באופן שאין לו מילים… הבנתי שאני לא גומלת רק את התינוקת שלי, אלא קודם כל את עצמי. שצריך לתת להיפרדות הזו מקום. שראוי להריע לה. לברך עליה מעומק הלב."
חן ארצי סרור על הגמילה מהנקה ועל יצירת "ברכת הגומלת".

הטקסט פורסם במקור במגזין "נשים", גיליון אוגוסט 2020 מספר 284.

ברכה לגמילה מהנקה
צילום: Wes Hicks

שביל החלב

מאז שנולדה היא גרה עליי. ישנה עליי בלילות, כפשוטו. גוף על גוף. ישבה על ברכיי בימים – לעיין בספר, לשחק או לאכול. סימביוזה מוזרה ומדהימה שיכולה להתרחש רק בין אם לגוריה. היא אמנם ילדה שלישית, והעצמאית מתוך החבורה, אבל הדבק הבלתי נראה חיבר אותנו באדיקות זו אל זו. דבק ושמו הנקה.

לצערי הרב הנקה הפכה לנושא טעון, מעורר מחלוקת. הרצון של אחרים להתערב בבחירותיהן של אמהות הפך גם תחום כל כך עדין ואינטימי לזירת קרב. כן תחליף, לא תחליף. כן הנקה בציבור, לא הנקה בציבור. צריך להתרכז, לאטום אזניים ולב, ולבחור מבפנים. המילים הללו, שאני כותבת עכשיו, הם עליי. הם לא אידיאולוגיה, הן לא מנסות לחנך אף אחת או להראות למישהי את האור. הן קודם כל עבורי. ניסיון לעבד את אחת החוויות הכי משמעותיות שחוויתי עם כל אחד מילדיי. הנקה.

כשרציתי לגמול את נעמי, כי כבר היה לי קשה, כי ההנקה הייתה אינטנסיבית, כי באמת מיציתי, אבל לא הצלחתי להפסיק. גם כשנסעתי ללילה מחוץ לבית וקיוויתי שזה מה שיסייע, התבדתי. אני זוכרת שהחזקתי אותה עליי אחרי יומיים שלא ינקה, והיא מתחפרת בתוכי ואני גדושה. כשמצאה את שביל החלב התבוננתי בה ונזכרתי איך בתי הבכורה עשתה בדיוק את אותו הדבר. איך שלפה שוקולד מהפה בשביל לטעום את אמא. זכרתי את בני השני נטמע בי. הגוף הילדי שלו, הרך, טובע בשלי, מרכך אותו. וחשבתי על החוויה הבשרית הזו. הפיזית. הנפשית. הטוטאלית. שלא נותנים לה מילים ופה.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

בעולם המודרני קל לעשות את הניתוק הזה בין האדם לחוויה הגופנית שלו. ובעיקר שלה. לדון בכובד ראש על בעד ונגד, על איכויות רפואיות מול קשיים בעולם העבודה. לתפוס את עצמנו כאנשים ונשים נטולי גוף, מנותקים. ואני רוצה לצעוק: התבלבלתם. תנו לנשים לדבר. לגוף שלהן לדבר. לידה, ואחריה הבחירה בהנקה, הן דרמה פיזית ונפשית. הן טלטלו את עולמי. הן שינו אותי דווקא בגלל הסימביוזה הזו בין גוף לנפש. בין גוף לגוף ונפש לנפש. בשונה מלידה, שהיא אירוע אחד קצר ואינטנסיבי, דווקא השגרה שבהנקה היא מתנה מסוג אחר. היא זיכרון שנצרב בבשר באופן שאין לו מילים.

ואת המילים האלו הייתי כל כך צריכה. ללכוד את זה רגע, להחזיק את זה ביד ולהתבונן. שם הבנתי שאני לא גומלת רק את התינוקת שלי, אלא קודם כל את עצמי. שצריך לתת להיפרדות הזו מקום. שראוי להריע לה. לברך עליה מעומק הלב. התפילה היא אחד הכלים הכי יפים שיש לנו. היא מלווה אותנו בכל רגע פעוט, בכל שלב בחיים. ואיזו ברכה יד בתפילת נשים ששמה זרקור על הרגע הזה של ההיפרדות. 

כך נולדה ברכת הגומלת.

ברכת הגומלת / חן ארצי סרור

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֱ-לֹהַי וֵא-לֹהֵי אִמּוֹתַי
שֶׁתּוֹלִיכֶהָ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֶהָ לְשָׁלוֹם
שֶׁתִּפָּתַח הַדֶּרֶךְ לְפָנֶיהָ כִּמְנִיפָה
שֶׁתָּמִיד יִמָּצְאוּ שְׁבִילִים חֲזָרָה
בַּיִת וְחֵיק

אֱ-לֹהַי גְּמוּלֵי שָׁדַיִם
שִׂים דְּבַשׁ כְּחָלָב עַל לְשׁוֹנָהּ
הוֹתֵר בָּהּ שְׂפַת אֵם
מַלֵּא פִּיהָ תְּפִלָּה וְתוֹרָה וְחֶסֶד
וֶאֱמֶת

לַמְּדֵנִי
לְשְׁמֹר מַה שֶּׁנִּטְבַּע בַּבָּשָׂר
לִנְצֹר לַיְלָה אַחַר לַיְלָה אַחַר לַיְלָה
גּוּף בְּתוֹךְ גּוּף בְּתוֹךְ גּוּף
לָדַעַת אֶת סוֹד הַקִּרְבָה
לְשַׁחְרֵר

הִיא גּוּפִי וּבְשָׂרִי
וְהִיא הִיא

בָּרוּךְ אַתָּה יוֹצֵר הָאָדָם

* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

לקריאה נוספת על:

עיתונאית "ידיעות אחרונות" ומורה למחשבת ישראל. מחברת הספר "הדתיות החדשות".

אנא עקבו אחר תקנון האתר ביחס לתנאי השימוש במגזין גלויה ובתכנים המפורסמים בו. הטקסטים הפואטיים וביצועי שירים המופיעים ב׳גלויה׳ מתפרסמים הודות להסדרת זכויות היוצרות והיוצרים באקו״ם. באם נפלה שגגה ויש לתקן פרסום כלשהו באתר, אנא שלחו לנו הודעה.

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים שנכתב עליהם במגזין.

תוכן נוסף מהמגזין:

ג׳ באדר א׳ תשפ״ב 4.2.2022
מאת
צוות גלויה
ביום שלישי הקרוב יתקיים ערב עיון מקוון של נאמני תורה ועבודה ומרכז גלויה, בעקבות הגליון האחרון של כתב העת דעות. פרטים על האירוע כאן>>
אוקטובר-נובמבר 2023
מאת
צוות גלויה
עדכוני תוכן במגזין גלויה לאחר השבעה באוקטובר - שירה, תפילות ותכנים אחרים המבטאים התמודדות רגשית, רוחנית ותיאולוגית עם כל מה שצף מאז המתקפה ויחד עם פרוץ המלחמה.
ה׳ בכסלו ה׳תשפ״ה 5.12.2024
מאת
צוות גלויה
סיפורה של דינה מסופר בכנות מכאיבה בתוך רצף סיפורי בראשית, אך זעקתה בו דוממת. דורות רבים קראו בסיפור, אך כאב הפגיעה נדמה לעיתים כעץ שנופל ביער וקולו אינו נשמע. אנו מבקשות ומבקשים לתת מקום למודעות, לרגישות ולמוגנות דרך טקסים שינכיחו את סיפורה של דינה ודינות נוספות. מאמר זה מבקש להציע מחשבות ולבטים סביב בניית טקס שיתופי, המוקדש לסוגיית המוגנות המינית. טקסים כאלה מבקשים להפנות מבט רגיש ומודע אל כאבי עבר שהושתקו ולאפשר שיח פתוח שיגביר זהירות ויאפשר מרחב מוגן יותר, בהווה ובעתיד.
כ״ח באלול ה׳תשפ״ה 21.9.2025
איגרת מאת
הרבנית שרה סגל־כץ וצוות גלויה
⏱️ 5 דקות קריאה
בתוך עשרת ימי תשובה ולכבוד ״שבת שובה״ שלחנו איגרת ראשונה לשנה זו, עם שירים ותפילות ואף ראיון חדש במדור גלוית עיניים עם המשורר והיזם החברתי מרטין הרשקוביץ.
כ״ח באלול התשפ״ג 14.9.2023
גלויה מראיינת את
אורי פרץ
שיחה גלוית עיניים עם המשורר אורי פרץ על תהליך ההתפתחות שלו כמשורר, הבחירה לכתוב בלשון נקבה, ועל העבודה שלו כמטפל.
מאת
צוות גלויה
הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל מושג החירות והמפגש בחג הפסח.
Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

הצטרפו אלינו לאירועי
שבוע דינה 2025

שבוע מוּדעוּת לפגיעוֹת מיניוֹת
ולצורך במוּגנוּת

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם