לאור פניות ושאלות בעניין התנהלות קריאת התורה לנשים בחג שמחת תורה, הרי פירוט והנחיות שהכינה הרבנית דבורה עברון.
[ההנחיות נכתבו בצל מגיפת הקורונה (תשפ"א) אך, רוב המוחלט של המידע כאן רלוונטי לכל שנה]

התנהלות הקריאה והעליות

הוצאת ספר התורה נעשית לפי הכתוב בסידור. ביום טוב שחל בשבת לא אומרים י"ג מידות.

בדרך כלל אדם אחד מוציא מהארון ומגיש את הספר לבעל התפילה. (בגלל הקורונה על בעלת התפילה להוציא את הספר בעצמה. ניתן לעבור בין נשות התפילה אך אין לגעת בספר. יש להגביל את מספר הנשים שנוגעות במעיל הספר ובשאר האביזרים שקשורים לספר התורה למינימום עקב הקורונה.)

לאחר שהספר מונח על השולחן מורידות את המעיל של הספר ואת החגורה ובודקות שהספר במקום. סביב השולחן עומדות הקוראת, המקריאה (זו שבודקת שהקריאה נעשית כהלכה), והגבאית. (עקב הקורונה כדאי שרק הקוראת תעמוד ממש ליד הספר והשולחן ואילו המקריאה והגבאית יעמוד במרחק מהשולחן.)

הגבאית קוראת לעולה הראשונה – תעלה פלונית בת פלוני ופלונית.

העולה מתקרבת לשולחן. הקוראת מצביעה ממרחק על מקום תחילת הקריאה. יש איסור הלכתי לגעת בגוויל של ספר התורה. העולה תצביע גם היא על מקום תחילת הקריאה ותנשק את אצבעה. בדרך כלל אנחנו נוגעות בעזרת מטפחת במקום תחילת הקריאה (אבל בגלל הקורונה יש להימנע ממגע ככל האפשר.)

לאחר שהעולה הצביעה על מקום הקריאה סוגרות את הספר והעולה מחזיקה בשני עצי החיים (אלה מוטות העץ שבספר תורה אשכנזי מחזיקים את הגוויל ויוצאים משני צידי הספר) ומברכת או אומרת טקסט אחר (נושא הברכות וטקסטים אלטרנטיביים יידון בנפרד).
(עקב הקורונה אין צורך להחזיק בעצי החיים, ניתן לכסות את הספר הפתוח בעזרת המעיל שלו ולעמוד מרחוק.)

הקוראת קוראת הקטע של העלייה והעולה עוקבת בעיניה אחרי הקריאה ומשתדלת גם לבטא בשפתיה את המילים. עקב הקורונה על העולה להתרחק מהשולחן לאחר שברכה ולעמוד ממרחק. מכיוון שבמקומות רבים יש קוראות רבות בשמחת תורה ונשים שונות קוראות את העליות שלהן, ועל מנת שה"אצבע" לא תעבור מיד ליד, אפשר שכל קוראת תשתמש באצבע המורה שלה להצביע ולעקוב אחר הקריאה. המטרה היא שהקריאה תהיה ממש מהספר ולא בעל פה ולכן הצבעה בעזרת האצבע המורה, במרחק כמובן מהגוויל שבו אסור לגעת מסיבות הלכתיות, מספיקה בהחלט. לאחר הקריאה מכסים שוב את ספר והעולה מברכת או אומרת את הטקסט של סוף העלייה.

הגבאית כעת קוראת לעולה השנייה לעלות ולאחר שקראה לה עושה "מי שברך" לעולה הראשונה.

(במניינים רבים בזמן הקורונה מקצרים את ה"מי שברך" בכל שבת ועושים כפי שעושים במנייני גברים בשמחת תורה "מי שברך את האבות הוא יברך את הבנים". הסיבה שבגללה מקצרים היא על מנת לקצר את זמן ההתכנסות לתפילה כדי להתאים להנחיות. מכיוון שעבור נשים רבות העלייה בשמחת תורה היא העלייה היחידה שהן עולות בשנה חשוב להן שיהיה "מי שברך" מלא ומכובד ולעיתים גם כזה שמתייחס גם לשמחות ואירועים אחרים שקרו בשנה החולפת. בהנחה שיש מספיק זמן ל"מי שברך" אישי לכל אחת ועל מנת שלא תהיה התקהלות סביב שולחן הספר, אפשר שהאישה תחזור למקומה והגבאית תעשה "מי שברך" ממקומה. אם צריך לקצר אפשר להגיד "מי שברך את האמהות הוא יברך את הבנות ונאמר אמן".)

לעניין ברכות התורה ואמירת "ברכו"

קבוצת תפילה של נשים איננה מניין ולכן אין לומר בה דברים שבקדושה ומשום כך נשים לעצמן אינן אומרות "ברכו את ה' המבורך". יש מספר רבנים, ובהם הרב פנחס פלאי ז"ל, הרב יצחק גרינברג והרב דוד רוזן, שסבורים שדווקא כשנשים הן לעצמן אז הן יכולות להגיד דברים שבקדושה מכיוון שהן שוות בינן לבין עצמן.
אם יש רצון לומר משהו לפני הברכות ולקבל מענה מהקהל אפשר לאמץ את מנהג עדות המזרח ולומר: ה' עמכן. הקהל עונות "יברכך ה'".
מבחינת הברכות –
יש פוסקים שמורים לא לברך כלל. במקרה כזה אפשר לומר פסוקים לפני ואחרי הקריאה – למשל באחת מקבוצות התפילה לנשים בירושלים נוהגים כך:

העולה לתורה אומרת לפני הקריאה:

אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם. רַחֵם עָלֵינוּ. וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל. לִשְׁמֹעַ. לִלְמֹד וּלְלַמֵּד. לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה

אחרי הקריאה היא אומרת:

תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא תּוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּתְהֵא עִמָּנוּ לָעוֹלָם הַבָּא.

(עפ"י עדותה של שרה פרידלנד בן ארזה)

כמו כן ניתן להתאים את תוכן הפסוקים לתוכן הברכות:
לפני הקריאה –

אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם. רַחֵם עָלֵינוּ. וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשכִּיל. לִשְׁמעַ. לִלְמד וּלְלַמֵּד. לִשְׁמר וְלַעֲשות וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּורָתֶךָ בְּאַהֲבָה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ

אחרי הקריאה –

בָּרוּךְ הוּא אֱ-להֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּועִים, וְנָתַן לָנוּ תּורַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עולָם נָטַע בְּתוכֵנוּ. הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתורָתו, וְיָשֵׂם בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתו וְיִרְאָתו, וְלַעֲשׂות רְצונו וּלְעָבְדו בְּלֵבָב שָׁלֵם.

פוסקים רבים בני זמנינו פוסקים שאישה יכולה את הברכה הראשונה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר-בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוֹתֵן הַתּוֹרָה

זו ברכה שאישה אומרת בברכות השחר. חלק מהפוסקים מורים שכשאישה יודעת שהיא מתעתדת לעלות לתורה אז שלא תאמר את הברכה בבוקר ואז תאמר אותה בזמן העלייה. יש הסבורים שזו ברכה שנאמרת על הקריאה עצמה ואמנם נשים פטורות מלימוד תורה ומקריאת התורה, אם כי יש פוסקים שהיא מחוייבת בשמיעתה, אך לפי רבינו תם אישה יכולה לברך על מצווה שהיא פטורה ממנה וזוהי הפסיקה האשכנזית (ראו הברכה על נטילת לולב). מכאן שאשכנזיות שרוצות לברך את הברכה שלפני העלייה יכולות לסמוך על רבינו תם וספרדיות שרוצות להקפיד יכולות שלא לומר את הברכה בבוקר ולומר אותה בעלייה.

לגבי הברכה שלאחר הקריאה – יש פוסקים המורים שלא לברך אותה מכיוון שאינה נאמרת בכל יום. במקומה בקריאת נשים אפשר לומר טקסטים שהצענו לעיל.

ראיתי גם הצעה לחלק את הברכות בצורה אחרת:
לפני הקריאה, אישה מברכת

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ [נוסח עדות המזרח: עַל דִּבְרֵי תוֹרָה כל השאר:] לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה

ולאחר הקריאה,

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר-בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוֹתֵן הַתּוֹרָה

מכיוון שבשבתות יש שבעה עולים לתורה ואילו בחגים יש חמישה לכן כששמחת תורה יוצאת בשבת יש לעשות חלוקה של הקריאה כך שיהיו שבע עליות.
לשם כך יש לחלק באופן הבא (בתפילת נשים אין ייחוס של כהן, לוי וישראל):

אלה שתי הברכות שאישה מברכת בכל יום ממילא.
יש קבוצות נשים שמברכות את שתי הברכות הרגילות של העלייה לתורה ללא אמירת ׳ברכו׳, ומסתמכות על הדעה שנשים לבדן נחשבות ציבור.

• ראשונה – מ"וזאת הברכה" ועד "מדברותיך".
• שניה – מ"תורה צוה לנו משה" ועד "ועזר מצריו תהיה".
• שלישית – מ"וללוי אמר" ועד "ובין כתפיו שכן".
• רביעית – מ"וליוסף אמר" ועד "אלפי מנשה".
• חמישית – מ"ולזבולון אמר" ועד "ומשפטיו עם ישראל".
• שישית – מ"ולדן אמר" ועד "ובגאותו שחקים".
• שביעית – מ"מעונה אלהי קדם" ועד "על במותימו תדרוך".

הקריאה בחומש בראשית היא מההתחלה ועד פרק ב' פסוק ג' (כולל).

לתשומת ליבכן: אם יש קריאה בסבבים, זאת אומרת שנשים רבות עולות לתורה ולכן יש צורך לעשות מספר סבבים, אז בסבבים עצמם קוראים את החלוקה הרגילה לחמש עולות עד "ובגאותו שחקים", ובקריאה האחרונה מחלקות לשבע עליות וממשיכות בהתאם.

הקריאה בשמחת תורה שיוצאת בשבת

הכנת רשימת העולות והקוראות

מומלץ להכין טבלה שבה יש הפרטים הבאים

• אם יש קוראת אחת אז הדברים פשוטים ויש רק צורך לשים לב שכל מי שרוצה עולה. בשמחת תורה אנחנו קוראות כמה סבבים שצריך כדי לאפשר לכל מי שרוצה לעלות.
• אם יש נשים שרוצות לקרוא את העלייה שלהן יש לשים לב ולדעת מראש איזו עלייה הן רוצות לקרוא. כדאי לדעת מי יודעת לקרוא איזו עלייה ואם יש מי שיודעת לקרוא את הכל זה עוד יותר טוב.
• בהערות אפשר לכתוב האם לעולה יש שמחה שהיא רוצה לציין או כל אירוע אחר.
• מומלץ לכתוב את שמה המלא של האישה העולה (כדי לא להתבלבל בין שתי נשים שיש להן את אותו שם פרטי) , וכמובן את שמות שני הוריה.
• נהוג שאמא ובת אינן עולות אחת אחרי השנייה.
• "מי שברך" לרפואה, לחיילי וחיילות צה"ל וכן לעגונות ומסורבות גט ניתן לומר בסוף הקריאה. אפשר לפזר אותם בין המשתתפות. אין חובה שזה ייאמר על ידי הגבאית או מובילת התפילה.
• גלילת הספר והחזרתו ייעשו על ידי מי שהוציאה את הספר וזאת על מנת להמעיט במספר הנשים שמעורבות במגע עם הספר.

כלת תורה מ"ויעל משה" ועד "לעיני כל ישראל".
במידה ואין כלת בראשית נכון לקרא בעלייה שביעית עד "לעיני כל ישראל".
אם יש כלת תורה מעלים אותה ב"ויעל משה" וקוראות עד "לעיני כל ישראל".

עליית ילדות וילדים

בדרך כלל עליית ילדות וילדים היא התקהלות גדולה ומשמחת של כולם סביב ספר התורה וכמובן שזורקים עליהם סוכריות או מחלקים שקיות בסוף העלייה.
(השנה בגלל הקורונה זה לא אפשרי. ניתן להעלות נערה לתורה וכל הילדים יעמדו ליד אמותיהם. לאחר העלייה כל אמא תיתן לילדיה צ'ופר שהכינה מראש.)

כלת תורה וכלת בראשית

בקבוצות תפילה של נשים יש הנוהגות לכבד משתתפות בכלת תורה או כלת בראשית. לעיתים מחליטות לבחור באישה אחת ככלת שמחה
להלן שני נוסחים מוצעים לרשות לכלת שמחה/ כלת תורה. ניתן לקחת את הרשות המסורתית מהמחזור ולהתאימה לשונית לאישה.

רשות לכלת שמחה/תורה – הצעה 1:

מֵרְשׁוּת מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וְשִׁירָה, וּמֵרְשׁוּת כְּבֻדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה עֲצוּרָה,
בָּרָה תְמִימָה מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ וּמַחֲזִירָה, יְשֻׁרוּן נִתְּנָה מוֹרָשָׁה לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ,
וּמֵרְשׁוּת חֲבוּרַת צֶדֶק עֵדָה הַמְאֻשָּׁרָה, זְקֵנוֹת וּנְעָרוֹת בְּכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה,
קְבוּצוֹת פֹּה הַיּוֹם לְשִׂמְחַת תּוֹרָה, וְנֶעֱצָרוֹת לְסַיֵּם וּלְהָחֵל בְּגִיל וּבְמוֹרָא,
אוֹתָהּ מְחַבְּבוֹת כְּיוֹם נְתִינָתָהּ בַּהֲדָרָה, מְסַלְסְלוֹת בָּהּ כַּחֲדָשָׁה וְלֹא כַיְשָׁנָה שֶׁעָבְרָה,
צְמֵאוֹת לָמֹץ וּלְהִתְעַנֵּג מִזִּיו יְקָרָהּ, מְשַׂמַּחַת לֵב וְעֶצֶב מְסִירָה,
תַּנְחוּמֶיהָ יְשַׁעְשְׁעוּ נַפְשָן בָּהּ לְהִתְפָּאֲרָה, וְהוֹגוֹת בְּמִקְרָא וְהַגָּדָה בְּמִשְׁנָה וּגְמָרָא,
לָכֵן גָּדוֹל שְׂכָרָן מֵאֵת הַגְּבוּרָה, עַל רֹאשָׁן שִׂמְחַת עוֹלָם קְשׁוּרָה,
וּבְכֵן נִסְכַּמְתִּי דַּעַת כֻּלָּם לְבָרְרָה, בַּחוּרָה הֲרִימוֹתִי מֵעַם תּוֹךְ הַחֲבוּרָה,
וְנִשְּׂאָה לִבָּהּ וְנִדְּבָה רוּחָה לְהִתְעוֹרְרָה, תְּחִלָּה וְרִאשׁוֹנה הֱיוֹת לְהַתְחִיל הַתּוֹרָה,
וְעַתָּה קוּמִי פלונית בת אלמונית ואלמוני עִמְדִי וְהִתְאַזְּרִי,
בֹּאִי וְהִתְיַצְּבִי וְעִמְדִי לִימִינִי וְקִרְאִי מִקְרָא,
מָה רַב טוּבְךָ וּמַשְׂכָּרְתֵּךְ יְתֵרָה, וּמִבִּרְכוֹת בּוֹרְאֵךְ תְּבֹרַךְ יָדֵךְ מִלְּקַצְּרָהּ.

כאן ראוי לשבץ משפט אישי על פועלה של כלת השמחה

תְּבוֹרְכִי בְּנִדְבָתֵךְ לבָּחוּר ובחוּרָה, צֶדֶק וָחֶסֶד רוֹדֶפֶת בְּאֹרַח יְשָׁרָה,

הצעה להתייחסות למשפחה: צאצאייך ואישך יזכו בבריאות ובעטרה, לכן לא ימושו מפיך תורה, תפילה ושכרה.

מַהֵר, עִמְדִי, עִמְדִי, עִמְדִי פלונית בת אלמונית ואלמוני כַּלַּת השמחה
מֵרְשׁוּת הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, לְבָרֵךְ אֶל גָּדוֹל ותורתו המבורכה, יַעֲנוּ אַחֲרַיִךְ הַכֹּל נא הצליחה
תעלה פלונית בת אלמונית ואלמוני

רשות לכלת שמחה/תורה – הצעה 2:

מֵרְשׁוּת הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, וּמֵרְשׁוּת מִפָּז וּמִפְּנִינִים יְקָרָה,
וּמֵרְשׁוּת זְקֵנות וּנְעָרות יוֹשְׁבות שׁוּרָה, אֶפְתַּח פִּי בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה,
לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְדָר בִּנְהוֹרָא, שְהִגִּיעָנוּ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה,
הַמְשַׂמַּחַת לֵב וְעֵינַיִם מְאִירָה, לְאוֹהֲבֶיהָ וּלְשׁוֹמְרֶיהָ בְּדבקות ובשִׁירָה
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַגְּבוּרָה, לָתֵת חַיִּים וָחֶסֶד וַעֲטָרָה,
לפלונית בת אלמונית ואלמוני הַנִּבְחֶרֶת לעלות לתּוֹרָה:
לְאַמְּצָהּ, לְבָרְכָהּ לְגַדְּלָהּ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, לְדָרְשָהּ לְהַדְּרָהּ לְוַעֲדָהּ בַּחֲבוּרָה,
לְזָרְזָהּ לְחַסְּנָהּ לְטַכְּסָהּ לְיַשְּׁרָהּ, לְכַבְּדָהּ לְלַמְּדָהּ לֶקַח וּסְבָרָה,
לְמַלְּטָהּ לְנַשְּׂאָהּ לְסָמְכָהּ בשפה בְּרוּרָה, לְעַדְּנָהּ לְפַרְנְסָהּ לְצַדְּקָהּ בְּעַם נִבְרָא,
לְקָרְבָהּ לְרַחֲמָהּ לְשָׁמְרָהּ מִכָּל צוּקָה וְצָרָה, לְתָקְפָהּ לְתָמְכָהּ בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה.
עִמְדִי, עִמְדִי, עִמְדִי פלונית בת אלמונית ואלמוני כַּלַּת הַשמחה
ותְנִי כָּבוֹד לְאֵל כִּי שִׁמְשׁוֹ עֲליך זָרְחָה

כאן ראוי לשבץ התייחסות לפועלה של כלת השמחה. זהו נוסח מוצע לנשים העוסקות בתורה:

וּבִשְׂכַר זֶה תִּזְכִּי ללמד בָּנוֹת וּבָנִים ולהצמיחה, וּמְקַיְּמֵי מִצְווֹת בְּתוֹךְ עַם יָפָה וּברוכה
וּפָנַיִךְ לְהָאִיר בְּאַסְפַּקְלַרְיָא כזריחה, ותתמָלֵאי רוּחַ עֵצָה והלכה,
וְתִזְכִּי לִשְׂמֹחַ ברווחה והצלחה, עם משפחתך וקהילתך בבריאות ובבטחה
עִמְדִי, עִמְדִי, עִמְדִי פלונית בת אלמונית ואלמוני כַּלַּת הַשמחה,
מֵרְשׁוּת כָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְעלי לַתּוֹרָה בשמחה.
תַּעלה פלונית בת אלמונית ואלמוני לכבוד הַתּוֹרָה!

חג שמח!

>> להורדת ההנחיות (בגרסת pdf) לשמחת התורה תשפ״א, שכתבה הרבנית דבורה עברון, לחצו כאן >>

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• לעלות בקודש: נשים בשמחת התורה – במנייני נשים ובקהילות משתפות – צוות גלויה
• קולה של אשה מתפללת – ד"ר רבקה נריה בן שחר
• בנחת רוח: בית תפילה יקרא לכל המתפללות והמתפללים – נורית יעקבס ינון
• בגוף ראשון, בקול שונה? להורות הלכה גם על-ידי מורות הלכה – הרבנית שרה סגל-כץ
• נשים כדוברות הלכה – הרבנית מלכה פיוטרקובסקי

המלצות לקריאה נוספת ב׳נָחוּגָה׳:

• לטקס את החיים: מבוא ל"נָחוּגָה" – צוות גלויה
• "חברים מקשיבים לקולך" – היבטים מגדריים בטקסי חיים – חגית אקרמן והרבנית דבורה עברון
• בין ילדותיות למקצוענות – על מגמות בטקסי חיים וקריאה לשינוי – שלומי פרלמוטר
• אומרות אמן: סעודות אמנים בעידן החדש – ד"ר רבקה נריה בן שחר
• בת מצווה לבנות: מעמד האשה והדילמה הביתית – שלומית ונתנאל פישר
• אמן יתומה: קדיש נשים בקהילה – אלומה מוניקנדם-לאו

* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.

לקריאה נוספת

• "בין כבוד לשוויון: על מגמת ההתנגדות לקריאת נשים בתורה", מתוך "רוח חדשה בארמון התורה", מאת רונית עיר-שי.
• "הפמיניזם האורתודוקסי-המודרני בישראל –בין נומוס לנרטיב", מאת רונית עיר-שי ותניא ציון וולדקס.
• מעֵבר למחיצה הפנימית – פרופ׳ ורד נעם, פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ט בטבת תשע"ג, 11.1.2013
• היכל משלהן – שרה פרידלנד בן ארזה, פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון'.
• תחליפי ברכות התורה בקבוצת התפילה ׳שירת שרה׳ – שרה פרידלנד בן ארזה
• "שמחות בתורה" – חוברת דברי תורה שיצאה בשנת 2017 בקבוצת הפייסבוק "פמיניסטיות הלכתיות".
• "שמחת תורה משלנו" – תיאור חוויותיהן של נשים בשנת 2015 מקבוצת הפייסבוק "אני פמיניסטית דתיה ללא חוש הומור".
• "כבוד הציבור כמושג מגונן – עיון בפסיקתו של הרב יוסף משאש", מאת  פרופ' אבינועם רוזנק, אקדמות, גיליון כ', שבט תשס"ח.