אֲבָל אִם תִשְּׁאֲלוּ אוֹתִי, / מָה אַת צְרִיכָה? / אֵדַע לוֹמַר

טראומה יכולה להפוך להיות פוסט טראומה, אבל לפעמים היא הופכת להיות כוח העל שלך.

נְבַקֵּשׁ אֶת הַכּוֹחַ לְהָכִיל / אֶת עָצְמַת הַלְּבָבוֹת הַמִּתְפַּקְּעִים.

וּכְכָל שֶׁעוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים מִתְבַּהֵר / שֶׁאִשָּׁה אֵינָהּ אֱלֹהִים / שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחְזוֹר גָּלוּת וּתְקוּמָה.

וּלְרֶגַע חַי הָיִיתִי שָׁם / וְיָכֹלְתִּי לְהִתְקָרֵב לָאֲדָמָה

מַצְמִיחַ עֵץ הַשִּׁגְרָה הַנָּמוּךְ / שֶׁאָבָק אֲכָלוֹ / עָלִים יְרֻקִּים פִּתְאֹם.

שיחה גלוית עיניים על התפקיד כרבת קהילת ציון ועל מיזם ״ברית אמונים״ בו היא שותפה להקמה - איך מייצרים קהילה מגוונת אך עדיין ביתית, מה המקום של ליווי רוחני בחיים הדתיים והקהילתיים, ומה זה אומר להיות רבת קהילה.

אֲבָל כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ חָדָשׁ מַתְחִיל / אֵין לוֹ סִיבָּה, כַּוָּונָה וְרַצְיוֹנָל / הוּא פָּשׁוּט מַתְחִיל

וּבְכָל זֹאת אֲנִי יְחֵפָה וּבְכָל זֹאת הַכֹּל רְסִיסִים

וְאֵלּוּ הֵן הַמַּכּוֹת: / הַשֶּׁקֶט הַמַּחְרִישׁ מִכָּל הַזְעָקוֹת

רחל רז בשיחה אישית מאוד עם מוריה אשכנזי - אמנית רב תחומית זמרת, פסלת וציירת המציגה בתערוכות ברחבי הארץ.  בימים אלה יצא לאור ספר שירים שכתבה "קומי", הספר מביא שירים וקטעי זיכרון מתוך הפגיעה שחוותה. זהו ראיון נוסף כחלק מסדרת הראיונות לכבוד מיזם "ברית אמונים".

לוּ אֶהְיֶה גִיחוֹן הַקְּדֻשָּׁה / אַגַּן טְבִילָה מַאֲזִין אֶל בֶּכִי / קִיטוֹן זָעִיר בִּתְפִלָּה.

חַכֵּה חַכֵּה / אוּלַי עָלִיתָ לִי בַּחַכָּה

כִּי כָּזֶה הוּא הַקֹּדֶשׁ / כִּי כָּזוֹ הִיא קְדֻשָּׁה / כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, הֹר הָהָר / מַכְפֵּלָה / וּמְסִירַת הַפְּתָקִין פָּעֲלוּ פְּעֻלָּה  / בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו / וְאִם אָב אַתָּה / אַיָּה הוּא כְּבוֹדְךָ?

בְּהִתְלַהֲבוּת וּבֶאֱמוּנָה / מְדַמְיֶנֶת, אוּלַי הֵם יַצְמִיחוּ צְמָחִים מִנִּשְׁמָתִי / עֲנָפִים חֲסוֹנִים מֵעָצְמָתִי

מַאֲמָץ מוֹלִיד שִׁמָּמוֹן. / הַרְפָּיָה מוֹלִידָה / אוֹתִי. כּוֹתֶבֶת. בַּשָּׁמַיִם

שֶׁהַמֶּרְחָב בֵּינֵינוּ יִהְיֶה בָּטוּחַ, מוּגָן, וְנָקִי לִיצֹר שִׂיחַ וִיצִירָה מֵיטִיבִים וּתְחוּמִים - שֶׁאֵין בָּהֶם הֲפָרָה שֶׁל הַגְּבוּל הַשּׁוֹמֵר כָּל אֶחָד וְאַחַת אָהוּב וַאֲהוּבָה בְּעֵינֵי עַצְמָהּ, זוּלָתָהּ וֶאֱלֹהֶיהָ.

שיחה גלוית עיניים עם חמוטל גורי על הכוח של סיפורים, הקול הפנימי שנמצא בכל אחד מאיתנו, ועל כלי הליווי הרוחני כמנוע לשינוי חברתי.

פַּעַם חָשַׁבְתִּי/ שֶׁאִם אֵלֵךְ וּכְאֵבִי מֻנָּח לְפָנַי/ כָּל עוֹבֵר אֹרַח יִתְלֹשׁ מִמֶּנִּי פִּסָּה

כָּבֶה בְּנִגּוּן סָמוּי וְגָלוּי בְּצַעֲקַת דְּמָמָה דַּקָּה / בְּגִלְגּוּלֵי שֶׁלֶג מְשַׁתְּקִים בִּלְחִישַׁת צֵרוּפִים

תְּחִי הָרַוָּקוּת, אָמַרְתִּי / (אֶת בְּדִידוּתִי אֲנִי יוֹדַעַת לָשֵׂאת / לֹא אוּכַל גַּם אֶת שֶׁלְּךָ)

הַלֵּב גָּמַר אֹמֶר לִבְדֹּק / וַאֲנִי גִּלִּיתִי חִבּוּק שֶׁל מַכְתֵּשׁ / נֶחָמָה שֶׁל שָׁמַיִם

הַפַּעַר הַזֶּה אֵין בִּלְתּוֹ, וְהַצַּעַר צַעַר.

לִפְעָמִים גַּם בַּבְּיַחַד – / יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לְבַד/ וּמִלִּים, כְּמוֹ פָּנַס רְחוֹב / מוֹלִיכוֹת אוֹתָנוּ קָרוֹב.