לֹא, / לֹא חָזַרְתִּי בִּשְׁאֵלָה.

וּמִפְּנֵי שֶׁאַתָּה פֹּה, מַמָּשׁ לְיָדִי / לֹא אִכְפַּת לִי לְהִתְגָּרוֹת בַּפַּחַד / וּלְדַמְיֵן מַשֶּׁהוּ / כְּמוֹ הָאֵין–סוֹף

יָדֵךְ הַחוֹלֶשֶׁת עַל מַחֲלָתֵךְ/ טֶרֶם הֶחְלִיטָה עַד הֵיכָן רְפוּיִים חַיֶּיהָ.

מֵהַמִּקְלַחַת / לַסָּלוֹן / יֵשׁ מֶרְחָק / כְּגֹדֶל יָם

כָּכָה / יוֹשְׁבִים לָהֶם / שְׁנֵי אֲנָשִׁים עַל סַפְסָל / בְּנִפְרָד / בְּיַחַד / לְכָל אֶחָד מֵהֶם / רַק חֲצִי לֵב

כְּשֶׁנִּפְרַדְנוּ / שׁוּב שָׁמַעְתִּי / אֶת הַבּוּם / הָעַלֿקוֹלִי / שֶׁל לֵב נִשְׁבָּר / שֶׁשִּׁנָּה אֶת יִעוּדוֹ / וְזִכָּרוֹן עַתִּיק / פִּלֵּחַ אֶת הַגּוּף / "אַתָּה אֵינְךָ נִצְחִי"

מדור ״גלוית עיניים״ שמח להביא ראיון עם המשורר אהרלה אדמנית על השפעות של דמויות לאורך חייו, על החיפוש התמידי אחר כנות ואותנטיות ועל תהליכים של התאהבות איטית בספרות ובשירה, שרק עם בוא טלטלה לחייו ופצעים שנפתחו הביאו לפרץ כתיבת שירים משלו.

בְּסוֹנַר לִוְיָתָנִים קָרָאתָ לִי / בִּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה מִן הַיָּם / בְּקֹצֶר רוּחַ

מָחָר אֵלֵךְ לָעוֹרֵךְ וְאֶתֵּן לוֹ אֶת הַלּוּחוֹת הַכְּתוּבִים, / הוּא יִקְרָא בָּהֶם וְיֹאמַר 'עוֹד לֹא'.

כְּאֵב הִנַּחְנוּ בַּצַּד / וּבְכָל אֲשֶׁר הָיִינוּ הָיִינוּ 

כָּל הַזְּמַנִּים / תַּחַת עֲטִיפַת הַבָּשָׂר / וְאִלְּמוּת הַמִּלִּים

תִּלְּוֶה הַנְּשָׁמָה / שַׁבְרִיר מִזָּהֳרָהּ הָעֶלְיוֹן / וְתַלְוֶה לְגוֹזָלֶיהָ

אֵין פְּעִימוֹת לֵב / אֵין מַסַּע דָּם / אֵין נְשָׁמָה / אֵין דְּמָעוֹת

נֹאמַר רַק: הַיָּרֵחַ זוֹרֵחַ, / הַיָּרֵחַ גּוֹרֵעַ, הַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה לִמְקוֹמָהּ

לְיוֹם אֶחָד הָיִינוּ כַּלְבֵי הַיָּם עַל הָרְצִיף / בְּסַן פְרַנְסִיסְקוֹ, הָיִינוּ תֵּבָה נָחָה

וְחֹשֶׁךְ יָרַד עַל הַחֶדֶר / וְתָהִיתִי הַאִם כְּבָר עָצַמְתְּ אֶת עֵינַיִךְ / וּבָטַל זִיו הָעוֹלָם

חֵי נַפְשִׁי, נִסִּיתִי לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקִי, / אֲבָל זֶה פָּשׁוּט לֹא הִסְפִּיק.

נַנִּיחַ שֶׁהָיִיתָ עֲדַיִן כָּאן / נַנִּיחַ לְכָל אַנְחַת הַהֲנָחוֹת

הָאִישׁ שֶׁל הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה / הִתְרִיעַ שֶׁאֵין אֶצְלוֹ מַצִּיל / וְחָשַׁבְתְּ שֶׁמָּה כְּבָר יִקְרֶה

אֲנִי רַק שׁוֹתֶקֶת / וְהַמִּלִּים מִתְפָּרְקוֹת

לכבוד חג החנוכה, אנו מפנות אלומות אור אל רשומות קיימות באתר וממליצות לקרוא בהן על מנת להאיר מחדש את הקיים, להודות, לשבח ולהתפתח.

דו-שיח עם המשוררת חלי טל שלם, על המפנה בו השירה החלה לתפוס יותר נפח בחייה, על חוויית הלבד ועל עולמות חיים מיצירות שמלוות אותה תמיד.

שיחה עם אריאלה נידם-פרץ עם הוצאת ספר השירה הראשון שלה - עד שהפחד יצחק.

אַהֲבָה מְלַטֶּפֶּת אֹותִי / הִיא לֹופֶּתֶּת נֶּאֱחֶּזֶּת הֵיטֵב בִקְרָבַי / בָאָה בְיָמִים, לֹוחֶּמֶּת אַמִיצָה/ לֹא אֲוַתֵר עַל דְבַר מָהטֹוב.