לדבר גלויות על חשבון נפש

וְגַם אֲנַחְנוּ לִפְעָמִים טְרוּפֵי עֶלְבּוֹן / שֶׁאַחֲרָיו צָרִיךְ לָשׁוּב מֵהָאָלַסְקוֹת אֶל הַבַּיִת

אֵין לָדַעַת מַהִי שְׁמִירַת דָּבָר, / אִם לְכַוְּצוֹ בְּכַף הַיָּד שֶׁלֹּא יִמָּלֵט, / אוֹ לְגַדְּלוֹ מֵעֵבֶר לָאֹרֶךְ הַמָּצוּי / וּלְהִתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹמוֹ בְּמִטּוֹת הָעֶרֶב.

הָאֶתְגָּר הַגָּדוֹל / הוּא לְהַצְלִיחַ / לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמִי / גַּם בְּחֶבְרַת אֲחֵרִים

תָּמִיד רֶגַע לִפְנֵי / שֶׁהַתִּירָס הוֹפֵךְ לְפוֹפְּקוֹרְן, / עוֹלִים בִּי סְפֵקוֹת: / יִקְרֶה?

בַּחֲדַר חשֶׁךְ, הִתְגַּלּוּ בִּי מֵעֵבֶר לַשִּׁנּוּי, אַרְיֵה / בַּז, נָחָשׁ. אַתָּה וַדַּאי מַכִּיר אֶת הַשָּׂפָה

תַּבִּיטוּ, הַבַּיִת חוֹרֵג מִגְּבוּלוֹתָיו / מִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הָרְחוֹב

מָה נוֹתַר מִן הַכֹּל? אֵפֶר קַל. / בְּאִי אֶפְשָׁר עוֹד אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ / צְרוֹר סְפָרִים בּוֹלְעָנֵי זְמַן

עַל מָה שֶׁלֹּא שָׁאַלְתִּי / וִתַּרְתִּי. שָׁתַקְתִּי.

כְּמוֹ לֹא הָיָה בִּי / אוֹר-חִבּוּר-מֻשְׁלָם

פרק מתוך ספרה של רות נצר,׳נפש הספרות – מסות על ספרות ושירה במבט יונגיאני׳: ״השפה, הלשון, המלה – לעתים מכילה בשירה תמונות שונות, כשהלשון מאחדת משמעויות סמליות שונות ומנוגדות. לדוגמה – הפסוק מהתפילה ״מי כמוך נאדרי בקודש״: אני שומעת כאן את הנהדר. האדיר. העטוף באדרת. אבל גם הנעדר״.

אִם אֵין בָּשָׂר, נִזְכַּרְתִּי, אֵין גַּם רוּחַ, / אִם אֵין צֵל, אָמַרְתִּי, אֵין חַיִּים

הַאִם אוּכַל לַעֲצֹם עֵינַי / לְחַשְׁמַלֵּי שָׁמַיִם / שַׁאֲגוֹת הָעֲנָנִים

וּכְמוֹ אָז, גַּם כָּעֵת, / נִמְצְאָה לִי אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה - / אִמָּא חֲלוֹם.

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת לֹא אִמָּא / אֵיךְ זֶה לֹא לָתֵת חַיִּים

זֶה לֹא קָשׁוּר בִּי, / פָּשׁוּט - לֹא בָּאתָ.

כּוֹרַעַת בְּיַרְכְּתֵי בּוֹר וְיוֹדַעַת / בְּפִתְחוֹ מְחַכּוֹת לִי יָדַיִם טוֹבוֹת / מַמְתִּינָה לְהַכְרָעָה שֶׁתִּפּוֹל

הָאִישׁ שֶׁל הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה / הִתְרִיעַ שֶׁאֵין אֶצְלוֹ מַצִּיל / וְחָשַׁבְתְּ שֶׁמָּה כְּבָר יִקְרֶה

אֲבָל אַתָּה, כְּהֶרְגֵּלוֹ שֶׁל יֶלֶד הַמְּחַפֵּשׂ אֶת הַחֹם הָאִמָּהִי, בָּאתָ / וְהֵצַקְתָּ לִי וְאָמַרְתָּ — / תִּרְאִי מֶה עָשִׂית כְּשֶׁבָּחַרְתְּ עֲבוּרִי.

אֲנִי רַק שׁוֹתֶקֶת / וְהַמִּלִּים מִתְפָּרְקוֹת

גָּדוֹל עָלַי לְהִוָּלֵד כָּל תִּשְׁרֵי מֵחָדָשׁ / אָז אֲנִי בּוֹחֶרֶת לְהַטְלִיא / רַק חֹר אֶחָד / בָּרָקִיעַ הַמְחוֹרָר שֶׁמֵּעָלֵינוּ

עֲטוּפָה בְּמַיִם קְדוּמִים, אֲנִי / מְבָרֶכֶת עַל חַבְלֵי טַבּוּר שֶׁנֻּתְּקוּ וְשֶׁנִּתַּקְתִּי / וַעֲדַיִן מְרַחֲפִים לְיָדִי וְאִתִּי

בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת מִתְעַרְבְּבוֹת בְּתוֹכִי / אֲנִי אוֹפָה עוּגָה וְטוֹעֶמֶת / גַּם אֶת הַפֵּרוּרִים שֶׁנִּשְׁכְּחוּ / אֶת הַדְּיוֹ שֶׁנָּזַל מֵאוֹתִיּוֹת

ביום שלישי הקרוב יתקיים ערב עיון מקוון של נאמני תורה ועבודה ומרכז גלויה, בעקבות הגליון האחרון של כתב העת דעות. פרטים על האירוע כאן>>

יום ההולדת הוא סיבה למסיבה, אך גם הזדמנות לחשבון נפש והתפתחות אישית. על מנהגים, תפיסות ותודעות שונות ביחס ליום זה.