לדבר גלויות על לוח השנה, חגים ומועדים

כיצד נציין מעתה את שמחת תורה? איך ניתן לעצב ולקושי מקום, ומה המינון הנכון של השמחה שנוכל לשלב על סיום קריאת התורה? אילנה עב״ו גולן מציעה מנהג חדש-ישן ליום המורכב, המתבסס על ההפטרה שקוראים בחג שמיני עצרת

רָחֵל, אֵם הַבָּנוֹת,/ מֵאֲנָה,/ וְגַם בָּנוּ אֵין מַעֲשִׂים לְנֶחָמָה.

עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת הַפַּעַם. בֶּאֱמֶת. / עֲנֵנִי אֱלֹהֵי הַפַּחַד הַמַּמְאִיר / כְּשֶׁרַעַד קוֹלוֹ עוֹבֵר.

שְׁנַת רְפוּאָה, שְׁנַת שָׁלוֹם, שְׁנַת תִּקְוָה, שְׁנַת תִּקּוּן, שׁנַת תּוֹם לֵב

אָהַבְנוּ, בָּכִינוּ, גִּלִּינוּ בְּעַצְמֵנוּ כּוֹחוֹת חֲדָשִׁים, דָּרַשְׁנוּ אוֹתָם שוּב וָשוּב.

אָהַבְנוּ, בָּכִינוּ, גָּמַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ יֹפִי. / הֶאֱמַנּוּ, וְהִשְׁתַּדַּלְנוּ, זָכַרְנוּ, חִבַּקְנוּ,

הַבֹּקֶר הַמּוּבָן נִפְרַץ. / שַׁבָּת שָׁבְתָה מֵעֹנֶג הֱיוֹתָהּ – / פָּגַע הַזְּמַן הַיְּהוּדִי!

מִמַּעֲמַקֵּי מִנְהָרוֹת, מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת, עֵינֵינוּ בְּךָ תְּלוּיוֹת, מְיֻסָּרוֹת.

עדכונים על תכנים חדשים, הצעות לטקסי מעבר אל השנה החדשה ופעילויות אחרות עם חתימת שנת ה׳תשפ״ד והגעת שנת ה׳תשפ״ה.

צֵא אַתָּה לִשְׂדֵה. / חַפֵּשׂ אוֹתָנוּ בְּמִקְלָטִים, / דְּפֹק עַל דַּלְתוֹתֵנוּ

אָמַרְתָּ: אֱלוּל / וְשָׁמַעְתִּי: עָלוּל

שֵׁם אֶחָד נִמְתַּח עַל גֶּשֶׁר / אַחֵר חוֹדֵר מִנְהֶרֶת אֵינְסוֹף / אֵין אוֹר, אֵין קָצֶה

נָשִׁים בָּעֲזָרָה דּוֹרְכוֹת עַל אֶרֶץ כָּאן עַכְשָׁו / לְהַחְזִיק בִּכְנַף צִיצִית לָשֵׂאת תְּפִלָּה

דְּחוּפָה אֲנִי מַמְתִּינָה. אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר, וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ?

הִנֵּה גִּלְיוֹנוֹת הַקְּלָף / מִתְגּוֹלְלִים מִתְנַשְּׁלִים / כְּגִלְדֵי מֶלַח / וְהַלָּשׁוֹן מִתְנַתֶּקֶת מֵהַחֵךְ

כָּל מָה שֶׁפּוֹסַחַת עָלָיו, / כָּל מַכּוֹתַי, / כָּל שֶׁאֵינוֹ בִּמְקוֹמוֹ

בַּפֶּסַח הַזֶּה / אֱלוֹהִים נָפַל / אֶל תּוֹךְ מִנְהָרָה

הצעה לקריאת שירה לפני ואף במהלך ליל הסדר השנה, בעת הענקת תשומת לב לכסא הריק הממתין לשובם של 133 החטופות והחטופים. השירים שבאסופה זו נכתבו בין השבעה לאוקטובר לזמן הזה. הלוואי ותתגשמנה כל התקוות. הלוואי ובמהרה נחבוק בנות ובני חורין וישובו הביתה.

אֲנִי רוֹצָה לִפְתֹּחַ לָהֶן / לְיַצֵּב אֶת אַדְמָתָן הַסְּדוּקָה / לְסַמֵּן לָהֶן אֶת הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת.

בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת תִּשְׁלַח / אֶת תּוֹרָתָהּ הָלְאָה / בִּנְהָרוֹת הַמִּנְהָרוֹת

וּמְשַׁוַּעַת בְּלִבִּי שֶׁאַתְּ קַיֶמֶת שָׁם / בְּתוֹך הַשְּׁכוּנוֹת / שֶׁבְּעֵינַיךְ חֶמְלָה

בַּיּוֹם בּוֹ אֲחֵרִים בִּקְּשׁוּ אֶת הַשָּׁמַיִם / אַתְּ פָּנִית לַאֲדָמָה

יֵשׁ תְּהוֹם שֶׁנִּפְעָרָה בֵּין הַלִּפְנַי וְהָאַחֲרֵי / וּשְׁאֵלוֹת שֶׁנּוֹתָרוֹת לְלֹא מַעֲנֶה.

וַאֲשֶׁר אִבַּדְנוּ, בֵּין / שִׁבְרֵנוּ לִתְרוּעוֹתֵינוּ, / אִבַּדְנוּ.