לוּ אֵל לֹא חָבַט בָּנוּ אַלָּתוֹ,
לוּ לֹא הָיוּ לוּלִים עוֹלִים בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה עַל אֵלּוּ שֶׁל בֵּית רַבָּן,
אִלּוּלֵא אִבַּדְנוּ בְּאֵימַת הַחֲשֵׁכָה אוּדִים מֻצָּלִים מֵאֵשׁ,
לוּלֵא סֻכָּתְךָ הָיְתָה נוֹפֶלֶת.

הָיִינוּ מַחֲלִים פָּנֶיךָ
וּמְשַׁחֲרִים לְפָנֶיךָ בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים.

אַךְ
מִשֶּׁפָּסוּ גּוֹדְרֵי גָּדֵר,
מִשֶּׁעֲזָבַתְנוּ לַאֲנָחוֹת,
וְאָנוּ קַמְנוּ בְּפֶרֶץ,
וּתְרוּפָה לְלֵב דּוֹאֵב לֹא מָצָאנוּ.

עַתָּה,
צֵא אַתָּה לִשְׂדֵה.
חַפֵּשׂ אוֹתָנוּ בְּמִקְלָטִים,
דְּפֹק עַל דַּלְתוֹתֵנוּ
לְרַצּוֹת אוֹתָנוּ.
שׁוּב אֵלֵינוּ,
וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ.
חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.