לדבר גלויות על התמודדות עם פגיעה מינית

ההתמודדות עם אלימות מינית במסגרת הזוגיות מציבה אתגרים רבים לעולם המשפט. ההשתקה של התופעה, וכן מחסור במושגים רגשיים וטיפוליים בעולם המשפט, גורם למתלוננות האמיצות פגיעה חוזרת. עלינו לפתח כלים משפטיים להתמודדות נכונה, כדי להבטיח את שלומן של מי שחוו פגיעה, ולמגר את האלימות לסוגיה.

כִּי יַלְדָּה טוֹבָה אוֹמֶרֶת תּוֹדָה,/ כִּי יַלְדָּה מְחוּנֶכֶת הִיא יַלְדָּה מְחַיֶּכֶת/ כִּי יַלְדָּה לְבַדָהּ אֵינֶנָּה עֵדָה

מִי עָמַד מוּלָהּ מַמָּשׁ בָּרֶגַע שֶׁפָּתְחָה/ פֶּה שָׁמוּר, נְטוּל חִיּוּךְ, אֶל מִי הִיא בָּהֲתָה,

וְאֵיךְ דַּוְקָא אָז, לָמָּה רֶגַע אֶחָד/ נִשְׁאַר בָּהּ כְּצֵל מְלַוֶּה שֶׁנֶּחְתַּם,/ וּמָה שֶׁקָּדַם לוֹ נִסְתַּר, כְּמוֹ אָבַד

נוֹלַדְתְּ וּמִישֶׁהוּ אָמַר קְחִי לָךְ כּוֹס מִישֶׁהוּ נִתֵּץ אוֹתָהּ עַל הַכְּבִישׁ / מִישֶׁהוּ אָמַר אַתְּ חֲלוֹם אַתְּ חֲלוֹם רַק חֲלוֹם אַל תִּסְתַּכְּלִי

בְּקֶצֶב הִתְהַוּוּת בֶּכִי רַע/ רָצִיתִי הֶאָטָה שֶׁלֹּא קָרְתָה.

בָּרֵךְ אֶת שִׁגְרַת יוֹמִי, הַמַּזְכִּירָה לִי כִּי זְמַנְךָ מִתְחַדֵּשׁ עִם בֹּקֶר / וְעִם לַיִל, וְכִי נַפְשִׁי יְכוֹלָה לִמְצֹא מְנוּחָה

הָעַיִן שֶׁרָאֲתָה יוֹתֵר מִדַּי נֶאֶטְמָה מִלִּרְאוֹת רַגְלַיִם קְטַנּוֹת / עַל רִצְפָּה עַל סָדִין חַלּוֹן דַּרְכּוֹ חָלְפוּ צִפּוֹרִים

שִׁנַּיִם צְחֹרוֹת מֻנָּחוֹת כִּפְנִינִים חֲרוּזוֹת בַּפֶּה הַפָּעוּר / מֵהַקַּרְקַע רוֹאִים אֵיךְ הַכּוֹכָבִים נֶחְרָזִים לְאוֹרוֹת הַמִּגְדָּלִים

בְּיָדַיִם חוֹמְלוֹת / לֶאֱסֹף אֶת גּוּפֵךְ הַמְּחֻלָּל / שֶׁהָיָה לִשְׂדֵה קְרָב

עָמַדְתִּי שָׁם עִם הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ עָלַי וְהַפֶּה וְהַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ שֶׁהָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ אֵלַי כְּמוֹ טְלָפַיִם שֶׁל מִפְלֶצֶת שֶׁמְּאַיֶּמֶת לִבְלֹעַ אוֹתִי

בנות דינה הן רבות רפורמיות שהתקבצו ביחד להעניק תשומת לב לדינה, וגם בשנה זו הן מפנות את הציבור הרחב לעשיה ולכתיבה שלהן כבכל שנה, מאז 2012, בהתייחס אל דינה.

נעמה פלסר מספרת על 'מעגל העדות' המתרחש בבית דינה, המבקש להתמקד בחוויה הסובייקטיבית של המתמודדים עם פגיעה מינית, ולשנות את ההתמודדות הקהילתית ביחס לפגיעה.

כדינה אז, גם שורדי ושורדות פגיעה מינית בהווה, מתמודדים עם התעלמות, השתקה והסחת השיח והקשב מהנרטיב שלהן אל עבר דיונים חברתיים או פוליטיים. התיקון החברתי המתבקש אינו רק שבירת השתיקה, אלא יצירת תרבות של הקשבה, אמפתיה והגנה. סיפורה של דינה צריך להפוך ממקרה פרטי לזרקור המאיר סוגיות מהותיות של כוח, טראומה ותיקון.

הִיא לֹא חָלְמָה שֶׁמַּהֵר כָּל כָּךְ / תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ. / שֶׁעֲדַת תַּנִּינִים תָּבוֹא אֶל גְּדוֹת הַנָּהָר / לְמַלְּאוֹ בֹּץ וְדָם.

אַבָּא לֹא מַרְשֶׁה לָלֶכֶת / לְבָתִּים שֶׁל אֲחֵרִים / אַבָּא שׁוֹלֵחַ אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁלּוֹ / לַבַּיִת שֶׁל הַדּוֹדִים.

תָּרִיחִי, תָּרִיחִי אֶת עַצְמֵךְ הִיא אָמְרָה / אַתְּ חֲשׁוּפִית בָּעוֹלָם. / אַיָּלָה עִם עֵינַיִם קְרוּעוֹת לִרְוָחָה / כְּבָר מִיַּלְדוּת זֶה נֶחְתַּם.

לָלֶכֶת לַמִּטְבָּח / לְבַדֵּךְ בַּחֹשֶׁךְ, / כְּשֶׁהַטַּבָּחִים לוֹטְשִׁים / עֵינַיִם רְעֵבוֹת לְגוּף

במסגרת השיעור השבועי שלו ב-929, הרב ד״ר בני לאו מדבר על פרשת ״וישלח״ ועל דמותה של דינה, שנאנסה וזקוקה להכרה וביכולתנו להשיב לה את קולה. בשיעור הרב לאו עוסק באחאות ובקנאות של שמעון לוי ומציע נתיבים מתונים יותר בקשרי משפחה ובקרבת לב לקרבן. השיעור הוא חלק מסדר ״מסביב לפרשה״ של 929 ביחד עם שותפות דינה, מתוך מטרה להדגיש חשיבות העמידה לצד נפגעות פגיעה מינית.

הַיַּלְדָּה בָּכְתָה / וְאִישׁ לֹא רָאָה / הַיַּלְדָּה צָרְחָה / וְאִישׁ לֹא שָׁמַע / אָז הַיַּלְדָּה שָׁתְקָה / שָׁנָה / וְעוֹד שָׁנָה / וְעוֹד שָׁנָה

הוּא פּוֹרֵץ אֶת הַמְּחִצָּה / וְנִכְנָס לַעֲזָרַת הַנָּשִׁים / גֶּבֶר יָחִיד.

דינה סובלת מהשתקה ומהדחקה גם כיום. ראוי שסיפורה יילמד וישמש בסיס לעיון ודיון על מוגנות מינית וסוגיות דומות. התעלמות מסיפור דינה, כמו מסיפור אמנון ותמר ועוד, מתכתבת עם העלמת העין מהבעיות החמורות שהן מעלות ומהיחס הנאות לקורבנות.

גם אם נלקט את המדרשים ונהפוך כל אבן, לא נמצא לצערנו, את מעגל התמיכה בדינה. את היד העוטפת, את האוזן הקשבת, את העיניים המביטות בה ואת הפה שאומר לה; אנחנו איתך!