הַגּוּף הַזֶּה שֶׁאָהַב עַד כְּלוֹת / שֶׁחִבֵּק וְחֻבַּק / שֶׁבָּנָה וְיָצַר וְכָאַב וְשָׂמַח / וְלֹא הִפְסִיק לִפְעֹם

אוֹ שֶׁמָּא מוּטָב לוֹמַר: / נְכוֹנָה לִתְעוֹת / הָיִיתִי צְמֵאָה לַצִּמָּאוֹן / שֶׁיִּתְקֹף אוֹתִי פֶּתַע / שֶׁיָּנִיעַ אוֹתִי לְבָאֵר

בַּלַּיְלָה זוֹכֶרֶת יָמִים אֲחֵרִים / כְּשֶׁהָיְתָה קְלִילָה יוֹתֵר וּפָחוֹת עֲיֵפָה / זוֹכֶרֶת שִׂמְחָה וַחֲלוֹמוֹת וְתִקְוָה / מַפְרִיחָה בָּלוֹנִים וּלְבָבוֹת בְּלִבָּהּ

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם / הֲרֵינִי מוֹחֶלֶת וְסוֹלַחַת / לְעַצְמִי

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תִּקְווֹת שָׁם בִּפְנִינֵי עֵינַיִךְ / הַהַבְטָחוֹת כֻּלָּן מַרְבָד לִנְעוּרַיִךְ,/ מָה הֵבִיא עָלַיִךְ הַזְּמַן שֶׁחָלַף מֵאָז?

סימנֵי קריאה שֶהצָבנו / בְּסוֹף כָּל מִשְׁפָּט / כָּל חֲסָדִים שֶׁלֹּא עָשִׂינוּ / עִם גּוּפֵנוּ וְעִם הַנְּשָׁמָה הָעַתִּיקָה

הַסְּטוּדֶנְטִים הַצְּעִירִים / יֻפְתְּעוּ מְאֹד לְגַלּוֹת / בְּשִׁעוּרֵי הָאָנָטוֹמְיָה / שֶׁהָיוּ לִי שְׁלשָׁה לְבָבוֹת / וּשְׁמוֹנֶה זְרוֹעוֹת

אֲנִי מִתְעַבֶּרֶת / שִׁשִּׁים שָׁנָה / אֲנִי מִשְׁתָּרֶשֶׁת / לְעֹמֶק קְרוּם / כַּדּוּר הָאָרֶץ

זְקֵנוֹת קִבְּלוּ חָכְמַת נָשִׁים / וּמְסָרוּהָ וּמְסָרוּהָ תֶּפֶר / שַׁרְשֶׁרֶת כָּתוּב בְּעַנְנֵי נוֹצָה

אריאלה נידם פרץ כותבת על ההתמודדות שלה עם מחלה, עם נכות שקופה, מדמה אותה לאבל על חורבן הבית ומתארת את שלבי האבל שבהתמודדות עם המציאות החדשה.

הַלְוַאי וְתִהְיִי / זְקֵנָה / כָּךְ הָיְתָה סָבָתִי מְבָרֶכֶת / אוֹתִי יוֹם-יוֹם

הַגִּיל עֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ / מַעֲבִיר אוֹתִי אֶל דַּעֲתִּי / שׁוֹטֵף וּמַטְבִּיעַ בִּי

תַּקְשִׁיבִי לַגּוּף שֶׁלָּךְ

מֵעֵבֶר לַוִּילוֹן אַתְּ מִתְקַלֶּפֶת

שִׁמְעוּ / אֲנִי לוֹחֶשֶׁת סֶלָה / מֵיתָרַי פָּקוּ / וְאֵין לִי תֵּבַת תְּהוּדָה

כָּל הַלַּיְלָה הִקְשַׁבְתִּי לְשִׁירִים / שִׁירִים מִן הָעֵברֶ הָאַחֵר / כְּשֶׁעוֹד הָיְתָה בִּי אֱמוּנָה / וְחָשַׁבְתִּי שֶׁאוּכַל.

לָעֶצֶב הַלֹּא-מֻסְבָּר. וְהָרָעָב, וְשִׁבְרוֹן הַלֵּב, / בַּסּוֹף אַתְּ אֲפִלּוּ / מִתְרַגֶּלֶת לַכְּאֵב. / אֲבָל אַתְּ לֹא מִתְרַגֶּלֶת לָרַעְיוֹן.

וְכָל זֶה בָּא אֶל הַפֶּה / וּבוֹרֵא

הִיא אוֹסֶפֶת זְרָדִים / מְכַיֶּרֶת קַלַּחַת / בֵּינְתַיִם / אָדָם וְנָחָשׁ רוֹבְצִים יַחַד.

כְּתֹם הַלַּיְלָה, הָרוּחַ טוֹרֶפֶת אֶת הֶעָבָר / אֶת מָה שֶׁהָיִית וְאָבַד בָּךְ. / זֶה לֹא גּוּפֵךְ שֶׁמִּתְכַּפֵּר וְלֹא בִּלְחִישׁוֹת, / זֶה מַה שֶׁחֲשֵׁכָה וְלֹא מִן הַגּוּפִים, / בְּטֶרֶם לַיְלָה

אִמָּא מְקַיֶּמֶת בְּךָ אֶת הַצִּוּוּי לְהִדָּבֵק בְּדַרְכֵי הכִּבְיָכוֹל

בַּמִּטְפַּחַת שֶׁעַל הַחֶבֶל / מְהַתְּלוֹת הָרוּחוֹת / שֶׁאֵינָן בִּשְׂעָרִי

הַחֲשֵׁכָה הִיא עוֹרֵב גָּדוֹל / תַּחַת כְּנָפָיו בּוּשָׁתֵךְ מִתְנַדֶּפֶת:

מגזין אינטרנטי חדש נולד - גלויה: לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס. המגזין עוסק בשלבי הרווקות, האירוסין ובשנים הראשונות של חיי הנישואין והמשפחה