סֵפֶל רֵיק לְיַד

מֻסְלָלִים לְדֶרֶךְ סְדוּרָה / בִּשְׁלָשׁוֹת, מְחַכִּים לִבְלִי דַּעַת

מָסֹרֶת אֲבוֹת עָבוֹתָיו / נִשֵּׂאת מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

וּכְשֶׁהַלַּיְלָה כִּסָּה אוֹתִי בִּשְׂמִיכָה עָבָה וּשְׁחֹרָה, חוֹרַרְתִּי לוֹ אוֹתָהּ בַּקּוֹצִים שֶׁנִּשְׁלְפוּ. נִרְדַּמְתִּי.

נוסחים של מנין ׳נחת רוח׳ בשוהם, עם התאמות ותוספת לתפילות שמחת תורה, מיד עם שחרור 20 החטופים בחיים והתחלת השבת גופות החללים, בתקווה כי הוודאות תגיע בטווח זמן קרוב לכולם

התרגשות גדולה לקראת שוב החטופים בשעות הקרובות, לחיק משפחותיהם וכל מעגלי קרבת הלב - מי לחיים ומי לחתימתם. בתוך אי הוודאות הזו, בתוך בליל הרגשות, הרי תכנים ממגזין גלויה, כמשענת לזמן הזה!

שֶׁהַחֲבָלִים יֻתְרוּ, הָעִנּוּיִים הַקָּשִׁים יֻמְתְּקוּ, וְיִמְצְאוּ בְּהַגִּיעָם אֵלֵינוּ / מְנוּחָה נְדָבָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח

אֵיךְ עוֹצְרִים נְשִׁימָה לְמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם?

הוֹשַׁע נָא תְּפִלָּה לְרִפּוּי שְׁבָרִים הוֹשַׁע נָא

בֵּין הַטִּפּוֹת קוֹל הַיּוֹנָה: / שִׁיבָה!

לִקְרָאתְךָ, אֶהְיֶה חוֹף הִקָּווּת הַדְּמָעוֹת.

כָּל כָּךְ מְשֻׁנָּה הַשִּׂמְחָה הַזּוֹ

לְמַעַן טוּב הָעוֺלַמִים / לְמַעַן יֹפִי הַחַיִּים / לְמַעַן כֹּחַ לַיְעֵפִים

יֵשׁ וְהַפְּגִיעוּת אֵינָהּ אֶלָּא / שָׁלוֹשׁ דָּפְנוֹת וּפֶתַח

איגרת הכנה ליום הכיפורים עם שירים, תפילות ורשומות - בין יראה לתקווה, בין חורבן לחיים, בין מסורת לחידוש ובין הפרטי לכללי. והצעה לציבור שמתקהל לתפילה ול״יזכור״.

וְאֵיךְ נֹאמַר טוֹב כָּךְ גַּם אִם נוֹשֵׁב מָה בְּחַלּוֹנֵנוּ הַפָּתוּחַ לְעוֹלָם זֹאת תִּקְוָה

הָלַכְתִּי / בַּמָּקוֹם כִּי אִי / אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת מְאוּם / מִכָּאן / שֶׁהוּא שָׁם

מתכונת חדשה לאיגרת השבת של מגזין גלויה - כולה נגישה כאן באתר - עם בוא השבת הראשונה לשנת ה׳תשפ״ו

ראיון גלוי עיניים עם מרטין הרשקוביץ על היצירה שלו כדור שני לשואה, על העיסוק בזיכרון ובעבר, ועל התובנות והחוויות שהעניקה לו הכתיבה.

גַּם אֱלֹהִים שׂוֹנֵא שִׁירִים / אַחֶרֶת הוּא לֹא הָיָה מַזְּנִיחַ אוֹתָם

וּבְשַׁבָּת, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, / אֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ, / וְלֹא מוֹצֵא.

נֶעֱטַפְנוּ בַּדְּגָלִים, נָאַמְנוּ נְאוּמִים וְחָגוּ מַעֲלֵנוּ מְטוֹסִים, / וְאֵין זִכָּרוֹן

כִּי זִכָּרוֹן צָבוּעַ בִּטְרָאוּמָה / חָלָק כְּחֲלוּק הַנַּחַל, / חֲמַקְמַק וְאֵינוֹ נִתְפָּס.