טְיוּטוֹת שֶׁל חַיִּים / בֵּין הַשּׁוּרוֹת / בֵּין הָאֱמֶת לִסְלִידָה אִישִׁית / מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית

רֵיחַ הַזִּקְנָה שֶׁלִּוָּה אֶת סוֹפֵךְ / מִסֵּךְ רֵיחוֹת יַלְדוּת / שֶׁל בְּשָׂמִים וּבִשּׁוּלִים

אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁיָּדְעָה שֶׁיִּקְרוּ: / נְסִיעוֹת אֲרֻכּוֹת מַפְסִיקוֹת לִהְיוֹת אַפְּלָטוֹנִיּוֹת, / וְהַמִּלָּה 'מִצְטַעֶרֶת' אֲרֻכָּה כְּזֶרֶם דַּק שֶׁל מַיִם חַיִּים

מְשֻׁלָּשׁ שֶׁל סָדִין מֻנְשָׁם עַל עֶצֶם הַלֶּסֶת, / רִיסֶיךָ רוֹעֲדִים בָּרֶגַע

אֲנַחְנוּ יְשֵׁנִים / מִתַּחַת לְ'אַתְּ מֻתֶּרֶת' / וּלְ'אַתָּה מֻתָּר'

סַבְתָּא, מָה עָשִׂית עִם הַשַּׁרְקִיָּה שֶׁבָּךְ? / יָלַדְתְּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר / וְגִדַּלְתְּ עֲשָׂרָה (הַשְּׁאָר מֵתוּ)

וְזִכְרִי / אֶת הַדִּבּוּר הַמְּיֻחָד / הַמְּקַבֵּל פָּנָיו שֶׁל יוֹם / בְּסֶנְדְוִיצִ'ים אֲרוּזיִם

שֶׁאֶפְשָׁר לְהִבָּקַע בַּשִּׂמְחָה / לִהְיוֹת צִנּוֹר לָעוֹלָם / לִשְּׁפּוֹעַ וּלְהִתְגַדֵש בְּנַחַת רוּחַ

עֲשֵׂנִי, / בְּרוּרָה לְפָנֶיךָ / שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לְהַסְבִּיר / עֵינַיִם טְרוּטוֹת וְגוּף רָפוּי / עָיֵף מִמִּלְחָמוֹת לֵילִיּוֹת / בִּתְהוֹם רַבָּה.

"אַל תִּהְיִי קֹרַח, / אֲנָשִׁים לֹא אוֹהֲבִים יַלְדָּה שֶׁמַּצְבִּיעָה עַל הַמֶּלֶךְ הָעֵירֹם. / הַמְּצִיאוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית תִּבְלַע אוֹתָךְ, הַחַמְסִינִים יִשְׂרְפוּ."

שֶׁשָּׁנִים לֹא הָיִינוּ קְרוֹבִים / שֶׁיֵּשׁ לִי עוֹד שְׁנֵי אַחִים / שֶׁתָּמִיד הָיִיתִי מְבֻגֶּרֶת מִמְּךָ

עֵינֶיךָ מְלַטְּפוֹת / בְּרַכּוּת שֶׁל לַיְלָה מִתְגַנֵּב / אֶת הַקְּמָטִים הַחֲדָשִׁים / שֶׁאָסַפְתִּי / בְּיוֹם הַחֻלִּין הַחוֹלֵף

רֶגַע אֶחָד, תַּעַצְרִי בְּבַקָּשָׁה / אֲנִי עוֹד לֹא מוּכָנָה לַשָּׁלָב הַבָּא. / עֲדַיִן מִתְרַגֶּלֶת לֶהֱיוֹתֵךְ לְצִדִּי / בַּמּוֹשָׁב הַקִּדְמִי

בְּפָנֶיהָ הִשְׁתַּקְּפוּ פְּנֵיהֶן שֶׁל אִמִּי וְשֶׁל חַמּוֹתִי / שֶׁל בִּתִּי הַבְּכוֹרָה וְשֶׁל זוֹ שֶׁעוֹד לֹא נוֹלְדָה.

צֵרַפְתִּי תֹּף / וְצַעֲדֵי מָחוֹל / וְשִׁכְנַעְתִּי אֶת עַצְמִי / שֶׁשִּׁירָתוֹ הִיא גַּם שֶׁלִּי.

אֵינֶנִּי עֲנִיָּה מִמַּעַשׂ, / אֲנִי עֲשׂוּיָה / קִרְעֵי עָבָר.

אָז אֲנִי מַדְלִיקָה נֵר וְעוֹבֶרֶת מִפִּנָּה לְפִנָּה / בֵּין חַדְרֵי הַלֵּב

רְאִי, הַחֶדֶר רֵיק כִּמְעַט. / זוֹ דִּירָה שֶׁאִישׁ אֵינוֹ רוֹצֶה לִקְנוֹת,

וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי / כְּשֶׁהִתְיַצַּבְתָּ בְּתוֹךְ חַיַּי / שֶׁכָּךְ זֶה יִהְיֶה.

וְתִקְוָה לְתִקוּן פְּנִימִי שֶל הַלֵּב, מְעַט מָזוֹר לַקֹּשִי, לַכְּאֵב,

אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֲבָל / פָּנֶיהָ מִתְעַוְּתִים / שְׁקֵטִים

קִבַּלְתְּ שַׁבָּת חָפְשִׁית / אַתְּ בֶּטַח מְרֻצָּה.

לְכָל הַיְלָדִים בַּגָּן שֶׁלִּי / יֵשׁ אִמָּא וְאַבָּא וּבַיִת אֶחָד. / וְרַק אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלִּי / גָּרִים בְּנִפְרָד.

טקסים לציון מאורעות בחיי ילדות, נערות ונשים כמעט ולא התקיימו, וכאשר התקיימו - נבנו במבנה של טקסים לבנים.