לדבר גלויות על ספרות ורוח

בִּקְּשָׁה לְבָרֵר / אִם חָזַר יַרְגָּזִי לְקַנֵּן

הִיא תִּקְרַב וְתִרְחַק וְתִקְרַב, / תַּמְתִּיק, תְּהַסֵּס, תְּבַזֶּה, / וַאֲנִי אֶתְחַזֶּה לִמְאַהֶבֶת

אִם יִפֹּל הַמַּחֲנֶה הָאֶחָד / לֹא יִשְׁאַר הַשֵּׁנִי לִפְלֵטָה.

וְשָׁטַפְתִּי אֶת הַבַּיִת / שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים, / לֹא מִלִּכְלוּךְ, / מִגַּעֲגוּעַ.

הַיּוֹם נִדְמֶה לְךָ / שֶׁאַתָּה מֵיטִיב לְהַכִּיר אֶת הַשָּׁמַיִם / מִתּוֹךְ כַּף יָדְךָ,

יֶשְׁנָהּ הַמּוּסִיקָה שֶׁל הַמִּלִּים. / מֵעָלֶיהָ הַמּוּסִיקָה זוֹ הַקְּרוּיָה / מוּסִיקָה מַמָּשׁ, מוּסִיקָה לְלֹא מִלִּים.

נֶפֶשׁ פְּצוּעָה / מְדַמֶּמֶת / אַל תַּרְחִיקִי עַצְמֵךְ מֵהַתִּקְוָה

וְכֹל זְמַן - שֶׁאָנוּ חַדְרֵי חֲדָרִים וְצֹהַר, / וְכֹל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לֶחֶם וּמֶלַח עַל הַשֻּׁלְחָן / לֹא נַפְסִיק לְשַׁלֵּחַ יוֹנָה לְזַיִת

כָּל כּוֹכָב נוֹפֵל, / חָסָהּ פַּעַם / בְּצִלָּהּ שֶׁל / לְבָנָה

מַרְחִיבָה תּוֹדַעְתִּי / עַל כָּל קִבָּלְתָּהּ / וַעֲדַיִן לֹא תּוֹפֶסֶת

הַנֶּחָמָה, רַק צֵל / חוֹלֵף, רַק רֶמֶז דַּק

אִבַּדְתִּי אֶת מַהוּתִי כִּמְשׁוֹרֶרֶת / אֲנִי מִתְעַלֶּה עַל הַשָּׂפָה / זֶהוּ סְטַרְט אַפּ חָדָשׁ

הֵבִינָה לִפְנֵי כֻּלָּם / שֶׁיֵּשׁ פֹּה רֹעַ / אֵיזוֹ תַּפְנִית

אֲנִי מְנִיעָה אֶת אֶצְבְּעוֹת יָדַי וְרַגְלַי / כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ אוֹתִי.

אֵיזֶה יוֹם עָצוּב הַיּוֹם.

מְסַפְּרִים, שֶׁעַד לֹא מִזְּמַן / גַּלֵּי לַבָּה הִתְפָּרְצוּ שָׁם

לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים / יְגַלֶּה סִבְלוֹתֵינוּ לְעוֹלָמִים / וּמִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ / יִשְׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת הַנֶּאֱלָמִים

הרבה תמר גור-קראוזה מראיינת את ד"ר מוטי זעירא על הזמר והניגון הישראלי, על תפילה, ועל מיזם "אותיות לנשמה" שלו המשתמש בשורות שירים ישראליים לטקסי אזכרה.

שיחה גלויית עיניים על שכול, התמודדות עם טראומה ועל מעגלים של עשייה עם רעיה אפנר המביאה אל תפקידה את תובנותיה הן כחברת קיבוץ לשעבר בעוטף והן כאם ששכלה את בנה באסון המסוקים.

שיחה גלויית עיניים עם הפעיל החברתי אבי דבוש, על אירועי השבעה באוקטובר ומה שבא בעקבותיהם - על כוחה של קהילה, חשיבותה של שותפות חוצת מגזרים, ועל מקומה של המסגרת הדתית והרוחנית.

שיחה גלויית עיניים עם הרבה ד"ר ענת שרבט על פעילותה עם משפחות החטופים, על יהדות התפוצות חוסן קהילתי בזמן משובש

בעצה אחת שמעון ולוי החליטו לקחת את הפגיעה של אחותם ולעשות בה כטוב בעיניהם. מהטקסט ניתן ללמוד כי הם התעלמו לחלוטים מדינה ומהשבר שלה והתרכזו בכאב הפרטי שלהם. הם לא חשבו אף לרגע אחד, להיכנס אל דינה בדחילו ורחימו, לשבת מולה להישיר אליה מבט ולהיות איתה שם בכאבה.

שיחה גלויית עיניים עם יונינה פלנברג על מוגנות ושערי פגיעה, טיפול והתמודדות עם טראומה, ועל האתגרים החדשים שעלו בעקבות השבעה באוקטובר.

שירה, תפילות, מחשבות וכוונת הלב האגודים בחוברת שליוותה את ההתכנסות שהתרחשה ביום חמישי, י״ז בכסלו ה׳תשפ״ד 30.11.2023 ערב שבת וישלח. בלילה שלמחרת שוחררו החטופות והחטופים הראשונים. ומכוות האש - לא פגה. והלב - עוד לא נרגע. התכנסות זו באה לחזק כל נפגעת ונפגע מתקיפה מינית. בכל זמן. וגם במתקפת השבעה באוקטובר. כך הבענו את דאגתנו, כך שלחנו את תמיכתנו ואהבתנו.