מִשֶּׁהוּ צָרִיךְ לְנַקוֹת, אֲבָל מֵאֵיפֹה לְהַתְחִיל? / מֵהַפִּיחַ שֶׁנֶאֱסַף עַל הַקִּירוֹת?

וְהָיָה בַּיִת / וּתְרִיסָיו מֻפְשָׁלִים / וְגַם בְּרוֹש בְּצִדּוֹ / (אוּלַי לֹא רָצִיתִי לִזְכֹּר שֶׁהוּא עֵץ בָּתֵּי עַלְמִין)

אֵיךְ בָּרַחְתְּ / וְנִצַּלְתֶּם / וְיָרוּ עֲלֵיכֶם / אֵיךְ שָׂרַדְתְּ

מָה שֶׁאֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לוֹמַר / בַּסּוֹף יַשְׁכִּים לְהָרְגֵנִי

אַשְׁרֵי הָאִשָּׁה אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֶיהָ מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים וְיָכְלָה לָהֶם: וְכָל תְּפִלּוֹתֶיהָ וּמִלּוֹתֶיהָ יָמִים רַבִּים

כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֹמֶק / מְאַיֵּם עָלֵינוּ / בִּטְבִיעָה

קוּם! כִּי עָלְתָה רָעָתְךָ לְפָנַי / עֲשֵׂה פֶלֶא. עֲשֵׂה מַשֶּׁהוּ

הִנְנוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים בְּכָל לְבָבֵנוּ לִשְׁמֹעַ עֵדוּת נֶאֱמָנָה וּלְהַנִּיחָהּ לְפָנֵינוּ לְמִשְׁמֶרֶת.

אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיךְ לְהַתִּיר אֶת הַכְּאֵב הָאָרֹךְ, הַנִּמְתָּח עַד קְצֵה גְּבוּל הָאָרֶץ הָעֲזוּבָה / אֶת לְפִיתַת הַזְּמַן הַדּוֹחֶקֶת בָּנוּ לִנְדֹּד בֵּין בָּתִּים שֶׁל אֲחֵרִים

אֲנִי מְצַמְצֶמֶת אֶת שְׂדֵה הָרְאִיָּה / שֶׁלֹּא אֶפֹּל אֶל בּוֹר הַפְּלִיטוּת / שֶׁלֹּא אֲרַחֵף בַּחֲלַל הַזְּמַן הַנִּמְתָּח בַּאֲדִישׁוּת אֶל הָאֵין

הַחַיִּים בּוֹעֲרִים, אֲנַחְנוּ נִפְלָטוֹת אֶל תּוֹךְ תַּרְדֶּמֶת אֲרֻכָּה, אֲרֻכָּה / אֵין לָנוּ בַּיִת, אֵין לָנוּ שִׁגְרָה / וּמִתּוֹךְ הָרֶטֶט הַזֶּה אֶפְשָׁר לְהַעֲרִיךְ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ מְגַנּוֹת

יַחַד עִם כָּל אֶזְרְחֵי וְתוֹשָׁבֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאִים אָנוּ תְּפִלָּה לִשְׁלוֹמָם שֶׁל אֲנָשִׁים, נָשִׁים וְטַף, הַנְּמֵקִים בְּמִנְהָרוֹת עַזָּה כְּבָר לְמַעְלָה מִ... יָמִים וְלֵילוֹת.

אֲנִי כָּאן, / רַק מְנַסֶּה לִנְשֹׁם, וְהֵם, / הֵם הוֹלְכִים אִתִּי

הַיּוֹם, / הַיּוֹם אֲנִי צְרִיכָה לִבְכּוֹת.

בְּתוֹךְ הַלֵּב 4 חֲדָרִים. / הָאֶחָד נָעוּל מְבֹעָת בַּמָּמָ"ד, / הַשֵּׁנִי כָּלוּא בַּשֶּׁבִי,

מִתְעוֹרֶרֶת, / מַדְלִיקָה, / קוֹרֵאת, / בּוֹכָה,

עוֹד אַתְּ מְדַבֶּרֶת / וְזֶה בָּא אֶל דַּלְתֵּךְ / עַל פִּתְחֵי מַנְעוּלִים יִכְבֹּשׁ אֶת / הָעִיר

אַהֲבָה רַבָּה – זֶה עָלֵינוּ. / אֲנַחְנוּ נִהְיֶה חַיָּבִים לֶאֱהֹב. / לְחַפֵּשׂ חֶמְלָה גְּדוֹלָה עַל כֻּלָּם, וְעָלֵינוּ: 

הִנְנִי מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הַיָּמִים שֶׁעוֹמֶדֶת לָנוּ חוֹבַת הַמִּצְוָה שֶׁל פִדְיוֹן חֲטוּפִים וַחֲטוּפוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה". (יְשַׁעְיָהוּ נא יא)

שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ שְׁעַת רַחֲמִים, שְׁעַת הַקְשָׁבָה, שְׁעַת חֶמְלָה, שָׁעָה שֶׁבָּהּ נִהְיֶה עֲרֵבִים זֶה בַּזֶּה.

אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַגְשִׁים חֲלוֹמוֹת / כְּשֶׁאֲנִי חֲרֵדָה מֵהַמָּוֶת הָאוֹרֵב לְפִתְחִי

וְהַדְּמָעוֹת שׁוֹטְפוֹת מִיָּדַיִךְ / אֶת הַדָּם הַקָּרוּשׁ / וְהַצַּעַר מַצִּיעַ אֶת מִטָּתֵךְ

כַּמָּה גָּדַלְתָּ בַּקַּיִץ הַזֶּה. / בְּעֵינֶיךָ רָאִיתִי אֶת גֹּבַהּ הַלֶּהָבוֹת / לֹא הָיְתָה אַזְעָקָה

הָעֵצִים עוֹמְדִים בְּשׁוּרָה / פּוֹרְחִים. אָבִיב הַשָּׁנָה, אֲדָר הַמְּלָכִים / הָעוֹלָם צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵּם