תפילה למבקשים להיות הורים ולתומכיהם – הרבה ליאורה אזרחי-ורד וד"ר רני יגר

אֱ-לֹהֵי הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת
אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם שֶׁזָּעַק "וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי"
אֱ-לֹהֵי שָׂרָה שֶׁצָּחֲקָה גַּם כְּשֶׁלִּבָּהּ דָּאַב
אֱ-לֹהֵי רִבְקָה הָאוֹהֶבֶת וְהַנֶּאֱהֶבֶת גַּם בַּעֲקָרוּתָהּ
אֱ-לֹהֵי רָחֵל שֶׁמִּלְּלָה אֶת שִׁבְרוֹנָהּ כַּכָּתוּב: "הָבָה־לִּי בָנִים וְאִם־אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית ל, א).
וֵא-לֹהֵי חַנָּה שֶׁדִּבְּרָה עַל עִסְקֵי לִבָּהּ כַּכָּתוּב: "רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ" (שמואל א, א, יג).
בָּרֵךְ אֶת הַנָּשִׁים וְהַגְּבָרִים שֶׁמְּשַׁוְּעִים לִפְרִי בֶּטֶן, לְיַלְדָּה וְיֶלֶד וּלְהַרְחָבַת הַמִּשְׁפָּחָה.
ה’ אֱ-לֹהֵינוּ, חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם בְּאֹרֶךְ רוּחַ, בְּשִׂמְחַת חַיִּים וּבְחִבּוּק שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וַחֲבֵרִים.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁכָּל אַחַת וְאֶחָד יִמְצְאוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לַהַשְׁלָמָה מִתּוֹךְ הֲבָנָה שֶׁאֵין מִשְׁפָּחָה אַחַת דּוֹמָה לִרְעוּתָהּ.
תֵּן לָהֶן וְלָהֶם כֹּחַ לְהִתְמוֹדֵד עִם הַחְלָטוֹת קָשׁוֹת, טִפּוּלִים כּוֹאֲבִים וְעִם תְּחוּשַׁת הַחֹסֶר הַמַּכֶּה.
מִי יִתֵּן וְיִמְצְאוּ נֶחָמָה, מַרְגּוֹעַ וֶאֱמוּנָה בְּעַצְמָם וְשֶׁתֵּעָלֵם תְּחוּשַׁת הַבּוּשָׁה וְהָאַשְׁמָה.
סַיַּע לָהֶם לִפְתֹּחַ אֶת לִבָּם בִּפְנֵי אוֹהֲבֵיהֶם וְשֶׁלֹּא יַעַמְדוּ לְבַדָּם עִם הַכְּאֵב וְהַכַּעַס, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר:
"שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי" (איכה ב, יט).
שְׁכִינָה מְקוֹר חַיֵּינוּ, פִּרְשִׂי עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֵךְ וְחַבְּקִי אוֹתָנוּ הַמִּתְפַּלְלִים לְמַעַן יֶלֶד וְיַלְדָּה,
תְּנִי אֹזֶן קַשֶּׁבֶת וּמִלִּים אוֹהֲבוֹת בְּפִי אֲהוּבֵינוּ הָרוֹצִים לַעְזֹר אַךְ לֹא תָּמִיד יוֹדְעִים אֵיךְ.
וִיקֻיַּם בָּנוּ הַכָּתוּב:
"אֶל־הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי וַיִּתֵּן ה’ לִי אֶת־שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ" (שמואל א, א, כז)
זַכֵּנוּ בִּילָדִים שֶׁנּוּכַל לְהַעֲנִיק לָהֶם, לְחַנְּכָם וּלְגַדְּלָם בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה וְשִׂמְחָה בָּעוֹלָם.

אָמֵן

מדוע לחולים יש תפילה בציבור ולמייחלות ולמייחלים לפרי בטן אין?

דרשה מאת הרבה לאורה אזרחי-ורד על התפילה למבקשים להיות הורים ולתומכיהם:

המסורת היהודית שמה במרכז התפילה את תפילת "מי שברך" לחולים, הזדמנות לציין בציבור את השמות של מי שזקוקים לרפואה ולתמיכה, לרפואת הנפש והגוף. אולם תפילות לפריון נשארו בגדר תחינות, פרקי תהילים ייחודים ותפילה אישית. גם העלייה לקברי צדיקים והבקשה לברכה היא אישית, אולי כדי שאף אחד לא ידע כי יש בכך "בושה."

אנו יודעים כמה נשים ואנשים מייחלים לילדה וילד, באמצעים שונים. המסע אל ההורות הוא קשה ומורכב ויש בו החלטות קשות, טיפולים רפואיים כואבים ומתסכלים ותחושת בדידות נוראית. לכן השנה, בראש השנה, כאשר קהילות ישראל יקראו יחד את תפילתה המופלאה של חנה, נגיד ביחד "מי שברך" ציבורי למייחלים לפרי בטן. חנה נחשבת על ידי חז"ל למתפללת למופת, למי שכולנו אמורים ללמוד ממנה כיצד להתפלל: "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ" (שמואל א, א, יג).

נוסח התפילה המוצע, מעניק הזדמנות לכולנו להשתתף בתפילה משותפת על מנת שנוכל לתמוך בנשים ובאנשים שנמצאים במסע הארוך אל ההורות, לחבק אותם ולהסיר את הבושה.

מניסיון חיי, הדרך אל ההורות עבור אלו שמתקשים להרות או שמראש אינם יכולים ללא סיוע, היא דרך ארוכה, בודדת, וכואבת. רבים חשים בושה ואשמה. אני הסתייעתי במילות התפילה ובאימהותיי הקדומות שגם הן רצו תינוק יותר מכל. אני זכיתי ללדת שלושה ילדים נפלאים, אך רק בזכות טיפולים רפואיים מורכבים. בראש השנה, אתפלל ביחד עם הציבור עבור כל אלו שעדיין לא זכו בסימן: "לנער הזה התפללתי" (שמואל א, א, כז)